האם תקשורת טובה בין ההורים היא תנאי הכרחי לקביעת משמורת משותפת?

בית המשפט למשפחה קבע במסגרת סכסוך גירושין שההורים יחלקו משמורת משותפת על בנם הקטן, אף על פי שהאם התנגדה לכך נחרצות ולמרות חוסר התקשורת ביניהם. קביעת המשמורת המשותפת אף צמצמה את סכום דמי המזונות שהאב צריך לשלם

הורים רבים מעל בתם (ShutterStock)
(אילוסטרציה: ShutterStock)

כאשר בני זוג מחליטים להיפרד ואינם מצליחים להגיע להסכמה בקשר להחזקת ילדיהם הקטינים, נדרשת התערבות של בית המשפט לענייני משפחה לצורך הכרעת סוגיית המשמורת. מדובר על המשמורת הפיזית של הילדים, כלומר היכן יתגוררו, אשר יכולה להיות מחולקת בין שני ההורים באופן שווה או להינתן רק לאחד מהם. מכל מקום קביעת המשמורת אינה מבטלת את זכות האפוטרופסות הטבעית על הילדים, כלומר המשמורת המשפטית, אשר נתונה לשני ההורים.

החלטתו של בית המשפט בענייני משמורת מבוססת תמיד על עקרון טובת הילד. היום נוטים בתי המשפט לקבוע יותר ויותר משמורת משותפת וחלוקה הורית שווה בין שני ההורים, כמובן כל עוד טובת הילד מצדיקה זאת.

עם השנים נקבעו מספר שיקולים עיקריים, אשר בהתקיימם נטיית בתי המשפט תהיה להכריע לטובת משמורת משותפת, אם כי כל מקרה ומקרה נדון לגופו של עניין. בין הקריטריונים המרכזיים ניתן למנות תקשורת טובה בין ההורים ושיתוף פעולה ביניהם, מסוגלות הורית מצד שניהם, מעורבותם בגידול הילדים וקיום קשר תקין עמם, מגורים בסמיכות זה לזה, אשר יכולים לאפשר בפועל את המשמורת המשותפת, רצונם של הילדים ועוד.

האם התנגדה למשמורת משותפת בטענה שאין תקשורת או שיתוף פעולה בינה לבין האב

מקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מראה כי גם אם לא מתקיימים כל הקריטריונים במלואם, עדיין תיקבע משמורת משותפת כאשר טובת הילד מצדיקה זאת.
במקרה זה הגישו ההורים הגרושים שלוש תביעות הדדיות בקשר למשמורת ומזונות, אשר אוחדו לתיק אחד. השופטת קבעה כי על אף בעיות התקשורת ביניהם, הם יחלקו ביניהם אחריות הורית שווה ויגדלו את בנם המשותף, בן ארבע וחצי, במשמורת משותפת. על בסיס קביעה זו הוחלט אף להקטין את סכום דמי המזונות המוטלים על האב.

לאיתור עורך דין בתחום דיני משפחה ומשמורת לחץ/י כאן

ילד עם הורים גרושים (ShutterStock)
תיקבע משמורת משותפת כאשר טובת הילד מצדיקה זאת (אילוסטרציה: ShutterStock)

במסגרת ההליכים המשפטיים אשר נמשכו ארבע שנים, ביקשה האם לקבל משמורת בלעדית על הילד. לטענתה, לא ניתן לקבוע משמורת משותפת במקרה זה משום שהיא ואבי בנה אינם מצליחים לשתף פעולה או לשמור על תקשורת טובה ביניהם. מלבד זאת, טענה, האב כלל אינו זמין לבנו והוא נעזר בשירותי בייביסיטר. כמו כן טענה האם כי הסדרי הראייה אשר נקבעו לפני כשלוש שנים צריכים להשתנות.

מצדו השני של המתרס ביקש האב לאמץ את המלצת רשויות הרווחה, אשר לאורך כל ההליך המליצו לבית המשפט לקבוע משמורת משותפת. הוא הסביר כמה הוא קרוב לבנו ועד כמה חשובה לו האחריות ההורית המשותפת.

יצירת המשכיות לאחריות ההורית המשותפת שהחלה ברגע לידתו של הבן המשותף

בחינת המלצות שירותי הרווחה הבהירה לשופטת כי יש להכריע על משמורת משותפת במקרה זה. זאת בייחוד כאשר מרבית השיקולים העיקריים אשר נקבעו בפסיקה לקביעת משמורת משותפת מתקיימים, חרף העובדה שאין תקשורת בין ההורים: שניהם מעורבים בחייו של הילד ומקיימים איתו קשר משמעותי ותקין, הם גרים בסמיכות זה לזה ולשניהם מסוגלות הורית דומה. המלצת העובדים הסוציאליים, ביארה השופטת, באה להמשיך את האחריות ההורית השווה שחלקו ביניהם הצדדים מהיום שבו נולד בנם.

למרות טענותיהם של האב והאם, השופטת לא מצאה כל סיבה לקבוע כי רק אחד מהם יקבל את המשמורת, וקבעה באופן נחרץ כי מתווה של משמורת משותפת מתיישב עם עקרון טובת הילד. אמנם התקשורת בין ההורים היא אחד מהשיקולים להכרעה בעניין זה, אולם לא מדובר בתנאי שחייב להתקיים.

מבחינת המזונות, האב טען כי יש להקטין את התשלום או לבטל אותו לחלוטין בשל המשמורת המשותפת, ואילו האם הצביעה על פערי השכר הגבוהים ביניהם וביקשה להמשיך ולחייב אותו במזונות.

השופטת קבעה כי אמנם יש להפחית את המזונות אולם צריך להביא בחשבון את פערי השכר בין הצדדים. היא הפחיתה את סכום המזונות ב-25% ובסופו של דבר נקבע כי דמי המזונות יעמדו על סך של 1,400 שקלים בחודש, ונוסף על כך ישלם האב עבור הוצאות דיור 1,000 שקלים נוספים. בסיכומו של דבר בחרה השופטת שלא להטיל את הוצאות המשפט על אף אחד מהצדדים כדי לא להסלים את המחלוקות ביניהם.

תמ"ש 8511-09-13, תמ"ש 33988-10-13, תמ"ש 13185-07-14

* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.

הכתבה באדיבות אתר עורכי דין lawguide