מטרת החקירה הנגדית כפולה: גם לגרום לעדות האמת לצוף אם היא מביאה לזיכוי הנאשם במקרה והעדויות נגדו הן שקריות, ואם העדויות נגדו הן אמת, אזי לבלבל את העדים כך שעדותם לא תתקבל. ברי אם כך שחקירה ארוכה ומתישה מועילה לרוב לנאשם עד כדי זיכויו. הכלל הזה נכון ברוב המקרים מלבד מקרה אחד והוא, כאשר העדה היא מתלוננת בעבירות מין.
במקרה זה, חקירה ארוכה עלולה לפגוע בנאשם, ואני אומר זאת מנסיון של הרבה תיקים, גם כאשר ייצגתי נאשמים כאלו וגם כאשר עקבתי אחרי תיקים שבהם הנאשם יוצג בידי עו"ד אחרים. אני זוכר היטב כיצד חיים רמון נדון בפני שלושה שופטים וקצינה מסוימת העידה נגדו. חיכיתי מחוץ לאולם הדיונים בעת חקירת הקצינה ואמרתי לכל הסובבים אותי, תביטו בשעון, אם תחלוף רבע שעה והחקירה תמשיך, חיים רמון יורשע. ואכן, זה מה שקרה, מאחר שהחקירה השתרעה על פני כמה ימים, למרות הביקורת על ההרשעה שהיא בלתי מוצדקת שפורסמה בכל העולם ע"י משפטנים בכירים.
מדוע זה כך?
בתי המשפט חשים הזדהות עם המתלוננת ומרחמים עליה, במיוחד אם היא נלחצת מהחקירה ואולי אף בוכה. סניגור שחוקר זמן ארוך ועוד בתוקפנות את המתלוננת גורם לכך שהשופטים יחושו הזדהות וסימפטיה כלפיה על שהיא נאלצת לעבור מסכת ייסורים. צעקות של סניגור במקרה כזה רק גורמים לשופטים לחוש יותר רחמים על המתלוננת עד כדי כך שיקבלו את עדותה ללא פקפוק. וככל שהיא עומדת על דוכן העדים זמן רב יותר, כך ההזדהות עמה גוברת.
לפנייה ישירה אל עו"ד רפאל גרוס לחץ/י כאן
לכן חשוב שסניגור לא יחקור את המתלוננת זמן רב כי אם זמן קצר, וגם לא יתנפל עליה או יצעק שהיא משקרת. ככל שהמתלוננת עומדת בפני בית המשפט זמן רב יותר כך גדלה תחושת ההזדהות עמה, וככל שהחקירה נוקבת ותוקפנית יותר, כך בית המשפט יחוש רחמים עליה ויינטה להאמין לכל מילה שלה.
סניגור מיומן לא יחקור מתלוננת בעבירות מין זמן רב, אלא רק ישאל אותה שאלות הכרחיות שהוא יוכל לבדוק לאחר מכן כדי להוכיח, כשהיא כבר לא על דוכן העדות, שהיא לא דוברת אמת. במקרה זה בית המשפט כבר לא יראה את המתלוננת ויוכל להתרכז רק בפירכות שהתגלו בעדותה ככל שיוצגו לו ע"י הסניגור.
חשוב שהדבר ייעשה ללא נוכחות המתלוננת. כך, הוא יגרום לשני דברים: בית המשפט לא יראה את תגובות המתלוננת כאשר יימצאו הפרכות בעדותה ולא ירחם עליה כתוצאה מכך, וגם בית המשפט יוכל לשפוט את עדותה בצורה קרה ללא השפעת רגשותיו.
קשה באמת להתאפק כאשר אתה חוקר מתלוננת ואתה חושב שתוכל לגרום לה או לומר אמת באופן שיעזור לנאשם או להתבלבל אם העידה אמת. אבל המציאות היא שאתה יוצר הזדהות עמה של בית המשפט וכל טענותיך נגד עדותה לא יתקבלו. במקרה ועדותה אמתית ואתה מצליח לבלבל אותה, הרי לא תגרום להטלת ספק בעדותה כי אם רק לחזק אותה. כל בלבול שלה רק יחזק את הנטייה להרשעה של בית המשפט שירחם על העדה.
עדה שמעידה הרבה זמן בבית המשפט יוצרת הזדהות של בית המשפט שמתחיל לחבב אותה וחקירה תוקפנית מעצימה את הרגשות האלו.
בזמן האחרון מתרבים המקרים שבהם מתלוננת נעזרת בפסיכולוג שאליו פנתה. ברור שבמקרה כזה על הסניגור לחקור את הפסיכולוג וגם לדרוש שהמתלוננת תיבדק ע"י פסיכולוג מטעם הנאשם. חקירת הפסיכולוג של המתלוננת יכולה להיות ארוכה ותוקפנית כי לא מדובר במתלוננת אלא למי שהיא נעזרה בו ובית משפט לא יחוש הזדהות עמו.
גם פסיכולוג מטעם הנאשם שבדק את המתלוננת יכול לומר לבית משפט ממצאים שגילה, אשר בית המשפט לא יקבל אם הנאשם יגיד לו אותם או הסניגור. מדובר באיש ביניים בין המתלוננת לבין הנאשם שמנתק את הכעס שיש לאדם רגיל נוכח המעשים המיוחסים לנאשם.
בעבירות מין יש לנשים עדיפות, גם כי לרוב הן הקורבן שבית המשפט חש הזדהות עמן וגם שיש תחרות בין הלהג שלהן לבין להג הנאשם, ונשים מצטיינות יותר בהשמעת להגן מאשר גברים ועוד כשהם נאשמים. בגלל זה גם עדיף שהן תהיה על דוכן העדות מה שפחות זמן כדי שלא תוכלנה להשמיע להג ארוך יותר מאשר הנאשם.
הכתבה מאת עו"ד רפאל גרוס באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il
*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.