משמורת משותפת: מתי זכאי האב?

איך נקבעת משמורת על הילדים בגירושין, ובאילו מקרים תיקבע משמורת משותפת שתחולק שווה בשווה בין האם והאב? האם האב יכול לדרוש משמורת משותפת גם כשהאם אינה מסכימה, ולמה חלוקת אחריות הורית שווה בגידול הילדים משרתת את עקרון טובת הילד?

אילוסטרציה (ShutterStock)
(אילוסטרציה: ShutterStock)

סוגיית המשמורת היא אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר בהליך גירושין של בני זוג עם ילדים קטינים משותפים. בעוד שני ההורים נשארים האפוטרופוסים הטבעיים על ילדיהם, ללא קשר לשאלה האם הם נשואים ומקיימים משק משותף, ידועים בציבור שמעולם לא נישאו, פרודים או גרושים, עד לאחרונה היה נהוג לקבוע בעקבות גירושין, כי הורה אחד יקבל משמורת מלאה על הילדים ואילו הורה השני יפגוש את ילדיו במתכונת מצומצמת יותר של הסדרי ראייה קבועים.

האם חזקת הגיל הרך עדיין רלוונטית?

חזקת הגיל הרך הקבועה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובעת כי ילדים עד גיל שש יהיו בחזקת האם. בהתאם לחזקה זו, במקרים רבים כאשר בתי המשפט לענייני משפחה היו צריכים להגיע להכרעה בענייני משמורת, הנוהג המקובל בפסיקה היה לקבוע כי האם תהיה ההורה המשמורן היחיד ואילו לאב ייקבעו זמני שהות בלבד עם הילדים. אולם, עם השנים הולכת ומתחזקת מגמה לקביעת משמורת משותפת, אשר מאפשרת גם לאבות להמשיך בתפקיד הורי משמעותי ושווה ערך לתפקידה של האם גם לאחר הגירושין בין ההורים.

לאיתור עורך דין בתחום משמורת לחץ/י כאן

תהליך חברתי זה קיבל חיזוק משמעותי לאחר פרסום מסקנות ועדת שניט, אשר קובעות כי חזקת הגיל הרך גורמת להפליה לא הוגנת בין ההורים ועל כן יש לבטלה, גם אם ההורים הגרושים מסוכסכים ביניהם. זאת מכיוון שקביעת הסדר משמורת לא שווה בין ההורים היא קביעה המנוגדת לטובת הילד ומנציחה את הסכסוך בין ההורים במקום להביא לפתרון.

מתי תיקבע משמורת משותפת גם כאשר האם אינה מוכנה להסדר שווה?

גירושין וילדים (ShutterStock)
(אילוסטרציה: ShutterStock)

בד בבד עם השינוי החברתי אשר מכיר בחשיבותם רבת המשקל של האבות בגידול ילדיהם, מגמת הפסיקה בבתי המשפט לענייני משפחה אף היא מתחזקת בכיוון זה, וניתן לראות יותר ויותר פסקי דין שבהם נקבעת אחריות הורית משותפת במקרי גירושין. מאחר שמחקרים רבים אשר התבצעו בעניין זה מצביעים על כך שמשמורת משותפת היא לטובת הילד, גם במקרים שבהם האישה אינה מסכימה להסדר משותף, בנסיבות המתאימות יקבעו בתי המשפט משמורת משותפת.

באמצעות הסדרת משמורת משותפת, שני ההורים יכולים להיות אחראים באופן שווה על גידול ילדיהם ולשמור איתם על קשר קרוב, גם אם החליטו לפרק את התא המשפחתי והיפרד זה מזה. הסדר זה אף מעלה את הסיכוי שההורים ישתפו ביניהם פעולה ויגיעו להסכמות ולפשרות ביניהם בתחומים הנוגעים לילדיהם.

במקרה שנדון לאחרונה בבית הדין הרבני, נקבעה משמורת משותפת עבור קטין בן שלוש, וזאת חרף אי הסכמתה של האישה להסדר זה. כבוד הדיין התייחס לנושא המשמורת המשותפת וקבע כי בכל הנוגע לקשר בין הורה וילד, טובת הילדים מצדיקה את המשמורת המשותפת ורק תיטיב עם כל בני המשפחה.

במקרה אחר שנדון בבית המשפט לענייני משפחה, ההורים התגרשו כאשר בנם המשותף היה בן שנתיים. הם חתמו על הסכם גירושין שלפיו קבעו בהסכמה כי האם תהיה ההורה המשמורן ואילו האב יארח את הילד בכל סוף שבוע שני ופעמיים בשבוע ללא לינה.
כשהגיע הילד לגיל שבע תבע האב בבית המשפט משמורת משותפת, וזאת למרות קיומו של הסכם הגירושין והתנגדותה הנחרצת של האם. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע משמורת משותפת וכן חלוקה שווה של זמני השהות בין האב והאם.

חשוב לזכור כי בכל מקרה שהערכאה המשפטית נדרשת להכריע לעניין משמורת, ההכרעה תתקבל בהתאם לטובת הילדים. על כן, למרות ריבוי המקרים שבהם נקבעת משמורת משותפת, אם בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יגיעו למסקנה שטובת הילד מצדיקה שהורה אחד יקבל משמורת מלאה על הילדים, ייקבע הורה משמורן אחד ויחיד. זאת גם אם שני ההורים מבקשים ומעוניינים להסדיר משמורת משותפת.


* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.

הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין lawguide.co.il