הצבא שומר על חייליו, כל עוד הם משרתים בו. זאת אומרת שלאחר השחרור צה"ל אינו אחראי על המשוחררים הטריים ומי שרוצה לקבל הכרה על נזקי גוף או נפש שנגרמו לו בעת השירות הצבאי עלול לעמוד מול מסלול מכשולים לא קל.
תהליך התביעה אינו מתחיל בעת הגשת התביעה, אלא עוד קודם לכן. משכך חשוב לדעת מהן הזכויות של חיילי צה"ל ולהכין מראש את כל המסמכים הנדרשים כדי להגדיל את הסיכויים לקבלת התביעה ולא לחבל בהם בלא יודעין.
כיצד לקבל פיצויים מהצבא בגין פגיעה?
חיילי צה"ל, הן בשירות סדיר וקבע והן בשירות מילואים אשר סבלו מפגיעה, מחבלה או ממחלה בעת שירותם הצבאי זכאים לקבל תגמולים ממשרד הביטחון. לשם קבלת התגמולים יש להגיש תביעה לקצין התגמולים באגף השיקום של צה"ל, אשר תפקידו להעריך את נסיבות החבלה ואת חומרתה ולקבוע את אחוזי הנכות ושיעור הפיצויים.
לפנייה ישירה לעו"ד אלי סבן לחץ/י כאן
על התובע להוכיח שישנו קשר סיבתי בין השירות הצבאי ואופיו לבין מצבו הרפואי. כמו כן, עליו להראות שלפני הגיוס לא סבל מהבעיות הללו. במקרים שבהם החייל סבל ממחלה כלשהי אך היא הוחמרה במהלך השירות הצבאי, עליו לאמת זאת בעזרת עדויות ומסמכים רפואיים.
לאחר הבדיקה של תיק התביעה התובע יזומן לוועדה רפואית של משרד הביטחון. בוועדה ייקבעו את שיעור אחוזי הנכות שלהם הוא זכאי לפי מצבו הרפואי העדכני. על החלטת הוועדה הרפואית אפשר להגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה.
במקרים שבהם עקב הפציעה התובע אינו יכול לעבוד, ואם הפגיעה היא ברורה ומתועדת, אפשר לבקש ממשרד הביטחון תשלום חודשי כתחליף למשכורת עד שישתקם ויוכל לצאת לשוק העבודה.
התגמולים נקבעים לפי שיעור אחוזי הנכות
הוועדה הרפואית קובעת את אחוזי הנכות ושיעור הפיצויים בהתאם לחומרת הפגיעה. נכות בשיעור הנמוך מ-10% משמעו כי החייל אינו זכאי לתגמולים ושהוא אינו זכאי לטיפול רפואי במימונו של משרד הביטחון. עם זאת, אם תחול החמרה במצבו הרפואי של התובע הוא יוכל לבקש בדיקה חוזרת ולנסות להעלות את אחוזי הנכות.
דרגת נכות בשיעור של 10% עד 19% משמעותה שהתובע זכאי למענק חד פעמי, אך תופסק זכאותו לקבלת טיפול רפואי במימון משרד הביטחון.
דרגת נכות בשיעור 20% ומעלה משמעותה שהתובע יוכר כנכה צה"ל ומשכך הוא זכאי לגמלה חודשית, למימון טיפולים רפואיים ולהטבות נוספות כמו הנחה בארנונה ותשלום המסים. כמו כן, המדינה תשתתף בהוצאות הלימודים שלו ותעניק לו דמי קיום במהלך תקופת הלימודים.
מי שלא הצליח להוכיח כי ישנו קשר סיבתי בין מצבו הרפואי לבין השירות הצבאי ומי שלא סיפק את כל המסמכים הנדרשים צפוי לקבל דחייה של התביעה או הפסקה של הטיפול בה עד שיציג את כלל הנתונים ההכרחיים.
כאמור, הוכחת הקשר בין הפגיעה הפיזית או הנפשית לבין השירות הצבאי מוטלת על התובע. עליו להציג את כל העדויות והנתונים שתומכים בטענות אלה, לרבות מסמכים רפואיים ממוסדות הטיפול השונים, הן הצבאיים והן האזרחיים, דוחות פציעה, עדויות על תנאי השירות וכדומה. כמו כן על התובע להגיש תצהיר בשבועה אשר חתום עליו עורך דין. משכך, מומלץ לכל חייל לשמור את כל החומר הרפואי שלו עוד במהלך השירות.
כמו כן, טרם הגשת התביעה מומלץ להתייעץ עם עורך דין שעוסק בייצוג של נכי צה"ל כדי שיעריך את סיכויי התביעה ולמנוע דחייה של התביעה או הוצאה כספית גבוה ומיותרת. פנייה לעורך דין תסייע לתובע בתהליך ומעלה את הסיכויים לזכות בתביעה ובתגמולים.
הכתבה מאת עורך דין אלי סבן מומחה בתביעות נגד משרד הביטחון. באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.