חייל, סובל מפוסט טראומה בגלל הצבא? מגיע לך פיצויים

פוסט טראומה היא הפרעה נפשית אשר משפיעה על איכות החיים של האדם הסובל ממנה. חיילים רבים סובלים מהפרעה זו עקב אירועים שחוו והם זכאים לפיצויים ממשרד הביטחון

פוסט טראומה (ShutterStock)
(אילוסטרציה: ShutterStock)

החיים רצופי אירועים וחוויות, חלקם טובים אך חלקם יכולים להיות קשים ומזעזעים. כל אחד מגיב בצורה אחרת לאותם האירועים ויש אנשים שיכולים להתגבר עליהם בקלות יחסית ויש כאלה שהתגובה שלהם לאירועים קשים חזקה משל אחרים. אירועים אלה מכונים "אירועים טראומתיים" כשהידועים שבהם הם פיגוע או שדה קרב, אך גם תאונת דרכים ותאונת עבודה יכולה להוות אירוע טראומתי.

בעת השירות הצבאי חיילים רבים נחשפים לאירועים טראומתיים, הם נלחמים בשדה קרב והם רואים מחזות קשים לעיכול. המדינה מכירה בקושי של האירועים הללו והיא דואגת לטפל במי שנפגע, לרבות חיילים שסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומתית, ובלשון היום-יום "פוסט טראומה".

כדי לקבל טיפול הולם ופיצויים ממשרד הביטחון על החייל לפתוח תיק באגף השיקום של משרד הביטחון ולתבוע את קצין התגמולים. התהליך כרוך בעמידה מול ועדה רפואית ובהוכחה של קשר סיבתי בין המצב הנפשי לבין השירות הצבאי. חיילים שמוכיחים כי הם סובלים מפוסט טראומה בעקבות אירועים שחוו במהלך שירותם הצבאי זכאים להכרה כנכה צה"ל ומשכך הם זכאים לתרופות, לטיפולים רפואיים ולסיוע נפשי.

לפנייה ישירה לעו"ד אלי סבן לחץ/י כאן

ניתן להגיש את התביעה גם אם חלפו שנים רבות מהמלחמה או מהשירות הצבאי, כל עוד אפשר להוכיח כי הפגיעה הנפשית נובעת מאירוע טראומתי שהתרחש במסגרת הצבאית וכי ניתן יהיה לחזק את הטענה בעזרת מסמכים רפואיים.

חיילי צה"ל בגבול ישראל מצרים (רויטרס)
חיילים רבים נחשפים לאירועים טראומתיים בשירותם (צילום ארכיון: רויטרס)

פוסט טראומה לעומת הלם קרב

הפרעת דחק פוסט-טראומתית היא הפרעה נפשית אשר מתפתחת לאחר חשיפה לאירוע טראומתי. ההפרעה היא למעשה תגובה של הגוף ושל הנפש לאותו האירוע והיא משמשת כמעין מנגנון הגנה לתחושות שמלוות את האדם, כמו פחד, חרדות, אשמה, רגישות יתר לגירויים חיצוניים, שחזור האירוע הטראומתי ואי-שקט נפשי. הסובל מפוסט טראומה ינסה להימנע מהחוויה בעזרת טכניקות התמודדות, כמו הדחקה, הכחשה והימנעות.

רבים מתבלבלים בין המושג "הלם קרב" ל"פוסט טראומה", אך יש הבדל בין השניים. בעוד פוסט טראומה היא מושג כולל של הפגיעה הנפשית בעקבות אירוע טראומתי, הלם קרב הוא סוג מסוים של פוסט טראומה אשר מתייחס אך ורק לפגועי מלחמה ולאנשים שהשתתפו בקרב או בפעולה צבאית.

התסמינים של פוסט טראומה נחלקים לשלושה מאפיינים עיקריים:
1. חזרתיות של הטראומה – האדם שסובל מההפרעה חווה את האירוע שוב ושוב בפלאשבקים או בחלומות.
2. הימנעות והקהיה – האדם נמנע מאנשים ומאירועים שקשורים לחוויה הטראומתית.
3. עוררות פיזית – דריכות יתר, קשיי ריכוז, איבוד עניין בנעשה מסביב, הפרעות שינה, רגישות לרעשים וחוסר שקט פנימי.

לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה המודעות לתופעה והיא כונתה "הלם פגזים", בזמנו סברו כי יש קשר בין התגובה הנפשית לבין קולות מלחמה. כשחקרו את התופעה גילו שהחיילים הסובלים ממנה חווים את הטראומה פעם אחר פעם דרך החלומות. מחקרים שנעשו בישראל גילו כי כ-16% מהחיילים ששירתו ביחידות הלוחמות סובלים מתסמינים שונים של הלם קרב, אך הערכה היא שהמספר גדול יותר.

כיצד מטפלים בפוסט טראומה?

פוסט טראומה אינה עוד מפח נפש מדכדך שאפשר להתגבר עליו לבד, אלא היא הפרעה נפשית שפוגעת באיכות החיים וכדי לטפל בה יש צורך בעזרה מקצועית. ישנן כמה שיטות טיפול אשר מבוססות על טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות. השיטה הנפוצה ביותר לטיפול בפוסט טראומה היא EMDR (הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים) וזו השיטה שבה צה"ל משתמש. שיטה נוספת היא "חשיפה ממושכת" שבה משחזרים את החוויה הטראומתית בסביבה מוגנת.
היוועצות בעו"ד שמכיר את התחום ואת המערכת תורמת משמעותית להעלאת סיכויי התביעה.

הכתבה מאת עורך דין אלי סבן, יו"ר ועדת נכים משירות הביטחון בלשכת עורכי הדין, באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il


*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.