"יש לקבוע כי בעת פסיקת מזונות ילדים לאחר גיל 6 במשמורת משותפת ובהלימה ברורה לפסיקת העליון בע"מ 919/15 יש להתעלם באופן מוחלט מזהות מגדרו של התובע או הנתבע וליתן את הדעת לעניינים הרלוונטיים לקביעת החיובים הכספיים בין שני הורים"
כך קבע באופן נחרץ כבוד השופט יהורם שקד בפס"ד מרתק. חלק מהתהיות שעלו לאחר פסיקת העליון בנושא, הייתה השאלה כיצד ינהגו ויישמו בתי המשפט בפועל את פסקי הדין שעדיין הותיר שאלות רבות על כנן.
אחת מהן היא האם בעקבות פסיקת העליון ניתן יהא לפתוח מחדש החלטות שכבר ניתנו במסגרת מזונות ולהגיש תביעות חדשות? ואכן מקרה פסק הדין עוסק בסוגיה של בני הזוג שכבר ניתנה לגביהם פסיקת מזונות זמניים בסך 5,000 שקלים ואחר כך אף העלה בית המשפט את גובה המזונות הזמניים לסכום של 7,000 שקלים לחודש שאותם צריך האב לשלם לשלושת ילדיו (12,15,18) כל זאת עוד בתוספת תשלום מחציות.
האב עתר למשמורת משותפת והסדרי ראיה שוויוניים ותביעתו התקבלה לאור תסקיר חיובי ותומך של הרווחה. לאחר דין ודברים הגיעו הצדדים להסכמה על זמני שהות כמעט שווים: הילדים ישהו עם האב 43%-50% ועם האם בין 50%-57% בהתאמה.
לעניין ההכנסות נקבע כי הכנסתה החודשית של האם מעבודתה עומדת על סך של כ-19,000 שקלים ברוטו בממוצע לחודש המהווה סך של כ-13,000 שקלים לחודש בערכי נטו ובתוספת קצבת המל"ל, עומדת הכנסתה הכוללת על כ- 14,000 שקלים. והאב משתכר 21,576 שקלים נטו לחודש, השתכרות הגבוהה בכ- 50% מהאם (יחס של 2:3).
מאחר שהכנסות ההורים ויכולותיהם הכלכליות אינן שקולות זו לזו, יש לבחון את צרכי הילדים: הצרכים הקיומיים והצרכים שמעבר לקיומיים, כל זאת תחת אותה מסגרת כללים שקבע העליון. נקבע כי התמונה הכללית היא תמונה של הורות עם אחריות משותפת, עם חלוקת זמני שהייה שוויוניים או כמעט שוויוניים ואין בטענות האם על תוספת הוצאות שוליות כזו או אחרת כדי לשנות את התמונה הכללית.
לפנייה ישירה אל עו"ד גלית צור לחץ/י כאן
במסגרת הבדיקה להיתכנות למשמורת משותפת כפי שקבע העליון שיש לבדוק, ציין כבוד השופט שקד כי במקרה דנן לאור פירוק השיתוף בדירה המשותפת ואיזון המשאבים יישאר לכל אחד מהצדדים מספיק כסף למחייה ולמזונות הילדים. לאור העובדה כי קיימת היתכנות למשמורת משותפת ובנוסף לאור העובדה כי שני ההורים נושאים בשכר דירה לדירה המותאמת למגורי הילדים, נקבע גם שהאב לא חב במדור. לעניין ה"מחציות" פסיקת העליון קבעה כי כל צד יישא בעין בהוצאות הילדים.
במקרה דנן, לאור פערי השכר והעובדה כי מדובר בשכר מכובד, נפסק כי יש מקום לבחון את יתר ההוצאות של הילדים - אילו שאינן בגדר צורך קיומי והכרחי ("צרכים אחרים" "הוצאות חריגות"- בין היתר הכוונה לנסיעות, תרבות, ביגוד, טלפונים ניידים, חוגים, דמי כיס וגם הוצאות חינוך והוצאות רפואיות שאינן במסגרת סל הבריאות) אותם חישב השופט וחילק ביחס של 2:3 לפי יחס הכנסת הנטו של הצדדים וקבע כי חלק מהתשלום יהיה בעין וחלק בהעברה לאם בסכום חודשי קבוע.
כבוד השופט שקד ציין והדגיש בפסק דינו זה כי אמנם לא נקבע באופן חד משמעי אם ליישם את פסק דינו של העליון על תיקים והחלטות שהסתיימו לחלוטין. אך ברור כי במקרה הזה החלטת העליון ניתנה במהלך בירור התובענה ולאחר שנפסקו מזונות זמניים ומדור. על פי הדין נקודת המוצא העקרונית היא כי הלכה שיפוטית חדשה פועלת רטרוספקטיבית ופרוספקטיבית.
עוד ציין כי אם לא היה מדובר במזונות זמניים ספק אם היה נותן מקום להלכה החדשה ולא מותיר הדין הקודם. לשאלה ממתי יופחת חיובו של האב - קבע כבוד השופט שקד כי ההפחתה תתבצע מיום הגשת התביעה.
לסיכום, פסק דין חשוב הקובע כי במקרה של קטינים מעל גיל 6 במשמורת משותפת (גם אם לא לחלוטין בדיוק 50-50) ואפילו שקיימים פערי שכר, כל עוד ישנה היתכנות למשמורת משותפת, לא ישולמו מזונות, לא ישולם מדור והמחציות ישקלו לפי הנסיבות.
כמובן שכל מקרה לגופו כשעקרון העל ממשיך לרחף מעל כל הפסיקה - השאיפה להשגת שוויון בין ההורים, למניעת אפליה, אך תמיד תוך הבטחת זכויות וטובת הילדים.
הכתבה מאת עו"ד גלית צור באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il
* המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.