ברכישת דירה, אם מהחברה הקבלנית ואם מדיירים קודמים, ישנה ציפייה שהנכס שאליו נכנסים, לרבות הרכוש המשותף, יהיו תקינים וללא ליקויי בנייה. משכך ישנו נוהג לחתום על הסכם מכר שבו חברת הבנייה מתחייבת לתקן נזקים שמקורם בתכנון, בבנייה או בחומרי הבנייה. לעתים חברת הבנייה אינה עומדת בהסכם זה והתוצאה עלולה לגרום לפגיעה בנכס ובדיירים. מקרה כזה עלה לדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
לפי עובדות התביעה, 8 מתוך 11 דיירים בבניין ברמת גן תבעו את חברת הבנייה על ליקויי בנייה, על ירידת ערך הדירה ועל עגמת נפש. זאת מכיוון שחברת הבנייה שלא טיפלה בליקויי בנייה כפי שהייתה אמורה.
לטענת הדיירים, בבניין שנמסר לידיהם בשנת 2011 נמצאו ליקויי בנייה רבים הן בדירות עצמן והן ברכוש המשותף של הבניין. בעוד לכל אחד מהדיירים הייתה רשימה של ליקויים נקודתיים, האשמות הקשות יותר היו ברכוש המשותף.
בין הליקויים שנמצאו: התקנה של מכפלי חנייה אשר מונעים חנייה נוחה ואף גורמים לנזק במכוניות, היעדר ניקוז במרתף, איטום לקוי וחדירת מים, אבני החיפוי אינן קשורות כנדרש ועוד. הדיירים פנו לחברת הבנייה בבקשה שתטפל בליקויים אך התיקונים שבוצעו היו מזעריים וגם הם לא נעשו כמו שצריך.
למענה משפטי בפורום ליקויי בניה לחץ/י כאן
טענה נוספת של הדיירים הייתה כי החברה לא מסרה את הדירות בזמן והם לא קיבלו פיצוי על האיחור במסירה. משכך, גובה הפיצוי שהדיירים דרשו היה בסך 3.3 מיליון שקלים אשר כולל את עלות התיקונים הנדרשים, פיצוי על ירידת ערך הדירות ופיצוי על איחור מסירת הדירה.
חברת הבניה מצדה דחתה את הטענות כלפיה וטענה כי הדיירים ניפחו את התביעה וכי ליקויי הבנייה הקיימים הם ליקויים שוליים שקיימים בכל פרויקט. הנתבעת הוסיפה שהיא נענתה לפניות הדיירים ותיקנה את הליקויים הנדרשים, למעט אלה שהתובעים לא אפשרו לבצע. בעניין האיחור במסירת הדירות טענה כי היא שילמה את הפיצויים הנדרשים.
הבניין יישאר באיכות ירודה גם לאחר התיקונים
לפי חוות דעת של מהנדס שמונה מטעם בית המשפט, הבניין במצב ירוד וגם לאחר תיקון הליקויים הבניין יהיה נחות באיכותו. כמו כן, הליקויים בדירות עצמן מזעריים ואת חלקם אי אפשר לתקן.
לאחר שמיעת הטיעונים בית המשפט קבע כי בכל הנוגע לאיחור המסירה הצדק הוא עם חברת הבנייה. לפי הסכם המכר מועד המסירה יכול היה להידחות ב- 90 יום ללא תשלום פיצויים לדיירים. החברה אשר מסרה את הדירות באיחור של חצי שנה הייתה צריכה לשלם לדיירים פיצוי בעבור שלושה חודשים בלבד, וכך עשתה.
לעומת זאת, על שאר נושאי התביעה בית המשפט קבע כי הצדק עם התובעים וכי הן בדירות והן ברכוש המשותף קיימים ליקויים רבים. משום שהתובעים נהגו בסבלנות עם חברת הבנייה אך היא לא עמדה בחובותיה, בית המשפט מנע ממנה את האפשרות לתקן את הנזקים בעצמה.
משכך, בית המשפט קבע כי כל בעלי הדירות זכאים לפיצויים בסך 40,000 שקלים ומי שמקום החנייה שלו במכפיל זכאי לתוספת פיצוי בסך 40,000 שקלים. בגין עגמת נפש על הנתבעת לשלם 10,000 שקלים לכל בעל דירה. לאחר ההוספה של הפיצוי הפרטני לכל בעל דירה, הנתבעת תשלם סכום כולל של 1.2 מיליון שקל והוצאות שכר טרחה לעורך דין.
ת"א 13-02-14280
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.co.il
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.