למי מגיע אזרחות לטבית לאור התיקונים בחוק האזרחות?

ב-1.10.2013 נכנסו לתוקף תיקוני חקיקה מסוימים לחוק האזרחות הלטבי. רשימה זו עניינה בתיקון המשמעותי עבור אזרחי ישראל ממוצא לטבי, אשר עזבו לישראל בזמן שלטביה הייתה בריבונות ברית המועצות

דרכונים לטביים (צילום מסך , evietnamvisa)

לשון החוק מדברת על עזיבה מחמת גירוש, הגליה, או רדיפת העוזבים ע"י השלטון או עזיבה רצונית מחמת התעמרות או התאכזרות השלטון הסובייטי. החוק מדגיש כי התקופה הרלוונטית לעניינים אלה היא מיום 17.06.1940, עת נכבשה לטביה ע"י צבא גרמניה הנאצית ועד ליום 04.05.1990, היום האחרון שבו הייתה חלק מבריה"מ, ובתנאי שהאדם או האנשים המדוברים היו אזרחי לטביה ביום 17.06.1940.

לשאלות בנושא דרכון פולני, ליטאי ולטבי לחץ/י כאן

לטביה וכפל האזרחות

בטרם נשוב לטפל בהיבטים המעשיים של תיקוני החקיקה לעיל, ועל מנת לתת לקורא להבין את מלוא כובד המשעות של תיקונים אלה נציין כי עד יום תחולת התיקון לא הכירה לטביה כלל בכפל אזרחות, אלא במקרים חריגים, ומכאן מי שביקש לאשרר אזרחות לטבית עד לאותו מועד (מלבד חלון הזמן בשנים 1991-1995) היה צריך להוכיח כי פעל בשקידה ראויה לוויתור על אזרחותו הקודמת (לעניינו, אזרחותו הישראלית).

מראשית חודש אוקטובר 2013 הוחרגו מדינות שונות השייכות לארבע קטגוריות מן האיסור על כפל אזרחות, אולם בעת הזאת ישראל אינה נכללת ברשימה מכובדת זו. יש להניח שהמצב ישתנה בעתיד והמחוקק יותיר בידי ממשלת לטביה את מרווח התמרון להוסיף מדינות מסוימות לרשימה אם תסבור שההוספה תשרת את האינטרס הלטבי הלאומי.

"פסקת ההתגברות"

הוראות פרק 8 לחוק האזרחות המתוקן, שעיקריהן הובאו בפתח הדברים מכילות "פסקת התגברות". עניינה של הפסקה (המעוגנת כסעיף 3 לפרק 8) הוא, כי מי שעונה, הוא או צאצאיו, להוראות הפרק, כלומר, עזב או הועזב את לטביה בין 17.06.1940 לבין 04.05.1990 מן העילות שפורטו, רשאי יהיה לאשרר את אזרחותו הלטבית תוך שמירה על אזרחותו הקודמת גם במקרה שאזרחות זו היא של מדינה שאינה ברשימה, כדוגמת ישראל. במילים אחרות, פסקה זו "מתגברת" על האמור במקומות אחרים בחוק כאשר קיימת הלימה בין האדם נשוא הפסקה ובין הוראות הפרק כולו.

העיר העתיקה בריגה (ShutterStock)
העיר העתיקה בריגה (Shutterstock)

המסמכים הנדרשים

ככלל נדרש פונה כאמור להציג את מסמכיו הישראליים (תעודות לידה ונישואין, שינויי שם וכיו"ב). מסמכים אלה ניתנים לאחזור ללא קושי מיוחד. העניין הוא בהוכחת הקשר של הפונה ללטביה העצמאית של טרום מלה"ע השנייה.
לבד מתעודות לידה ונישואין של מי שנולדו בלטביה דאז מושם דגש מיוחד על הוכחת רישום אנשים אלה כאזרחי לטביה במפקדי אוכלוסים שנערכו במדינה בין השנים 1934-1940.

הדבר נובע, בין יתר הטעמים, מכך שבאותן שנים שטף גל אנטישמיות את הרפובליקה ולא תמיד בוצע ליהודים רישום משקף מציאות. יש להוסיף כי בעוד חומרים ארכיוניים מסוג זה יימצאו, על פי רוב, בארכיון הלאומי של לטביה, את רישומי הלידה והנישואין יש לחפש במקומות אחרים, לעיתים בריגה ולעיתים בערים אחרות.

זאת ועוד, יש לזכור כי לא כל המרשמים האזרחיים מלטביה שלפני המלחמה נותרו תמים ומושלמים ועל כן מומלץ לבדוק את התכנות המרשמים בטרם עת בכדי לקבל אינדיקציה ביחס למידת היכולת להוכיח את עניינו של הפונה. עוד יודגש כי רישום לידתו של אדם אינו מהווה במדינות מתוקנות ולו ראשית הוכחה לאזרחות של אותה מדינה, אלא העדה על לידתו בה בלבד.

איתור מסמכים - למי פונים?

בארכיון הלאומי בריגה שמורים מרשמים שונים מן התקופה שבה הייתה לטביה רפובליקה עצמאית. ניתן לפנות אליהם בבקשת מחקר לקבלת רישומים שאינם מרשמים אזרחיים (לידות, מיתות ונישואין). כך למשל שמורים בארכיון זה חלק ממפקדי האוכלוסין של ריגה לשנת 1935, בקשות לדרכונים לטביים, מסמכים צבאיים, רישומי תושבות וכיו"ב.

המרשמים האזרחיים, ככל ששרדו את המלחמה, שמורים בשתי לשכות מנהל אוכלוסין בריגה עצמה ובמקומות אחרים בלטביה ככל שהמרשמים מתייחסים לאותם מקומות.

מומלץ לפנות אישית ללשכות האוכלוסין המתאימות, שכן השירות מרחוק לא הוכיח את עצמו, מניסיונו של כותב שורות אלה. יודגש כי, הגם שאין מניעה חוקית לאתר מסמכים בלטביה לבד, מומלץ להיעזר בבעל מקצוע, זאת לאור החזקה הקיימת כי אדם מן היישוב המתאווה לחסוך עלויות ולחפש מסמכים בעצמו, יודע את אשר הוא עושה. חזקה זו ניתנת להיסתר בקלות והיא אכן נסתרת חדשות לבקרים תוך גרימת עוגמת נפש למחפש, שלא לדבר על הנזק הכספי הנגרם לו.

הכתבה מאת עו"ד רון כהנא באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide
\
*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.