חברת בניה שלא סיפקה ערבות בנקאית חויבה לשלם פיצויים

בהסכם שנכרת בין חברת הבניה לרוכשת, התחייבה החברה לספק ערבות בנקאית עבור כל תשלום שיועבר לה. אף שלא עמדה בהתחייבות זו, ביטלה החברה את החוזה לאחר שהרוכשת עיכבה את התשלומים. בית המשפט חייב אותה לפצות את הרוכשת בגין הפרת החוזה

אתר בנייה (ShutterStock , שאטרסטוק)
(אילוסטרציה: ShutterStock )

חוק המכר קובע כי חוזה לבניית בית עם חברת בנייה צריך לכלול בטוחה כספית שתספק החברה לרוכש, כך שבכל מקרה שפרויקט הבנייה ייכשל או שהחברה תקרוס, הרוכש יוכל לקבל בחזרה את הכספים שהשקיע. אחת מהדרכים האפשריות להעמדת בטוחה לכספי הרוכש היא ערבות בנקאית, אשר תיפרע במצב שבו החברה לא תעמוד בהתחייבויותיה.

במסגרת החוזה יש לקבוע את מועד התשלומים אשר יועברו לחברה על ידי הרוכש, ולהתאים אותם לקצב התקדמות הבנייה. כדי לחסוך בתשלומים מבחינת הצמדתם למדד, במקרים רבים קובעים הצדדים להסכם לוח תשלומים קבוע, שבמסגרתו נקבעים מראש המועדים להעברת התשלומים.

לאחרונה התקבלה בבית משפט השלום לראשון לציון תביעתה של רוכשת כנגד חברת בנייה, אשר ביטלה את ההסכם מכיוון שהרוכשת עיכבה את התשלומים שמועד העברתם סוכם מראש. הרוכשת טענה כי עמדה על זכויותיה לפי החוזה לקבלת ערבות בנקאית בכל שלב של העברת התשלום, ולכן החברה למעשה הפרה את החוזה בעצמה בכך שביטלה אותו.
החברה חויבה בפיצויים בסך של כ-60 אלף שקלים בגין הפרת החוזה, וכן בהוצאות המשפט ושכר טרחה בסכום של 15 אלף שקלים.

האם הרוכשת הייתה רשאית לעכב את התשלומים עד שחברת הבנייה תעמיד ערבות בנקאית?

חברת הבנייה עוסקת בייצור בתים באמצעות הקמת יחידות מבנה מבטון בשטח המפעל והרכבתן באתר הבנייה. ההסכם המדובר בין הרוכשת לחברת הבנייה נחתם בשנת 2014, ובמסגרתו הוזמן מהחברה מבנה המורכב משתי יחידות תמורת סכום כולל של כ-372 אלף שקלים.

לאיתור עורך דין בתחום מקרקעין נדל"ן לחץ/י כאן

אתר בנייה (ShutterStock)

ההסכם כלל לוח זמנים להעברת התשלומים, כאשר התשלום הראשון בסך 35 אלף שקלים הועבר כבר במעמד החתימה, ולאחריו נקבעו עוד ארבעה מועדים להעברת תשלומים על פי התקדמות הבנייה.

בכתב התביעה שהגישה הרוכשת אל בית המשפט, היא דרשה החזר מהחברה על התשלום הראשון שכבר שולם, וזאת נוסף על פיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה כתוצאה מביטול ההסכם והוצאות נוספות. לטענתה, החברה ביטלה את ההסכם ללא עילה ובכך למעשה אותו.

לטענת התובעת, על פי ההסכם, החברה הייתה צריכה להעמיד לטובתה ערבות בנקאית בכל תשלום, אולם לא הועמדה לזכותה ערבות שכזו לאחר שהעבירה את התשלום הראשון. כשדרשה ערבות בנקאית בתמורה להעברת התשלום השני, החברה לא הסכימה ולבסוף הודיעה לה על ביטול ההתקשרות ביניהם עקב אי עמידה בתשלומים שנקבעו.

מהצד השני טענה החברה כי נאלצה לבטל את ההסכם משום שהלקוחה התעכבה בהעברת התשלומים בניגוד להוראות ההסכם. היא טענה כי לא הייתה צריכה להעמיד ערבות בנקאית עבור התשלום הראשון, וכי את הערבות עבור התשלום השני היא מעמידה רק אחרי שהתשלום מתבצע בפועל.

בית המשפט: החברה הייתה צריכה להעמיד ערבות בנקאית עבור כל סכום ששולם

על פי לשון החוזה הגיע השופט למסקנה כי הערבות הבנקאית הייתה צריכה להיות מסופקת עבור כל תשלום, ללא הבדל בין סוגי התשלומים. כלומר, החברה הייתה צריכה להעמיד את הערבות עבור שני התשלומים - זה שכבר הועבר וזה שנדרש עבור המשך העבודות.

השופט הזכיר כי הערבות הבנקאית ניתנת כדי להגן על רוכשי דירות במקרה של קריסת חברת הבנייה, כך שהעמדת הערבות רק לאחר העברת התשלום מחמיצה את המטרה. משום שהחברה לא הסכימה לספק את הערבות לאחר התשלום הראשון, הרוכשת הייתה זכאית לעכב את המשך התשלומים.

מכיוון שהחברה ביטלה את ההסכם ללא עילה היא למעשה הפרה אותו, ועל כן החליט השופט לקבל את התביעה. החברה חויבה בתשלום פיצויים בסכום של כ-60 אלף שקלים ובהוצאות המשפט בסכום נוסף של 15 אלף שקלים.

תא"מ 54535-05-15

הכתבה באדיבות אתר עורכי דין lawguide

* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.