ניתוח רשלני בראש הותיר את המטופלת במצב "צמח"

מטופלת נכנסה לניתוח מוח ויצאה ממנו במצב של "צמח". בית המשפט קבע כי חלה שרשרת פעולות שגויות ורשלנות רפואית חמורה וחייב את בית החולים לפצות את המטופלת ואת משפחתה בסך 2.5 מיליון שקלים

רופאה מסתכלת בצילום רנטגן של ראש (ShutterStock)
(אילוסטרציה: Shutterstock)

אדם אשר נכנס לחדר הניתוח שם את מבטחו בצוות הרפואי וסומך עליו שיבצע את ההליך בדרך הבטוחה ביותר. לא פעם הליכים רפואיים מסתבכים וגורמים לתוצאות מצערות, אך במקרים מסוימים תוצאות אלה היו יכולות להימנע בקלות, לו רק הצוות הרפואי היה קשוב לצרכיו של המטופל. מקרה כזה עלה לדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

לפי כתב התביעה, בחודש דצמבר 2009 אישה בת 67 עברה תאונת דרכים שבגללה הובהלה לבית חולים במרכז הארץ. במהלך סריקת CT התגלה גוש במוח אשר אין לו קשר לתאונה שבעקבותיה הגיעה המטופלת לבית החולים. הגוש נחשד כגרורה של גידול סרטני שממנו סבלה כמה שנים קודם לכן.

מנהל המחלקה הנוירוכירורגית המליץ לבצע ניתוח אשר יבוצע בהרדמה מקומית בזמן שהמטופלת תישאר ערה. קודם לניתוח היה עליה לבצע בדיקת MRI שנדחתה בשל קוצב הלב שבגופה. כחודש לאחר מכן הגיעה המטופלת לבית החולים ולפני כניסתה לניתוח חתמה על טופס הסכמה ללא קבלת הסבר על הכתוב בו. הרופאים הודיעו לה כי יש לדחות את הניתוח כדי להשלים פרטים רפואיים חסרים, אך לבסוף הניתוח התבצע עוד באותו היום ללא השלמת הפרטים הנחוצים.

לאיתור עורך דין בתחום רשלנות רפואית לחץ/י כאן

לדברי התובעים, בני המשפחה של המטופלת, הפגישה הראשונה עם המרדים הייתה בחדר הניתוח עצמו. הניתוח החל כאשר התובעת שכבה על גבה וראשה היה מקובע והיא הייתה מטושטשת מחומרי ההרדמה. מכיוון שלא בוצעה בדיקת MRI או סריקת CT ביום הניתוח, נקודת הכניסה למוח נבחרה באופן רשלני וכבר בתחילת הניתוח זוהתה פגיעה במרכז הדיבור.

עובדה זו לא הפסיקה את מלאכתו של המנתח והוא המשיך בתכנית המקורית בעודו פוגע באזורים תפקודיים נוספים ומתעלם מהעדויות של הפגיעה. בגלל שיטת הניתוח השגויה הגידול נחשף רק בחלקו, כך שלמנתח לא הייתה שליטה על סביבת הגידול. עם חשיפתו המטופלת החלה לנוע בחוסר שקט ולצעוק מכאב, דבר נוסף שהקשה על המנתח להסיר את הגידול מבלי לפגוע ברקמה התקינה שמסביבו.

המנתח המשיך בניתוח כשהמטפלת נעה וצועקת

רופאים בחדר ניתוח (ShutterStock)
(ShutterStock)

התובעים טוענים שבשלב זה על המנתח היה להרגיע את החולה בעזרת חומרי הרדמה, אך דבר זה לא נעשה והוא המשיך בניתוח כשהיא נעה וצועקת. המשך הניתוח בתנאים אלה גרמו לשרשרת פעולות פיזיולוגיות שסופה לחץ דם בגולגולת, בצקת ועיוות של פני המוח. למרות מצבה של המטופלת ובניגוד להיגיון הרפואי החליט המנתח לכרות את הגידול במהירות ובתנועות גסות אשר פגעו ברקמה התקינה של המוח.

בתום הניתוח נותרה בצקת ונפיחות במוח של החולה והיא הועברה להשגחה עם לחץ גולגולתי גבוה, בדיעבד התברר כי הדימום פרץ לחדרי המוח. הדימום התגלה רק כעבור כמה שעות והניקוז הנדרש התבצע מאוחר מדי. המטופלת, אשר הייתה אישה נמרצת ומלאת שמחת חיים יצאה מבית החולים במצב של "צמח" אשר אינו יכול לתקשר עם סביבתו או לבצע פעולות פשוטות וכיום היא נזקקת לעזרה סיעודית צמודה.
הנתבעת מצדה דחתה טענות אלה וגרסה כי המטופלת קיבלה את הטיפול הטוב ביותר וכי הנזק שנגרם לה אינו תוצאה של רשלנות רפואית אלא ממצבה הרפואי שקדם להליך הכירורגי שעברה.

לאחר שמיעת הטיעונים קבע בית המשפט כי הטיפול בתובעת היה סדרה של כשלים, התרשלויות והתנהלות מנוגדת לפרקטיקה הרפואית המקובלת. הרשלנות החלה כבר בשלבים הראשונים של הניתוח כאשר לא הציגו בפני המטופלת את האפשרויות הטיפוליות השונות העומדות בפניה.

מחדלים נוספים היו ביצוע ניתוח מוח ללא בדיקת MRI מקדימה אשר הייתה מאפשרת לתכנן תכנית ניתוח טובה ומדויקת וכן כאשר לא בדקו לפני הניתוח אם המטופלת מתאימה לניתוח בזמן ערות. כמו כן, לא ברורה הסיבה שבעטיה לא הרדימו והרגיעו את המטופלת, הרי ניתוח מסוכן כמו זה אינו יכול להצליח כשהמטופל אינו רגוע. עוד רשלנות משמעותית הייתה חוסר תשומת הלב של הצוות הרפואי בזמן ההתאוששות והזמן הרב שלקח לנקז את הדם ממוחה של המטופלת.

לאור זאת בית המשפט פסק כי על הנתבעת לשלם למטופלת ולמשפחתה פיצויים בסך 2,447,234 שקלים והוצאות שכר טרחה של עורך דין בשיעור של 20%.

ת"א 37917-11-13

הכתבה באדיבות אתר עורכי דין LawGuide

*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.