התעמרות בעבודה: מה עושים כאשר המעסיק מגזים?

הנתונים הסטטיסטים מראים כי כחמישים אחוז מהשכירים חווים או יחוו התעללות כזו או אחרת במהלך שנות עבודתם. במקרה שהמעסיק חצה את הגבול, רשאי העובד להגיש נגדו תביעה לפיצויים גם ללא הוכחת נזק

מני נפתלי לאחר הפסיקה לפיצויים: "ראש הממשלה מנע ממני להתפרנס" (יותם רונן)
הדוגמא הכי מוכרת לנו של התעמרות בעבודה, היא של מני נפתלי שכיהן כאב הבית במעון ראש הממשלה (צילום: יותם רונן)

כמה מכם חזרו הביתה אחרי יום עבודה, או אפילו לפעמים במהלך היום והרגישו לא נעים במקרה הטוב וזאת כתוצאה מהתנהגות שאינה נורמטיבית למקום העבודה, הכולל יחס משפיל, צעקות, האשמות שאף נגררות לקללות, איומים בעל פה או במייל.

התעמרות בעבודה לא כלואה רק בשעות העבודה, כלומר לשעות שבהן אנחנו מבלים במשרד, השינויים הטכנולוגים הביאו את העבודה הרבה פעמים גם אל ביתו ואל זמנו הפנוי של העובד, בין אם על ידי שיחות טלפון מהמעסיק ובין על ידי שליחת מיילים והודעות טקסט. כתוצאה מזה, התעמרות בעובד יכולה בקלות להיות גם מחוץ לשעות העבודה המוסדרות והדבר מקובל גם מבחינת החוק.

רבים מהפעמים ההתעמרות שאותה עובר העובד, גורמת לו להחסיר ימי עבודה, על ידי ניצול של ימי המחלה ויש פעמים שהתעמרות ארוכה ומתמשכת יכולה לגרום לבעיות רפואיות של ממש. הכנסת כבר נדרשה לסוגיה זו ובשנת 2015 עברה בקריאה טרומית, הצעת החוק של מרב מיכאלי למניעת התעמרות בעבודה (הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015).

לפנייה ישירה לעורכת דין נטלי אבני לחץ/י כאן

אמנם הצעת חוק זו עדיין לא קודמה והיא תקועה בוועדות הכנסת, אבל הבסיס שלה קובע, שאפשר יהיה להגיש תביעה לפיצויים ללא הוכחת נזק עד לסכום של מאה ועשרים אלף שקלים. כאשר אם יוכח נזק, גובה התביעה והפיצויים האפשריים אינו מוגבל.

נטלי אבני (יח"צ)
עו"ד נטלי אבני

פיצויים בסך 170 אלף שקלים עקב התעמרות באב הבית

כרגע אין עדיין חוק שנותן מענה ישיר לנושא ההתעמרות, אך בתי המשפט אינם דוחים את התביעות ומאפשרים דיון בנושא זה. הדוגמא הכי מוכרת לנו של התעמרות בעבודה, היא של מני נפתלי שכיהן כאב הבית במעון ראש הממשלה. בית הדין ששמע את העדויות של העובדים קבע שהעובדים סבלו מהשפלות וקבע פיצויים בגובה של 170 אלף שקלים.

פסק דין זה, הביא למודעות הציבור את הנושא הבעייתי הזה. אך מתברר שהתופעה נרחבת הרבה יותר ממני נפתלי ועובדי מעון ראש הממשלה. הנתונים הסטטיסטים מאשרים שבערך חמישים אחוז מהשכירים חווים או יחוו התעללות כזו או אחרת במהלך שנות עבודתם. זה יכול להיות התעמרות בעל פה, זו יכולה להיות גם התעמרות דרך מיילים ומזכרים.

בהיעדר חוק ברור בנושא, מה עדיין יכול העובד לעשות. הפתרון המידי שעובד יכול לנקוט בו הוא להתפטר, כאשר במכתב הפיטורים שלו הוא מציין שהוא מתפטר על תקן מפוטר, עקב התעמרות במקום העבודה. החוק מאפשר זאת ועל ידי כך הוא יוכל לקבל את פיצויי הפיטורים (אם אותו עובד חתום על סעיף 14, הוא יקבל את פיצויי הפיטורין גם במקרה שהתפטר), אך יתר הזכויות הסוציאליות שלו נשמרות בעקבות התפטרות שהיא על תקן פיטורין. זאת אומרת שאם אין ברשותו מקום עבודה חדש, הוא לא יצטרף לחכות 90 יום עד שיוכל להתחיל לקבל את דמי האבטלה המגיעים לו.

העובד עדיין יכול לתבוע את המעסיק שלו על התעמרות בעבודה, אך חובת ההוכחה מוטלת עליו, הוא זה שצריך להציג ראיות אשר תומכות בטענה שלו שעבר סוג מסוים של השפלה. מכיוון שאין העובד בקיא בכל הסוגיות המשפטיות ולפעמים בלהט הרגשות ישנה אפשרות של פרשנות לא נכונה, מומלץ לעובד להתייעץ עם עורך דין שמתמצא בדיני עבודה ויוכל לייעץ לו, האם יש סיכוי ממשי בהגשת תביעה.

הכתבה מאת עורכת דין נטלי אבני באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide

* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.