ועדה רפואית של משרד הביטחון: כיצד ניתן לקבל את מלוא הזכויות?

נפגע צה"ל שמגיש תביעה לקבלת אחוזי נכות צריך לעמוד מול הוועדה הרפואית של משרד הביטחון. ההליך דורש ידע מוקדם והכרה של המערכת כדי לקבל את מרב הזכויות האפשריות

ועדה רפואית (ShutterStock)
(אילוסטרציה: ShutterStock)

חיילים בהווה ובעבר אשר רוצים לקבל הכרה כנכי צה"ל צריכים לעמוד בפני הוועדה הרפואית של משרד הביטחון. הוועדה נחשבת למחמירה ולא תמיד מתחשבת בנסיבות המקרה או בצרכים של החייל שעומד מולה, ואף לא תמיד מקנה לנכה את מלוא הזכויות שהוא זכאי לקבל.

לוועדה הרפואית של משרד הביטחון יש סמכות מעוגנת בחוק והיא משמשת כגוף שיפוט לכל דבר ועניין. תפקידה לשפוט ולבחון את האירוע הנדון ואת הדרישות של החייל וכן את הטענות של קצין התגמולים – הגוף שאליו מגישים את תביעת ההכרה כנכה צה"ל.

הפסיקות והקביעות של הוועדה הרפואית נסמכות על חוות דעת של רופאים מומחים, אך לא מוטלת עליה החובה לאמץ אותן. בראש הוועדה עומד רופא מומחה בתחום הנדון ולצדו מזכיר הוועדה אשר תפקידו לרשום את פרוטוקול הוועדה ולעדכן את החייל או את נדון הוועדה על זכויותיו. סמכות נוספת של הוועדה היא להפחית את אחוזי הנכות שניתנו לנכה.

הליך התביעה בגין נזקי גוף כולל כמה שלבים, השלב הראשון הוא הגשת התיק לקצין התגמולים באגף השיקום של צה"ל. אם קצין התגמולים אישר את הבקשה, התובע יקבל זימון לעמוד בפני הוועדה הרפואית. בשלב זה הוועדה בוחנת את המקרה וקובעת אם התובע זכאי לאחוזי נכות ובאיזה שיעור.

לפנייה ישירה לעו"ד אלי סבן לחץ/י כאן

כדי להוציא את המיטב מהמפגש עם הוועדה וכדי לקבל אחוזי נכות גבוהים ביותר יש להגיע מוכנים כנדרש. על התובע להכין את כל המסמכים הנוגעים בנדון ולהציג את כל הראיות שמעידות על הנזקים שנגרמו לו. כמו כן, מומלץ להתכונן על הדברים שיאמר לחברי הוועדה ולספק תמונת מצב רפואית מדויקת ומפורטת. עם זאת, אין להרחיב את הדברים יתר על המידה ולחרוג מלוח הזמנים של הוועדה. לוועדה הרפואית של משרד הביטחון יש מערכת עמוסה וצפופה ובזבוז הזמן שלה עלול לעלות ביוקר לתובע ולהפסד של זכויות רבות שהוא זכאי להן.

רופא עם צילום רנטגן (ShutterStock)
הוועדה הרפואית לא יכולה לעיין בכל הניירת ולכן יש לסדר את המסמכים בתיק התביעה

מה צריך להביא לוועדה הרפואית?

מרגע הפגיעה הפיזית או הנפשית יש לשמור את כל המסמכים הרפואיים המתעדים את הטיפול ואת חוות הדעת של הצוות הרפואי. מסמכים אלה כוללים ממצאי בדיקות, תוצאות של סריקות CT ו-MRI, צילומי מרשמים וכדומה.

הוועדה הרפואית לא יכולה לעיין בכל הניירת ולכן יש לסדר את המסמכים בתיק התביעה, כך שהפרטים החשובים ביותר בכל מסמך וסיכומי הרופאים יהיו מודגשים וכן שהמסמכים החשובים ביותר להוכחת הטענה יהיו מעל שאר המסמכים הרפואיים. יש לזכור כי אף על פי שהוועדה נוטה להחמיר היא אינה יכולה להכחיש תוצאות של בדיקות מדעיות.

הגשת ערעור על החלטת הוועדה הרפואית

במקרים שבהם הוועדה הרפואית דחתה את התביעה להכרה כנכה צה"ל או שהיא קבעה אחוזי נכות נמוכים ואינם מספקים, אין זה אומר שהתהליך נגמר. תובעים שאינם מרוצים מהקביעה יכולים לערער בפני ערכאות גבוהות יותר, לרבות בית המשפט.

פעמים רבות נפגעי צה"ל סבורים שהם יכולים לייצג את עצמם מול הוועדה ושהם יצליחו לקבל את ההכרה שהם מבקשים, אך ברוב המקרים הדברים נראים אחרת. לעתים קרובות ייצוג עצמי גורם לנזק בלתי הפיך מול הוועדה ולאובדן של זכויות אפשריות. משכך, ייעוץ וליווי של עורך דין מומחה בתחום יכול להגדיל באופן משמעותי את סיכויי ההצלחה ולקבל הכרה כנכה צה"ל עם מרב הזכויות וההטבות.

הכתבה מאת עורך דין אלי סבן באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il

* המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.