זיכוי מעבירת סמים עקב חיפוש לא חוקי בטלפון נייד

בית הדין הצבאי לערעורים זיכה חייל לאחר שהורשע בגין החזקה וצריכה של סמים וביטל את עונשו. בית המשפט קבע כי המידע המפליל התקבל מחיפוש בטלפון נייד ללא הסכמתו המופרשת של החייל וללא צו שיפוטי

אייפון במצב שקט (ShutterStock)
במהלך התשאול הסכים החייל שהחוקרים יבצעו חיפוש בטלפון הנייד שלו (ShutterStock)

בית המשפט העליון דחה ערעור שהגישה התביעה הצבאית בעניין זיכוי חייל שהורשע בעבירות סמים לאחר חיפוש פסול בטלפון הנייד שלו. לפי פסק הדין, ישנו הבדל בין חיפוש ידני לבין חיפוש מעבדה ולשם ביצוע החיפוש במעבדה יש צורך בצו של בית משפט ולא בהסכמתו של החשוד בלבד.

לפי עובדות הערעור, במרץ 2013 מצ"ח חקרו חייל בגין חשד לשימוש בסמים והחזקתם. במהלך התשאול הסכים החייל שהחוקרים יבצעו חיפוש בטלפון הנייד שלו והוא חתם על טופס הסכמה לחיפוש. הטלפון נלקח לחיפוש ידני ולאחר מכן לבדיקת מעבדה, שם נמצאו הודעות מפלילות המעידות על קבלת סמים והעברתם לאדם אחר.

על בסיס ראיות אלה החייל הורשע בשתי עבירות של ניסיון להחזיק סם מסוכן לצריכה עצמית ובית הדין הצבאי גזר עליו שלושה חודשים של מאסר על תנאי, קנס כספי בסך 500 שקלים והורדת הדרגה מרב"ט לטוראי.

החייל ערער על הרשעתו בבית הדין הצבאי לערעורים בטענה שלחוקרים אסור היה לבצע חיפוש מעבדה בטלפון הנייד ללא צו של בית משפט, גם אם נתן את הסכמתו לחיפוש. משכך, הראיות שנמצאו הן פסולות ויש לזכות אותו מהרשעתו.
טענת הנגד של התביעה הצבאית הייתה כי מכיוון שבחיפוש ידני בטלפון נייד אין צורך בצו בית משפט, כך גם בחיפוש מעבדה. יתרה מכך, החייל אישר לחוקרים לבצע חיפוש בטלפון ואף חתם על טופס הסכמה, לכן הראיות כשרות וניתן להרשיע אותו.

לאיתור עורך דין בתחום עבירות סמים לחץ/י כאן

תיקון סמארטפון (ShutterStock)
חיפוש שנעשה בתנאי מעבדה לא נעשה בנוכחות החשוד, כך שאין לו את האפשרות להגביל את החיפוש או לעצור אותו

חיפוש מעבדה ללא הסכמת החשוד פוגעת באוטונומיה של החשוד

בית הדין הצבאי לערעורים קיבל את טענת החייל ובמתן פסק הדין נשיא בית המשפט ושני שופטים נוספים הדגימו את ההבדל בין חיפוש ידני לבין חיפוש מעבדה. לפי ההבדל הקיים בין השניים הסכמה כללית מצדו של הנחקר אינה מאפשרת חיפוש יסודי במעבדה.

לפי פסק הדין, חיפוש ידני בטלפון הנייד מאפשר חשיפה למידע גלוי בלבד בעוד חיפוש במעבדה חושף מידע נסתר שבעל הטלפון מחק מהמכשיר. הלכה למעשה, כאשר חשוד נותן את הסכמתו לחיפוש ידני הוא נוכח בעת החיפוש ויש לו את האפשרות להגביל את החיפוש, לעצור אותו ואף לחזור בו מכוונותיו.

לעומת זאת, חיפוש שנעשה בתנאי מעבדה לא נעשה בנוכחות החשוד, כך שאין לו את האפשרות להגביל את החיפוש או לעצור אותו. כמו כן, לחשוד אין שליטה או פיקוח על דליית מידע שכבר נמחק. משכך, חיפוש מעבדה ללא ידיעת החשוד פוגעת באוטונומיה ובכבודו של החשוד.

לאור זאת בית המשפט קבע כי חיפוש בטלפון נייד בתנאי מעבדה מצריך צו של בית משפט. חריגה לכך היא במקרה שבטופס ההסכמה שעליו חותם הנחקר ישנו מידע ברור ומפורט על אופן החיפוש במעבדה ועל האפשרות לדלות מידע שנמחק. בית המשפט הדגיש כי החוקרים צריכים להימנע מתחבולות ומאיומים למטרת חתימה על טופס הסכמה.

לאור קביעה זו בית המשפט פסק כי החייל לא נתן את הסכמתו לחיפוש מעבדה, הן משום שלא הוצא צו בית משפט והן משום שטופס ההסכמה שעליו חתם לא היה נהיר. מכיוון שהחיפוש בטלפון הנייד פסול, כך גם הראיות שנמצאו בו ועל כן בית המשפט זיכה את החייל מהרשעתו וביטל את עונשו. התביעה הצבאית הגישה ערעור על פסיקה זו ועל זכאותו של החייל, אך בית המשפט העליון דחה אותה.

הכתבה הוכנה באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il

* האמור לעיל מהווה מידע כללי וראשוני בלבד, ואינו מהווה ואינו יכול להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.