תלמיד ישיבה יפוצה בסך 100,000 שקלים עקב פציעה במטווח

תלמיד ישיבה נפל ונחבל במהלך אימון ירי שנערך בבסיס צבאי. המדינה והישיבה הטילו את האחריות אחת על השנייה אך בית המשפט פסק אחרת

מטווח להב תל אביב, אוקטובר 2015 (ראובן קסטרו)
(צילום ארכיון: ראובן קסטרו)

לעתים קרובות מוסדות חינוך מוציאים את תלמידיהם לפעילות מחוץ לכותלי מוסד הלימודים והם משתמשים בשטח של גוף חיצוני למטרת הפעילות. במקרים שבהם אחד מהמשתתפים נפגע ונחבל לא תמיד קל להצביע על האחראי לשאת בנזקים, מוסד הלימודים או הגוף שבשטחו התרחש האירוע. דוגמה לכך אפשר למצוא במקרה שעלה לדיון בבית משפט השלום בתל אביב.

לפי עובדות התביעה, לפני כ-12 שנה, בחודש ספטמבר 2005 תלמיד ישיבה כבן 19 יצא לאימון ירי שנערך במסגרת הישיבה שבה למד. שטח המטווח שבו התבצע האימון נמצא בשטח של בסיס צבאי באזור גוש עציון ביהודה ושומרון.

במהלך המטווח הבחור רץ, נתקל במפגע ונפל, בשל הנפילה נחבל ביד ובכתף. לאור המקרה הגיש הבחור תביעה נגד הישיבה בגין נזיקין בטענה שהיא הייתה צריכה להיות אחראית על ניקוי שטח המטווח טרם האימון וכן על כך שלא העבירה נהלי בטיחות מסודרים ולא פעלה לפי הוראות להכנת מטווח לירי שקבע צה"ל.

לאיתור עורך דין בתחום נזקי גוף ותאונות לחץ/י כאן

הישיבה מצדה טענה כי התובע לא הוכיח שהנזקים הגופניים שמהם סבל נגרמו עקב הנפילה במטווח וכי גם אם נפל במטווח אין זה ודאי כי מכשול או מפגע בשטח הוא הסיבה לכך. הנתבעת הוסיפה ששטח המטווח אינו מקום סטרילי ונפילה במקום כזה היא בגדר סיכון סביר, על כן האחריות לנפילה אינו מוטלת עליה, אלא על התובע ועל כן יש לייחס לו אשם תורם מלא.

טענה נוספת של הנתבעת הייתה כי שטח האש נמצא בבעלותו של צה"ל והעברת אימון הירי אינו נקבע מיזמתה אלא מתוקף חוק הרשויות המקומיות, הסדרת השמירה אשר קובע כי תושבים, לרבות תלמידי ישיבה, אשר גרים באזור כמו גוש עציון צריכים לקבל הכשרה לשמירה.

לכן, נוסף על כך שהשטח שייך לצה"ל הוא גם אחראי על ההכשרה וההדרכה של תלמידי הישיבה, על אספקת הציוד וכלי הנשק וכן על ביצוע אימוני הירי. משכך, הנתבעת הגישה הודעת צד שלישי נגד המדינה.

כתגובה לכך המדינה גרסה כי במקרה זה חוק הסדרת השמירה אינו רלוונטי משום שהישיבה לבדה ארגנה את אימון הירי ומי שהעביר את ההדרכה לתלמידים הם קצינים במילואים ויוצאי צבא שלמדו בישיבה בעצמם. המדינה סיפקה את שטח המטווח בלבד וכבעלת הקרקע היא לא התרשלה ולא נמצא פגם בהתנהלותה.

אימון ירי במטווח סגור בבסיס אימוני ח"יר, מחנה צור. מרץ 2016 (רויטרס)
השטח שייך לצה"ל והוא גם אחראי על ההכשרה וההדרכה של תלמידי הישיבה, על אספקת הציוד וכלי הנשק וכן על ביצוע אימוני הירי (צילום ארכיון: רויטרס)

מוסד הלימודים אחראי על תלמידיו גם כשאינם בשטחו

לאחר שמיעת הטיעונים קבע בית המשפט כי עדותו של התובע מהימנה וקוהרנטית. כמו כן, לפי העדויות נראה כי בארגון המטווח היו מעורבים הן אנשי הישיבה והן גורמים מצה"ל ומשכך שני הגופים אחראים ביחד ולחוד לנזקי התובע.

מחד גיסא, תלמידי הישיבה נמצאים תחת האחריות של מוסד הלימוד, גם אם הם נדרשים להתאמן בבסיס צבאי שאינו בסמכותו. מאידך גיסא, המדינה אחראית על המתאמנים בשטחה ועליה לוודא כי הם מקבלים הדרכה מסודרת וששטח המטווח נקי.

בית המשפט דחה את הטלת אשם תורם מלא על התובע, אך הוא ייחס לו אחריות חלקית לאירוע וקבע לו אשם תורם בשיעור של 10%. בית המשפט פסק כי על המדינה ועל הישיבה לשלם לתובע פיצויים בסכום של 115,000 שקלים בניכוי אשם תורם ובהוצאות שכר טרחה לעורך דין בשיעור של 24%.

הכתבה באדיבות אתר עורכי דין LawGuide

*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.

ת"א 39377-07-11