שימוע בהליך פלילי - כל מה שחשוב לדעת

מהו הליך השימוע? מהם יתרונותיו של הליך זה ומהם חסרונותיו או הסיכונים הטמונים בו? מתי כדאי לחשוד לעשות שימוש בהליך זה ואילו טיעונים וראיות מומלץ להציג בהליך זה?

אישה עם אזיקים 22 ביוני 2017 (AP)
(צילום אילוסטרציה: AP)

עם סיומה של חקירה פלילית מועבר חומר החקירה לרשות התביעה - התביעה המשטרתית, הפרקליטות או רשות תביעה אחרת – בהתאם לעניין, על מנת שזו תבחן את חומר החקירה ותקבל החלטה האם להעמיד לדין פלילי את החשוד ואם כן - באילו עבירות, או שמא לסגור את התיק נגד החשוד באחת מעילות הסגירה הקבועות בחוק (היעדר אשמה, חוסר ראיות או חוסר עניין לציבור.

סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תישלח לחשוד הודעה על כך - המכונה "מכתב יידוע". החשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת מכתב יידוע, לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית.

למרות שלפי הסעיף האמור זכותו של החשוד מצומצמת אך ורק להעלאת טענות בכתב בשלב המוקדם של העברת חומר החקירה לתביעה, הרי שלפי הפרקטיקה הקיימת, במקרים רבים לאחר שהתביעה סיימה לבחון את חומר החקירה והחליטה להגיש כתב אישום נגד החשוד, טרם הגשת כתב האישום לבית המשפט, היא מעבירה לחשוד מכתב נוסף - המכונה לעתים "מכתב יידוע שני" או "מכתב שימוע" או "כתב חשדות".

לפנייה ישירה אל מנשה -רון עו"ד לחץ/י כאן

אילוסטרציה (שלומי גבאי)
(צילום אילוסטרציה: שלומי גבאי)

במכתב זה מודיעה התביעה לחשוד, כי החליטה להגיש כתב אישום נגדו בכפוף לשימוע, וכי באפשרותו לקיים ישיבת שימוע במשרדי התביעה באמצעות בא כוחו בה תינתן ההזדמנות להעלות את טענותיו במטרה לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.

עוד יצוין, כי במסגרת מכתב היידוע השני מפורטים גם עיקרי החשדות נגד החשוד, מעין טיוטת כתב אישום, וכי ניתנת לחשוד ולבא כוחו האפשרות לצלם את עיקרי חומר הראיות שבידי התביעה לקראת ישיבת השימוע, וזאת להבדיל משלב מכתב היידוע הראשון, שבו לא ניתנת לחשוד כל אפשרות לעיין בחומר החקירה.

במסגרת ישיבת השימוע מתאפשר לחשוד להציג את טענותיו באמצעות בא כוחו, ולתביעה יש אפשרות לבצע הערכה מחודשת של עמדתה ושל סיכויי ההרשעה והזיכוי. זהו תהליך של "חשבון נפש משפטי" כלשון בית המשפט העליון בפרשת קצב.

דומה שלא צריך להכביר במילים על חשיבותו של הליך השימוע. האפשרות למנוע הגשת כתב אישום נגד החשוד היא בבחינת "חבל הצלה" לחשוד, שכן היא חוסכת מהחשוד את הפגיעה האינהרנטית בשמו הטוב הנלווית לאישום פלילי, את ההוצאה הכספית המשמעותית הכרוכה בניהול הליך פלילי, את הפגיעה במצבו הנפשי, וכן את הסיכון של הרשעה פלילית ושל ענישה קשה בדמות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

זאת ועוד, במקרים מסוימים מהווה ישיבת השימוע "יריית פתיחה" במשא ומתן בין התביעה לסנגור, והדברים שיוחלפו במסגרת ישיבת השימוע, גם אם לא יביאו לכדי סגירת התיק, יסללו את הדרך בהמשך להסדר טיעון מקל, ככל שהחשוד מעוניין בהסדר טיעון.

כפי שנקבע בפסיקה, על רשות התביעה החובה להגיע לשימוע ולשמוע את טענות הסנגור ב"נפש חפצה ובלב פתוח". יחד עם זאת, חשוב לזכור שהתביעה מגיעה לשימוע לאחר שכבר קיבלה החלטה ראשונית על הגשת כתב אישום נגד החשוד, ולכן המשימה המוטלת על הסנגור אינה פשוטה, ובמידה רבה היא "לשכנע את המשוכנע" – התביעה – שההחלטה שהתקבלה אינה נכונה, וזאת בניגוד לנטייה האנושית המוכרת להגן על החלטה ראשונית שהתקבלה, אף אם היא מוטעית.

למרבה השמחה, הרי שלמרות הנטייה האמורה, הניסיון מלמד על פתיחות מצד רשות התביעה לסגת מהחלטתה הראשונית על הגשת כתב אישום ולסגור את התיק במקרים מתאימים או למצער להפחית את האישומים, או חומרת העבירות נגד החשוד.

נקודה נוספת שיש להביא בחשבון באשר להליך השימוע היא העובדה שבמסגרת הליך זה ישנה חשיפה, לפחות חלקית, של קו ההגנה של החשוד בשלב מקדמי טרם המשפט, וקיים סיכון שהתביעה תערוך מקצה שיפורים בכתב האישום לקראת המשפט, וכתב האישום שיוגש לבית המשפט בסופו של יום נגד החשוד, יהיה כתב אישום "חזק" יותר ו"מהודק" יותר מאשר טיוטת כתב האישום שהועברה לחשוד לקראת השימוע.
התביעה אף יכולה להורות לרשות החוקרת, שיכולה להיות - משטרה, רשות ניירות ערך, רשות המיסים או רשות חוקרת אחרת – בהתאם לעניין, לבצע השלמת חקירה שממצאיה יכולים לפעול לרעת החשוד. לפיכך, השאלה אילו טיעונים וראיות לחשוף בפני התביעה בשלב השימוע היא שאלה חשובה שעל הסנגור להקדיש לה מחשבה רבה טרם הליך השימוע.

בסופו של יום, למרות הסיכון הפוטנציאלי, הרי שלמעט מקרים חריגים, לאור הסיכוי למנוע הגשת כתב אישום נגד החשוד, מומלץ לחשוד לנצל את הליך השימוע, כאשר השאלה אילו טיעונים וראיות להציג בשימוע, היא שאלה חשובה ומורכבת התלויה בנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה.

הכותב הינו עורך דין העוסק במשפט פלילי ובעבירות צווארון לבן, ושותף במשרד מנשה – רון, עורכי דין. באדיבות אתר עורכי דין lawguide.co.il.


*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.