חייל, נפגעת בחופשה? מגיעים לך פיצויים

חייל אשר נפצע בזמן חופשה מהשירות הצבאי, בארץ או בחו"ל, זכאי לקבל תגמולים ממשרד הביטחון, גם כאשר הפגיעה לא התרחשה בדרך לחופשה מהמחנה או בחזרה

צפו: חייל הוכר כנכה צה"ל בעקבות מחלת סכיזופרניה שנגרמה משירות בזמן מלחמת לבנון ה-2 (מערכת וואלה! NEWS)
ניתן לקבל פיצויים גם כאשר הפגיעה אירעה בזמן החופשה עצמה צילום ארכיון)

חייל השוהה בחופשה משירות סדיר או מילואים, ובמהלך חופשתו נפגע, יהיה זכאי לתגמולים ממשרד הביטחון, אם הפגיעה נגרמה בדרכו מהמחנה אל יעד החופשה או בדרך אל המחנה מיעד החופשה. ואולם בהתקיים תנאים מסוימים, ניתן לקבל פיצויים גם כאשר הפגיעה אירעה בזמן החופשה עצמה, בין אם התרחשה בארץ ובין אם התרחשה בחו"ל.

שני חוקים עשויים להיות רלוונטיים עבור חיילים אשר נפצעו במהלך חופשה, שלא בהכרח היו בדרך אל המחנה או בחזרה והם: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959[נוסח משולב]. וחוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח-1988 ("חוק התגמולים").

לפנייה ישירה לעו"ד אלי סבן לחץ/י כאן

סעיף 1א לחוק הנכים מגדיר את זכאותם של חיילים, אשר נפגעו בדרך למחנה או ממנו ובלבד שהשהות מחוץ למחנה הייתה כדין, ולא חלו בדרך הפסקות או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו.

בהתאם לחוק יש למלא אחר התנאים הבאים כדי שהנפגע יהא זכאי לתבוע תגמולים ממשרד הביטחון: האחד, החבלה אירעה בעת שהחייל לא נעדר מן השירות שלא ברשות. השני, החבלה אירעה בעת שהחייל לא מילא תפקיד בשירות, היא אירעה תוך תקופה של ארבעה עשר הימים הראשונים שבהם לא מילא תפקיד בשירות.

השלישי, החבלה לא אירעה תוך כדי עיסוקו של החייל בעבודה, בעיסוק או בפעילות ספורטיבית, אשר נהוג לקבל בעבורם תמורה, בכסף או בשווה כסף, בין אם אושרו כדין לפי פקודות הצבא ובין אם לאו, בין אם בפועל ניתנה תמורה כאמור ובין אם לאו. אילו אושרה העבודה על פי פקודות הצבא מטעמים של מצוקה כלכלית קשה, החייל יהיה זכאי לתבוע תגמולים ממשרד הביטחון.

כמו כן, חייל שנפגע במהלך חופשתו יהיה זכאי לתגמולים אך ורק אם כתוצאה מהחבלה נקבעה לו על ידי ועדה רפואית לפי חוק הנכים דרגת נכות בשיעור של לפחות 20% וכל עוד דרגת הנכות לא פחתה מ- 20%.

היתרון בהכרה על ידי חוק הנכים היא שתחולתו רחבה. היות והחוק בעל אופי סוציאלי הוא מעניק הגנה רחבה ביותר לחייל שנפגע. כמו כן, אין בחוק הבחנה בין חייל בשירות סדיר ובין חייל בקבע, והוא נועד להיות רחב דיו, כדי להכיל את כל החיילים, ולספק להם רשת הגנה במקרה של פציעה עקב תנאי השירות.

החיסרון של חוק הנכים הוא שחייב להיות קשר סיבתי בין הפגיעה לתנאי השירות ואז קיימת סכנה שלא ימצא קשר סיבתי, או לחלופין שימצא קשר סיבתי אך הוא לא חזק מספיק כדי לקשור את הפגיעה לתנאי השירות הצבאי.

הסעות חיילים בתחנה מרכזית חוף הכרמל חיפה, ספטמבר 2016 (שלומי גבאי)
(צילום ארכיון)

מה הדין כאשר חייל נפצע בזמן בחופשה בחו"ל?

החוק השני שדרכו יוכל חייל להיות מוכר בשל חבלה בחופשה הוא: חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם. ההגדרה של "חייל" חלה על מי שמשרת בסדיר כמשמעותו בחוק שירות ביטחון, למעט בשירות קבע.
השאלה האם חוק התגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), תשמ"ח – 1988 חל כאשר החבלה אירעה בעת חופשה בחו"ל עמדה לדיון באחד הערעורים על החלטת קצין התגמולים בתאריך 25/04/04.
נמצא כי החוק אינו מתייחס כלל לשאלה היכן נחבל החייל אשר שהה בחופשה. כמו כן, החוק אינו מסייג את חלותו מהבחינה הטריטוריאלית. כפועל יוצא מכך, הוועדה מצאה, כי כדי לפגוע פגיעה כה קשה בזכויות חייל, ולמנוע ממנו זכויות על פי חוק החבלה בחופשה, יש להציג אסמכתא מפורשת בחוק. אין ספק, שאסמכתא שכזו אינה מצויה בלשון החוק, ולכן מן הראוי שהערעור יתקבל.

עם תיק התביעה חשוב להגיש דו"ח פציעה חתום על ידי רופא צבאי. העובדה כי היה מפקד צבאי, או רופא צבאי שהיה מודע לפציעה מסייעת לבסס את התביעה ולאמת אותה. כמו כן, כדאי לשמור כל ראייה, מסמך, עדות שיסייעו לך במהלך התביעה.

משרדנו ייצג חיילים רבים בתביעות מסוג זה ולו הצלחות רבות, כל תביעה היא מקרה לגופו וכל חבלה יכולה לעורר סוגיות שונות וטענות שונות, לכן המערכת לעיתים סבוכה לאדם המנסה לתבוע ללא עזרה את זכויותיו.

הכתבה מאת עורך דין אלי סבן באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il