תביעת רשלנות רפואית: כיצד מוכיחים רשלנות רפואית?

כיצד מוכיחים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לגורם הרפואי, ואיך מוכיחים את הנזק בתביעת רשלנות רפואית?

רופאים בחדר ניתוח (ShutterStock)
(אילוסטרציה: ShutterStock)

עוולת הרשלנות הרפואית נמצאת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין וממנה עולה שישנם שלושה יסודות מרכזיים בבחינת כל תביעה של רשלנות רפואית:

1. רשלנות רפואית: הגורם הרפואי התרשל על ידי מעשה או הימנעות מלעשות טיפול רפואי.

2. נזק: רשלנות הגורם הרפואי גרמה לנזק למטופל שיכול להתבטאות בנזק לגוף לרבות נכויות, מוות, אובדן כושר עבודה וכדומה.

3. קשר סיבתי: קיים קשר סיבתי בין רשלנות הגורם הרפואי ובין הנזק שנגרם למטופל.

כדי להוכיח תביעת רשלנות רפואית, יש להוכיח כי שלושת היסודות לעיל התקיימו במצטבר. עולה מכך שיש לא מעט מקרים שהם גורם רפואי מתרשל אך לא נגרם נזק ולכן לא ניתן יהיה לזכות בתביעת רשלנות רפואית. מצד שני, יכול להיגרם נזק למטופל שעבר ניתוח רפואי, אך מאחר ולא עולה מעובדות המקרה שהגורם הרפואי התרשל, לא ניתן יהיה לזכות בתביעת רשלנות רפואית. כמו כן, ישנם לא מקרים שבהם הגורם הרפואי כן התרשל וכן נגרם נזק אך לא הוכח הקשר הסיבתי שבין התרשלות הגורם הרפואי ובין הנזק שנגרם.

לפנייה ישירה לעו"ד נידאל עבד אלגאפר לחץ/י כאן

עורך דין נידאל עבד אלגאפר (יח"צ)
עורך הדין נידאל עבד אלגאפר

תביעת רשלנות רפואית

כדי להוכיח תביעת רשלנות רפואית, חשוב להיזכר במבחן "הרופא הסביר" אליו התייחסנו במאמרים הקודמים. בית המשפט יבחן האם אותו גורם רפואי פעל על פי חובת הזהירות המוטלת על "הרופא הסביר" בהתחשב בכל הפרטים שהיו לפניו אודות המטופל. לחלופין, בית המשפט יבחן האם אותו גורם רפואי הפר את חובת הזהירות והאם הנזק לא היה נגרם אילו הגורם הרפואי לא היה נוהג כפי שנהג.

אמור הגורם הרפואי לתעד כל צעד רפואי משמעותי שעליו המליץ ברשומה הרפואית. רשומה זו אמורה לכלול את מלוא העובדות הנוגעות למטופל לרבות השיקולים הרלוונטיים של אותו גורם רפואי שמהוות הבסיס להמלצתו הרפואית. אם הוכחו שלושת היסודות של עוולת הרשלנות הרפואית, בית המשפט יפסוק פיצוי כספי למטופל על מנת לנסות ככל שניתן להחזיר אותו למצב שהיה לפני קבלת הטיפול הרפואי.

נזקים ממוניים ולא ממוניים

מטופל יכול לתבוע בבית המשפט פיצוי עבור נזקים ממוניים ונזקים לא ממוניים. פקודת הנזיקין מגדירה נזק כאובדן חיים, נכס, פגיעה ברווחה גופנית ובשם טוב.

1. נזקים ממוניים:
א. אובדן כושר השתכרות: מקרה שבו המטופל קיבל טיפול ברפואי וכשתוצאה ממנו נגרמה לו פגיעה בכושר ההשתכרות שלו, בין אם בכך שאינו יכול כלל לעבוד יותר או שיכול לעבוד בצורה חלקית בלבד
.
ב. הוצאות על טיפולים רפואיים: מקרה שבו מטופל קיבל טיפול רפואי שכתוצאה ממנו נגרמו לו הוצאות לצורך קבלת טיפולים רפואיים, אשפוזים, טיפולים סיעודיים, טיפולים פסיכולוגיים, טיפול פסיכיאטריים, לרבות הוצאות נסיעות.

