כיצד יכול ילד עם הפרעת קשב וריכוז לקבל קצבת נכות?

בשנים האחרונות הולכים ומתרבים המקרים של ילדים אשר מאובחנים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ADHD) ברמות שונות וכפועל יוצא עולה לא פעם השאלה, האם אותם ילדים והוריהם זכאים לעזרה או לקצבה כלשהי מהמוסד לביטוח לאומי

הפרעת קשב (ShutterStock)
ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז עשויים כיום, לאחר השינוי שחל בתקנות, להיות זכאים לקצבת ילד נכה (צילום: ShutterStock)

הזכאות לקצבת ילד נכה קבועה בתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), תש"ע – 2010 (להלן - "תקנות ילד נכה") והיא נקבעת בהתאם לרשימה של ליקויים אשר מפורטים בתקנות. התקנות מגדירות "ילד" כילדו של מבוטח, לרבות ילד חורג או ילד מאומץ, אשר טרם מלאו לו 18 שנים ומכאן, שהתקנות רלוונטיות אך ורק לילדים, עד הגיעם לגיל 18 בלבד.

באופן כללי ניתן לומר, כי קיימות 3 רמות של זכאות לקצבת ילד נכה: הרמה הראשונה - 50% (סכום הקצבה נכון להיום הינו 1095 ₪); הרמה השנייה- 100% (סכום הקצבה נכון להיום הינו 2,561 ₪) והרמה השלישית- 188% (סכום הקצבה נכון להיום הינו 4,487 ₪), כאשר לכל מחלה וליקוי אשר מצוינים בתקנות יש את רמת הזכאות המתאימה לה (למשל, ילד עם אוטיזם או פסיכוזה, שמלאו לו 90 ימים, יהא זכאי לקצבה בשיעור 100%. לעומתו, ילד עם תסמונת דאון יהא זכאי לקצבה בשיעור 50%).

לפנייה ישירה לעו"ד דן גנון לחץ/י כאן

עו"ד דן גנון (יח"צ)
עו"ד דן גנון

שינוי התקנות החל מיום 1.11.12 ("תקנות אור- נוי 2") והשפעת השינוי על הזכאות לקצבה בגין הפרעות קשב וריכוז: חשוב לציין כי ביום 1.11.12 נכנסו לתוקפם שינויים לתקנות ילד נכה, אשר הרחיבו במידת מה את מעגל הילדים הזכאים לקצבה. אחד השינויים החשובים הייתה בהגדרת "ילד הזקוק להשגחה קבועה" (בסע' 1 לתקנות), אשר במסגרתו נקבע כי ילד שמלאו לו 90 ימים ורופא מטעם המוסד לביטוח לאומי קבע כי "בשל ליקוי, מחלה כרונית, בעיית התנהגות או הבנה לקויה הוא זקוק לנוכחות של הזולת בקרבתו, כדי למנוע מצבי סיכון לעצמו או לאחרים וזאת באופן חורג במידה ניכרת מילדים בני גילו"- יהא זכאי, מעתה, לקצבת ילד נכה בשיעור 50%.

למעשה, זהו הסעיף שבגינו גם ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז עשויים כיום, לאחר השינוי שחל בתקנות כאמור, להיות זכאים לקצבת ילד נכה (בשיעור 50% כאמור). האם כל ילד שאובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז יכול מעכשיו להיות זכאי לקצבת ילד נכה בשיעור 50%?

התשובה היא לא. על פי הפרשנות שניתנת לתקנות, כמו גם נהלים וחוזרים פנימיים של המוסד לביטוח לאומי, רק ילדים הסובלים מהפרעה ADHD חמורה, העונים על התנאים הבאים, עשויים להיות שזכאים לקצבה:

א. ילד הלוקה בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות קשה, הזקוק לטיפול קבוע בריטלין (או בדומיו), על פי מסמך עדכני מרופא נוירולוג ילדים, או פסיכיאטר ילדים, או מרופא מוסמך בטיפול בהפרעת קשב וריכוז.

ב. הילד לומד במסגרת חינוכית מיוחדת (חינוך מיוחד, כיתה מיוחדת, כיתה רגילה עם סייעת).

הנה כי כן, על פי התנאים הנ"ל, ברור שלא כל ילד שמקבל ריטלין (או דומיו) יהיה זכאי לקצבת ילד נכה. רק ילד הסובל מהפרעה קשה וחמורה, שלומד במסגרת מיוחדת ושרופא רלוונטי קבע כי הוא אכן זקוק לטיפול בריטלין יכול להיות זכאי לקצבה.

הפרעת קשב וריכוז (GettyImages)
מדובר רק ברק ילדים הסובלים מהפרעה ADHD חמורה

מה עושים על מנת לזכות בקצבה?

ברמה המעשית, הורים לילד שעשוי לענות על התנאים הנ"ל ימלאו טופס תביעה לקצבת ילד נכה (טופס בל/7821), אליו יצרפו דו"ח חינוכי עדכני מהמסגרת החינוכית המיוחדת שבה הילד לומד ואישור רפואי של נוירולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים או רופא מוסמך בתחום. כמו כן רצוי גם לצרף אישור של ועדת השמה (המעיד על הצורך בלימודים במסגרת המיוחדת).
לאחר הגשת המסמכים, המוסד לביטוח לאומי עשוי לאשר את התביעה, אף מבלי לזמן את הילד לבדיקה ע"י ועדה. במקרה זה (של בדיקה על סמך מסמכים בלבד)- שמורה להוריי הילד הזכות לבקש, בתוך 45 ימים, לקבל זימון לוועדה רפואית ולהיבדק בפניה (כמובן, שבוועדה זכאים הוריי הילד והילד להיות מיוצגים ע"י עו"ד מטעמם).

על החלטת הוועדה ניתן להגיש ערר מנומק (בתוך 90 ימים מיום שהוריי הילד קיבלו לידיהם את מכתב ההחלטה) ולאחריו, ייבדק הילד ע"י ועדה לעררים. יצוין כי על החלטת הוועדה לעררים ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה, אולם זאת רק בשאלות משפטיות בלבד (קרי, רק אם נפלו טעויות משפטיות בהחלטת הוועדה לעררים).

עוד חשוב לציין, כי ברוב רובם של המקרים, ככל ונקבעת זכאות - היא נקבעת לתקופה זמנית בלבד. לקראת תום תקופת הנכות הזמנית שנקבעה, ייבדק עניינו של הילד בשנית ותיקבע לו נכות לתקופה נוספת (ככל ואכן ימשיך לענות על התנאים לזכאות כאמור).

לסיכום, כפי שראינו, היום, בניגוד לעבר, עשויים ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז חמורות להיות זכאים לקצבת ילד נכה, ככל והם עונים על הקריטריונים שנקבעו לכך בתקנות ובחוזרים פנימיים של המוסד לביטוח לאומי.

אנו סבורים כי דווקא בשל הקריטריונים הנ"ל וההנחה כי רוב ההורים כלל אינם מכירים אותם, רצוי ומומלץ לפנות לעו"ד שעוסק בתחום לקבלת ייעוץ וליווי משפטי עוד בטרם הגשת התביעה, זאת - על מנת למקסם את סיכויי התביעה במקרים אלו.

הכתבה מאת עו"ד דן גנון באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.

* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.