האם שומר שפוטר עקב אחזקת סמים זכאי לפיצויי פיטורין?

חברת כוח אדם פיטרה עובד שהגיש תביעה לתשלום שעות נוספות. בית הדין קבע כי עילת הפיטורין הייתה רק הזדמנות להיפטר מהעובד אשר קיבל היתר רפואי לקנאביס ועישן רק מחוץ לשעות העבודה

עישון ג'וינט מריחואנה סמים אמסטרדם (ShutterStock)
(ShutterStock)

זכותו של עובד לדרוש תנאים הוגנים ושכר הולם על עבודתו, אך ישנן פעמים שבהן המעסיק אינו רואה עין בעין עם העובד ובמקום לתת לו את מבוקשו הוא יוצא נגדו. מקרה כזה עלה לדיון בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

על פי עובדות התביעה, במשך עשר שנים עבד התובע כשומר בבית אריזה בצפון מטעם חברת כוח אדם. לטענתו, בימי חול עבד כ-14 שעות ביממה ובסופי שבוע עבד ימים מלאים הכוללים 42 שעות נוספות, אך המשכורת שקיבל הייתה שכר מינימום, ללא שכר על שעות נוספות וללא פיצוי על עבודה בשבת. נוסף על כך, הוא עבד גם בשעות הכוננות ולא קיבל על כך שכר.

משכך, בחודש אוקטובר 2014 הגיש העובד תביעה נגד החברה שבה עבד בגין תשלום הפרשי שכר, גמול עבודה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית. כשבועיים לאחר שהגיש את התביעה החברה פיטרה אותו לאלתר בעקבות פשיטה משטרתית בבקתת השמירה שלו שבה נמצאו סמים. בשל הפיטורין עודכן כתב התביעה ונוספו לו דרישות לפיצויי פיטורין, לפיצוי על היעדר שימוע ולדמי הודעה מוקדמת.

לטענת התובע, כמה חודשים לפני הגשת התביעה והפיטורין נחבל ברגלו ומאז הוא סובל מכאבים. בשל הכאבים הוא מטופל במרפאת כאב ומקבל היתר רפואי לקנאביס שאותו הוא צורך מחוץ לשעות העבודה. כמו כן, מנהל החברה ידע שהוא צורך קנאביס אך הוא לא עשה דבר בנידון עד הגשת התביעה.

לאיתור עורך דין בתחום דיני עבודה לחץ/י כאן

מנגד, הנתבעת טענה ששעות העבודה היו מצומצמות יותר מאשר טען התובע וחלק מאותן שעות שהוא דיווח עליהן הן שעות כוננות שבמהלכן הוא ישן בבקתת השמירה. כמו כן, עילת הפיטורין – אחזקת קנאביס, היא עבירת משמעת חמורה שבעטיה המשטרה הגישה כתב אישום נגד התובע. לאור הנסיבות הללו הנתבעת טענה כי לא חלה עליה חובה לשלם פיצויי פיטורין.

קנאביס רפואי (תצפית TPS , אילן)
התובע טען ש מנהל החברה ידע שהוא צורך קנאביס רפואי (צילום: תצפית TPS)

הסמים שימשו תירוץ לפיטורים

בית הדין לעבודה בחיפה מצא שבכל הנוגע למתכונת העבודה של העובד, גרסת הנתבעת אינה אמינה וגרסאותיה משתנות ללא הרף. כמו כן, גרסתו של התובע נתמכה בעדותו של מנהל בית האריזה שבו עבד ומשכך התקבלה תביעתו.

לנוכח סמיכות הזמנים בין הגשת התביעה לבין העיתוי של החיפוש המשטרתי בבקתת השמירה מתחזקת טענתו של התובע כי מנהל החברה ידע על שימושו בסמים וכתגובה לתביעה יזם את החיפוש. משכך, נראה כי המניע לפיטוריו לא היה תפיסת הסמים, אלא הרצון להיפטר ממנו לאחר שתבע את החברה שבה עבד. אם עילת הפיטורין היא תירוץ בלבד, על הנתבעת לשלם לתבוע פיצויי פיטורין מלאים.

דרישתו של התובע לקבל פיצוי על היעדר שימוע נדחתה בשל חוסר היכולת שלו להוכיח כי המנהל ידע שהוא משתמש בסמים וכן כי לא הציג אישור רפואי על הסמים שאותם הוא צורך או על הכאבים שמהם סבל. כמו כן , בזמן אמת התובע לא דרש להשמיע את טענותיו ומשכך עולה המסקנה שממילא לא רצה להשמיע אותן. בסופו של דבר בית הדין קבע כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורין והפרשי שכר בסך 145,130 שקלים והוצאות שכר טרחה לעורך דין בסך 10,000 שקלים.

סע"ש 42727-10-14

הכתבה באדיבות אתר lawguide מידע משפטי ועורכי דין

* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.