2. נזקים לא ממוניים

א. כאב וסבל: בתי המשפט נוטים לפסוק פיצוי למי שסבל מנזקים לגוף ולנפש שנגרמו כתוצאה מהרשלנות הרפואית. הנזקים לנפש יכולים לכלול סבל, פחד ופגיעה בנוחות הגופנית גם אם זהו הנזק היחיד שנגרם למטופל ולא נגרם לו שום נזק גופני.

ב. פגיעה בזכות המטופל לאוטונומיה: במאמר קודם התייחסתי לנושא הסכמה מדעת שלפיה בית החולים חייב להשיג את הסכמת המטופל מדעת ובכתב לפני הטיפול הרפואי. אם הגורם הרפואי לא ישיג הסכמה זו, בית המשפט יכול לפסוק למטופל פיצוי כספי בעקבות הפגיעה באוטונומיה שיש למטופל על גופו ובכך שעל הגורם הרפואי לתת את הטיפול הרפואי רק בהסתמך על הסכמתו המפורשת.

ג. קיצור תוחלת החיים: אם כתוצאה מהטיפול הרפואי הרשלני קוצרה תוחלת החיים של המטופל, יזכה הוא לפיצוי מהגורם הרפואי שהעניק את הטיפול.

רופא עם צילום רנטגן (ShutterStock)
אמור הגורם הרפואי לתעד כל צעד רפואי משמעותי שעליו המליץ ברשומה הרפואית (אילוסטרציה: ShutterStock)

הוכחת קשר סיבתי

על מנת שיוכל המטופל להוכיח את הקשר הסיבתי בין התרשלות הגורם הרפואי ובין הנזק שנגרם לו, עליו להוכיח גם את הקשר הסיבתי העובדתי וגם את הקשר הסיבתי המשפטי.
1. קשר סיבתי עובדתי: קשר זה מתייחס לכל רצף העובדות והמאורעות שקרו החל מרשלנות הגורם הרפואי ועד לנזק שנגרם למטופל. בית המשפט ישאל אם הגורם הרפואי לא היה מתנהג כפי שהתנהג, האם לא היה נגרם הנזק. אם התשובה לשאלה זו היא שלילית, אזי התקיים הקשר הסיבתי העובדתי, ואם התשובה היא חיובית, אזי לא הוכח הקשר הסיבתי העובדתי.

2. קשר סיבתי משפטי: על מנת שיוכל בית המשפט לדון האם התקיים הקשר הסיבתי המשפטי, עליו קודם להכריע כי אכן התקיים הקשר הסיבתי העובדתי תחילה. לאחר מכן, בית המשפט יתייחס לשלושה מבחנים: מבחן הסיכון, הצפיות והשכל הישר.

א. מבחן הסיכון: בית המשפט ישאל האם הנזק שנגרם הינו מסוג הנזקים המנויים בפקודת הנזיקין ושמגנים על הגורם הרפואי.

ב. מבחן הצפיות: בית המשפט ישאל האם היה על הגורם הרפואי לצפות מראש ובאופן סביר שהטיפול הרפואי יגרום לנזק למטופל.

ג. מבחן השכל הישר: בית המשפט ישאל האם הטיפול הרפואי הרשלני בהכרח גרם לנזק למטופל באופן חד משמעי ולא הייתה מעורבות גורם חיצוני ובלתי צפוי כגון אירוע טבע, התערבות אדם אחר או צירוף מקרים חריג.

לסיכום, חשוב לי להבהיר שהדוגמאות המובאות לעיל אינן בגדר רשימות סגורות ומלאות של סוגי הרשלנויות הרפואיות שגורם רפואי מסתכן בהן ובהחלט יכולים להיות מקרים רבים אחרים, אך דוגמאות אלו הינן מניסיוני מבין השכיחות ביותר ושלצערי חוזרות על עצמן בהרבה ממקרי הרשלנות הרפואית שמטופלים במשרדי.

הכתבה מאת עורך דין נידאל עבד אלגאפר באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide

*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.