בת הזוג והתינוקת נותרו באתיופיה, האם יזכו לאיחוד משפחות?

העליות לישראל מאתיופיה, עוד בתחילתן, היו קשות מכל מיני בחינות. יהודי אתיופיה עשו מאמצים כבירים כדי להגיע אל הארץ המובטחת, אולם נתקלו לעיתים בבעיות דווקא מול הרשויות בישראל

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
ילדה יהודיה באתיופיה (מערכת וואלה! NEWS , ליאור ספרנדאו)
(צילום ארכיון: ליאור ספרנדאו)

האתגרים בקליטת עשרות אלפי יהודי אתיופיה לא נגרמו רק בשל המצב הקשה ששרר באתיופיה באותה תקופה, אלא גם עקב היחס של החברה הישראלית בכלל, והנהלים של קליטת העולים אל ישראל, שבפרט הקשו על התהליך של עליית יהודי אתיופיה לישראל.

לאחר מבצעי העלייה ההמוניים נותרו עוד מאחור באתיופיה קהילות שלמות של אתיופים יהודים, אשר נדרשו על ידי נציגי מדינת ישראל להוכיח את זכאותם לעלייה על פי חוק השבות. ישראל דרשה וממשיכה לדרוש עד היום הוכחות יהדות, כתנאי סף לעלייה לארץ, ובוחנת כל אדם בקפידה על מנת להבטיח שאף אחד מהבאים לישראל לא מסתנן לארץ שלא כדין.

סלקציה זו גרמה להיווצרות תורי ענק ותקופות המתנה ארוכות של יהודים אתיופים, שנמשכים עד היום במשך שנים, עד לקבלת האישור ועלייה לישראל בפועל.

כך היה גם בסיפורו של אברה, שגם הוא ומשפחתו נאלצו לחכות שנים בתור עד שישראל הכירה בזכאותם לעלות ארצה. אברה היה בחור צעיר שלמד בתיכון. עוד בהיותו בתיכון פגש את מי שתהיה אשתו בעתיד, בחורה לא יהודייה, אשר למדה אתו בבית הספר. השניים התאהבו ועברו לגור ביחד, וזמן קצר אחר כך נולדה להם ילדה. הם לא התחתנו, מכיוון שהיו צעירים ולא קיבלו את ברכת משפחותיהם לקשר ביניהם.

לפנייה ישירה לכהן דקר פקס ברוש - משרד עורכי דין, לחץ/י כאן

משרד עורכי הדין כהן דקר פקס ברוש (יח"צ)
לכהן דקר פקס ברוש - משרד עורכי דין

בשנת 2007, כשהיה אברה בן 19, אמו, אחיו והוא עצמו קיבלו אישור של הסוכנות היהודית, וסוף סוף קיבלו הזדמנות לעלות לארץ. אך כאשר בת זוגתו וילדתו, בת השנתיים, ביקשו להיכנס יחד איתו לארץ, הם נתקלו בסירוב של הרשויות הישראליות. בלית ברירה, בלחץ אמו ואחיו, ובמחשבה שיוכל לעזור לאשתו וילדתו יותר מהארץ, השאיר אותן אברה בלב קרוע באתיופיה, ועלה לישראל לבדו, במחשבה כי בקרוב יקבל אישור עבור בת זוגתו ובתו לבוא אליו לישראל.

אברה השתלב היטב בחברה הישראלית. הוא התחיל ללמוד באולפן כשנה, ולאחר מכן התגייס לצה"ל וסיים שירות צבאי מלא כלוחם. יחד עם זאת, לא שכח אברה את בת זוגתו ובתו. כל התקופה הזו הוא היה מתקשר אליהן ושולח להם מדי פעם כסף. למרות הריחוק אהבתו לא פסקה, והוא פעל על מנת להביא אותן ארצה.

בשנת 2012, טס אברה לאתיופיה, על מנת להינשא עם בת זוגו כחוק. ובשנת 2013 אף טס לבקרן פעם נוספת. לאחר מכן הגיש בקשה למשרד הפנים לאיחוד משפחות מתוקף נישואיהם במשרד הפנים בחולון. הבקשה לאישור כניסה לישראל עבור אשתו ובתו הקטינה נתקלה בסירוב.

לסירוב היו שני טיעונים מצד רשות האוכלוסין וההגירה: הראשון היה כי אין הוכחות מספקות לכנות הקשר. השני היה כי טרם כניסתו של אברה לישראל הוא חתם על טופס שבו הוא מצהיר במפורש שהוא רווק ואין לו ילדים.

אברה הגיש ערר אל מטה רשות האוכלוסין וההגירה בירושלים, אולם שוב נתקל בסירוב. הרשות טענה שוב שגם אמו וגם הוא חתמו על מסמך המצהיר כי לפני עלייתו לא היה נשוי ולא היו לו ילדים, ובנוסף כי למרות הנישואין, עדיין אין זו הוכחה מספקת לקשר עם אשתו.

מיד לאחר מכן פנה אברה אל בית הדין לעררים, על מנת לעתור כנגד ההחלטה. אברה, שטרם שעלייתו עוד לא היה נשוי, הודה שאכן חתם על כך שהוא רווק, עם זאת טען שמעולם לא הצהיר שאין לו ילדים.

העתירה נדחתה, כי בית הדין לעררים טען כי אין הוכחות מספקות לקשר המתמשך בינו לבין אשתו. כמו כן ביקש בית הדין בדיקת רקמות להוכחות האבהות. בית הדין לעררים השאיר מקום להוכיח אבהות על ילדתו באמצעות בדיקת רקמות (ד.נ.א) וניתן לו מקום להמשיך לתת הוכחות נוספות על שמירת הקשר עם אשתו.

אברה מיד הגיש אל בית המשפט לענייני משפחה בקשה לבדיקת אבהות שלו על ביתו. בית המשפט פסק כי אברה הוא אכן אביה הביולוגי של הילדה הקטינה.

לאחר קבלת פסק הדין לאבהות הגיש אברה בקשה נוספת אל משרד הפנים לאישור כניסת אשתו ובתו לישראל. אל הבקשה צירף עוד הוכחות נוספות שהוא נמצא בקשר קבוע ורצוף עם אשתו ובתו באתיופיה.

בסופו של דבר, ולאחר 4 שנים של הליכים משפטיים, וכמעט עשור מאז עלה לארץ, אושרה כניסתם המיוחלת לישראל של אשתו ובתו. בדצמבר 2016, נכנסו לישראל אשתו וילדתו, שהיום כבר בת 12, לישראל על בסיס נוהל מתן מעמד בישראל עבור בני זוג זרים של אזרחי ישראל (איחוד משפחות) וכיום הם גרים ביחד תחת קורת גג אחת בבת ים.

הכתבה מאת כהן דקר פקס ברוש - משרד עורכי דין באדיבות אתר עורכי דין LawGuide

*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.