הוצאת דיבה: עו"ד יפוצה בסך 100,000 שקלים בגין לשון הרע

עורך דין הכפיש את שמו של עמיתו למקצוע במסגרת פרויקט פינוי בינוי. הנתבע טען בפני הדיירים כי התובע מנסה לרמות אותם, שמדובר בהסכם רע שאינו פועל לטובתם אלא לטובת היזמית

עורכי דין (ShutterStock)
(צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

מיזמי פינוי בינוי הם תופעה נפוצה בערים רבות בארץ והם מביאים עמם הזדמנויות נאות לעורכי דין שמטפלים בהם. באחד המיזמים בבת ים התפתחה תחרות בין שני עורכי דין אשר נגמרה בתביעת לשון הרע. העניין עלה לדיון בבית משפט השלום בתל אביב.

על פי עובדות התביעה, בשנת 2013 יזמית בנייה החלה לקדם פרויקט פינוי בינוי במתחם בבת ים. היזמית התחייבה לשלם שכר טרחה עבור עורך דין שייצג את דיירי המתחם. עורך דין שכבר ייצג כמה מהמשפחות חתם על הסכם שבו נקבע כי בעבור חתימה של 52 מהדיירים על הסכם התקשורת הוא יקבל מהיזמית סכום של 286,000 שקלים, אולם בעקבות חילוקי דעות הוא ביטל את ההסכם.

לאחר כמה חודשים היזמית יצרה קשר עם עורך דין אחר ובשנת 2015 הוא החל ללוות את המיזם. עורך הדין החדש יצר קשר עם דיירי המתחם וקידם את המיזם. כעבור כמה חודשים הפיצה היזמית מכתב לדיירים שבו עדכנה אותם על התקדמות המיזם והפנתה אותם לעורך הדין החדש כדי לקבל הסברים על המשך המיזם והתנהלותו.

לאיתור עורך דין בתחום לשון הרע לחץ/י כאן

תמ"א 38 תמא 38 פינוי בינוי רמת אביב תל אביב ת"א התחדשות עירונית (יח"צ , יוסי זליגר)
פרוייקט פינוי בינוי (צילום ארכיון: יוסי זליגר|)

ביום למחרת עורך הדין הראשון הפיץ מכתב לדיירי המתחם שבו טען כי עורך הדין שמלווה את המיזם מנסה לרמות אותם, ההסכם שהוא מקדם הוא רע ושעורך הדין אינו פועל לטובתם אלא לטובת היזמית. כחודש לאחר מכן שלח עורך הדין הראשון מכתב נוסף עם טיעונים דומים והוא הוסיף כי מכיוון שעורך הדין מקבל שכר טרחה מהחברה היזמית ישנו מצב של ניגוד אינטרסים.

הדברים שנכתבו על ידי הנתבע אינם מציגים תמונה המלאה
עורך הדין החדש דרש התנצלות על המכתבים וחזרה מהדברים שנאמרו בהם. כשלא קיבל את מבוקשו הגיש תביעת דיבה בטענה כי האמירות שנאמרו מבזות ומכפישות. לטענתו, מתוכן המכתבים עלה כי הוא פעל בניגוד אינטרסים מול לקוחותיו וכי הוא הטעה ורימה אותם במודע.

הנתבע הודה כי במכתבים נכללו דברים המהווים הוצאת לשון הרע, אך יש לדחות את התביעה משום שדבריו אמת. לטענתו, ההסכם שקידם התובע מסוכן לדיירי המתחם מכיוון שהערובות לפי חוק המכר יופקדו לידיו. נוסף על כך, יש ניגוד אינטרסים מובהק מכיוון שלפי ההסכם עם יזמית הבנייה היא זו שתשלם את שכר הטרחה לתובע שאמור היה לייצג את הדיירים.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, קיבל בית משפט את התביעה בגין הוצאת לשון הרע ודחה את טענת הנתבע שדבריו אמת, משום שהדברים שנכתבו במכתבים אינם בהכרח הצגת התמונה המלאה וגם אם ההסכם אינו מיטיב עם הדיירים אין זה אומר שהתובע התרשל בייצוג שלהם.

בית המשפט הוסיף כי אף על פי שישנו ניגוד אינטרסים, בכך שהיזמית היא זו שמשלמת את שכר הטרחה לתובע, טענה זו מצד הנתבע תמוהה מכיוון שגם הוא היה חתום על הסכם שכזה. מכלל נסיבות המקרה עולה כי חוסר תום הלב של הנתבע שופך אור על יריבות עסקית עם התובע ואם רצונו של התובע באמת היה להגן על הדיירים הוא יכול היה להציג ביקורת עניינית בלבד ללא הטחת אשמה בתובע.

המסקנה שעלתה ממקרה זה היא שהנתבע רצה לייצג בעצמו את הדיירים ולקבל את ההכנסות מהיזמית. לפיכך, בית המשפט קבע כי על הנתבע לפצות את התובע בסכום של 100,000 שקלים ותוספת שכר טרחה בסכום של 30,000 שקלים.

ת"א 18881-05-15

הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין lawguide

*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.