לשון הרע בתכנית ריאליטי - כיצד ניתן לקבל פיצויים?

לאחרונה קבע בית המשפט השלום בתל אביב–יפו כי דיני לשון הרע חלים גם בתכניות מציאות בטלוויזיה, ופסק למתמודדת "האח הגדול" פיצוי בסך של 30,000 שקל בגין פגיעה בשמה הטוב

עדנה קנטי (אביב חופי)
הלינה נגד הפקת התכנית על שידור ביטויים פוגעניים שהופנו כלפיה. עדנה קנטי (צילום: אביב חופי)

בית משפט השלום בתל אביב–יפו פסק לאחרונה פיצויים בסך של 30,000 שקלים למתמודדת "האח הגדול", עדנה קנטי, בגין הוצאת לשון הרע במהלך השתתפותה בתכנית ריאליטי. התובעת הלינה נגד הפקת התכנית על שידור ביטויים פוגעניים שהופנו כלפיה, העצמתם ומניעת הפרכתם של דברי לשון הרע נגדה.

התביעה הוגשה בעקבות הטחות של אחד ממשתתפי התכנית שטען כי התובעת: "מרביצה לחיילי צה"ל וקוראת להם נאצים" ואף כינה אותה "מכחישת שואה". בית המשפט קבע כי שידור אמירות מכפישות מסוג זה אכן מהווה הוצאת לשון הרע, פגיעה בשמה הטוב של התובעת והוצאתה מכלל העם וביזויה.

כיצד קובע בית המשפט האם מדובר בלשון הרע?

ניתוח טענת הוצאת לשון הרע ופגיעה בשם הטוב, אשר בגינה הוגשה תביעת נזיקין בנוי מארבעה שלבים. בשלב ראשון, בית המשפט נדרש לפרש את הפרסום בהקשר אובייקטיבי, ולשאוב ממנו את המשמעות העולה ממנו, על פי אמות מידה מקובלות על אדם סביר.

בשלב שני, בוחן בית המשפט האם על פי משמעות זו, מהווים הדברים "לשון הרע" על פי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, והאם אופן אמירתם אכן מהווה "פרסום" כמשמעותו על פי מבחני סעיף 2 לחוק.

בשלב שלישי, עליו לבחון את תחולת ההגנות השונות העומדות להגנת המפרסם, כגון הגנת תום לב, כאשר המפרסם האמין באמת ובתמים שמעשהו לא יפגע באחר, או הגנת אמת בפרסום בטענה כי הדבר שפורסם היה אמת והיה בו עניין ציבורי.

בשלב הרביעי, אם ממלא הפרסום את תנאי שלושת השלבים הקודמים, בוחן בית המשפט את שאלת הסעדים, וגובה סכום הפיצויים הראוי. כל ארבעת בשלבים נבחנים לפי עקרון האיזון החוקתי בין הזכות לשם טוב ולפרטיות לבין הזכות לחופש ביטוי.

ארז טל (יח"צ)
מגיש האח הגדול,. ארז טל (צילום: יח"צ)

מדובר באמירות מכפישות ופוגעניות

לאחר בחינת המקרה, סבר בית המשפט כי האמירה שלפיה אדם נוהג להכות חיילים ולקרוא להם נאצים, והטענה כי אדם הוא "מכחיש שואה" הן אמירות מכפישות הפוגעות במי שאליו הן מכוונות. ההווה של עם ישראל וההיסטוריה הקרובה של היהודים העניקה למונח "נאצי" מטען שלילי אשר עצם אמירתו מהווה פגיעה קשה.

עוד נפסק כי פגיעה בחיילי צה"ל עלולה להתקבל כפגיעה במדינה אצל חלק ניכר מהציבור והטענה כי אדם מכה חיילים יכולה להתפרש כי אותו אדם מכה ופוגע במדינה, ואף הכחשת שואה עלולה להתפרש כמחיקת אתוס העם היהודי בהיסטוריה ופגיעה אישית במשפחות ניצולי ונרדפי השלטון הנאצי.
פרסום בתכנית שלא הוקלטה מראש

הנתבעים טענו כי עומדת לזכותם הגנה לאמירות המובעות בתשדירי טלוויזיה המעוגנת במסגרת סעיף 15(12) לחוק איסור לשון הרע. אולם בית המשפט ציין כי ההגנה קמה למפרסם רק כאשר הפרסום נעשה ברדיו או בטלוויזיה שלא הוקלט מראש והנאשם או הנתבע לא ידע ולא יכול היה לדעת על הכוונה לפרסם לשון הרע. במקרה זה, נקבע כי הגנה לא רלוונטית מאחר שעיקר טענת התובעת היא לגבי השידורים החוזרים שכללו את האמירות המכפישות ולא לגבי שידור החי.

בעת קביעת הפיצויים התייחס בית המשפט לעובדה שהתובעת הכניסה את עצמה מרצון למסגרת התכנית וידעה מראש מהו מהותו של המתחם הסגור שבו היא עומדת לשהות ולהתנהל, ואף במהלך הדיון המשפטי התובעת לא היססה מלהתעמת ולהביע ביקורת, ואף יזמה עימותים במתכוון כדי לקדם נושאים שבהם היא מאמינה, תוך שימוש במילה נאצים, על כן סבר כי יש לייחס לה התנהגות תורמת, ובסופו של דבר נקבע כי היא זכאית לפיצוי בסך של 30,000 שקלים בגין הוצאת לשון הרע.

ת"א 31084-04-13

הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין lawguide

*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.