אלמוני תבע לבטל גט של אישה שאינו מכיר. מה קבע ביהמ"ש העליון?

אישה שבעלה נפגע בתאונת דרכים והוגדר כצמח, זכתה לבסוף לקבל את הגט המיוחל, כדי שתוכל לפתוח בחיים חדשים

אישה הותרה מעגינותה, ספטמבר 2013 (יח"צ)
אישה שחייה השתנו ללא היכר עקב פגיעתו הקשה של בעלה, ביקשה לפתוח פרק ב' בחייה (צילום אילוסטרציה)

זמן קצר לאחר שאישה קיבלה גט, צץ לו אדם אלמוני שאין ולא הייתה לו היכרות עם האישה או עם בעלה והגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול על ההחלטה לתת גט לאישה (אותה כאמור הוא כלל לא מכיר). בית הדין הגדול, באופן מוזר מאוד, קבע כי יש מקום לשמוע את ערעורו. הסיפור הקפקאי הזה התגלגל עד לבית המשפט העליון, אשר שם סוף לסוגיה.

תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: אישה שחייה השתנו ללא היכר עקב פגיעתו הקשה של בעלה, מבקשת לפתוח פרק ב' בחייה וזאת לאחר שבעלה מוגדר כ"צמח" - חמש שנים לאחר תאונת דרכים קשה, כשמצבו של הבעל נותר ללא שינוי ולדברי הרופאים הסיכוי לשיפור במצבו הינו "קלוש, אם בכלל".

לאור מצב זה, הגישה האישה תביעת גירושין לבית הדין האזורי בצפת וביקשה לקבל גט שיתיר אותה מנישואיה ויאפשר לה להינשא בשנית, ובכך לפתוח פרק חדש בחייה.

בית הדין, בצעד נדיר וייחודי, הפגין אומץ פרשני רב והורה כי יש מקום לתת לאישה גט וכך האישה תהיה חופשיה להקים משפחה חדשה. אולם, למרבה ההפתעה, זמן קצר לאחר מתן הגט, צץ לפתע אדם שלישי, שאין ולא הייתה לו שום היכרות עם האישה ולא עם הגרוש שלה. אותו אדם זר, הגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול וביקש לבטל את הגט שניתן לאישה בבית הדין בצפת.

בית הדין הרבני הגדול אישר את הגשת הערעור של אותו אדם אלמוני וקבע, בצעד נדיר, כי לאותו אלמוני יש זכות להגיש ערעור ולכן בית הדין ידון במעמדו של הגט וכשרותו.

לפנייה ישירה לעו"ד חגית לוי לחץ/י כאן

עם זאת, במקביל לניהול הערעור בבית הדין הרבני הגדול, האישה לא ויתרה ועתרה לבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. עתירתה של האישה לבג"ץ נסובה סביב הטענה שלפיה לבית הדין הרבני הגדול אין שום סמכות לדון בערעורו של אותו אדם זר, שכן הוא לא היה צד להליך המשפטי ואין לו כל נגיעה להליך הזה.

עוד טענה האישה בפני בג"ץ, כי במידה והוא יפסוק שלאותו אלמוני יש זכות להתערב ולערער על כשרות הגט של האישה, הרי שנשים רבות להן ניתן גט בעבר, תהיינה חשופות לתביעות של אנשים זרים בדבר כשרות הגט.

המשמעות של מתן גט ועגינות במדינת ישראל

בית הדין הרבני הגדול לערעורים, הרבנות הראשית לישראל. ירושלים אפריל 2016 (רוני כנפו)
(צילום: רוני כנפו)

לפני שנחזור לפרשה החשובה שנדונה בבית המשפט העליון, יש להקדיש מספר מילים למשמעות של עגינות ומתן גט על פי הדין.

בישראל, ענייני נישואין וגירושין של יהודים, נדונים על פי הדין הדתי-אישי אשר חל על בני הזוג. כלומר, יהודים יכולים להינשא ולהתגרש על פי ההוראות של הדין והמשפט העברי הקדומים. ההלכה קובעת כי אישה נשואה מוגדרת בתור "אשת איש" עד אשר ניתן לה גט על ידי הבעל. אישה שלא ניתן לה גט על ידי בעלה ואשר קיימה יחסי אישות עם גבר אחר, מוגדרת בהלכה בתור "אישה שזנתה". אישה שזנתה ואף הולידה ילדים לגבר אחר, ילדיה יוכרו בתור ממזרים, אשר מוגדרים כ"אסורים בחיתון" לפי ההלכה היהודית.

כלומר, אם נחזור למקרה שנדון בבית המשפט העליון, במידה ובית הדין הרבני הגדול היה דן בערעור של אותו אדם זר וחלילה היה מקבל אותו, הרי שאותה אישה הייתה יכולה להיכנס להיריון לאחר מתן הגט, ולפתע למצוא את עצמה מוגדרת שוב כנשואה ובכך ילדיה היו מוגדרים כממזרים לפי הדין העברי, והכל בשל ביטולו הרטרואקטיבי של הגט.

"שותף אני לחששות שהועלו על ידי העותרת" – קבע בית המשפט העליון

השופט אליקים רובינשטיין, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בוועדה לאישור תוצאות הבחירות לכנסת ה-19, ינואר 2013 (מערכת וואלה! NEWS , יואב דודקביץ)
השופט רובינשטיין (צילום: יואב דודקביץ)

בפסק דין ארוך ומנומק, שופטי בית המשפט העליון הגיעו לתוצאה ההגיונית ביותר מבחינה מוסרית ומשפטית לפיה הדין עם העותרת. באחד מנימוקיו, הסביר השופט אליקים רובינשטיין כי במידה ועתירת האדם הזר תתקבל, הרי שהדבר יגרום לאנשים רבים לערער על פסקי דין "חלוטים" שהדיון בעניינם הסתיים, וזאת למרות שאותם אנשים אינם קשורים כלל לסכסוך הנדון. עוד הוסיף השופט רובינשטיין, כי החשש גובר שבעתיים כאשר מדובר בעניינים רגישים דוגמת דיני המשפחה ושאלת סטטוס הנישואין.

בית המשפט העליון קבע בנוסף, כי בית הדין הרבני לא היה מוסמך מבחינה משפטית לדון בהליך שנפתח על ידי אדם שאין לו כל נגיעה להליך: "הבסיס להחלטתנו הוא, כי בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בערעורו של פלוני אשר אין לו דבר או חצי דבר עם ההליך שבנדון".

המקרה המוזר הגיע לקיצו בפסק דין אמיץ של בית המשפט העליון, כאשר יש לציין לשבח את בית הדין האזורי בצפת, שמלכתחילה הורה לתת גט לאישה, תוך הסתמכות על נימוקים הלכתיים מורכבים וסבוכים.

לקריאת פסה"ד המלא ראו: בג"ץ 9261/16.

הכתבה מאת עו"ד חגית הלוי באדיבות אתר עורכי דין lawguide

* המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.