האם הסכם גירושין שנחתם ניתן לשינוי תוך זמן קצר?

על עריכת שינויים בהסכם גירושין והמשמעות המשפטית של רצונם של הילדים בתוך מאבקי המשמורת – בכתבה הבאה

הסכם גירושין (ShutterStock)
(אילוסטרציה:ShutterStock)

בשנים האחרונות, ליווה משרד עורכי הדין שרון סגל תיק גירושין בעת שייצג את הבעל. לזוג ארבעה ילדים, כשהגדול מעל גיל 18 והקטן בן מעל ל- 10 שנים. בהסכם הגירושין, בני הזוג הגיעו להסכמות כי הילדים יעברו לחזקת אמם, בישוב מרוחק כמה עשרות קילומטרים מביתם והאב ישלם 5,000 שקלים בחודש עבור מזונות הילדים. בנוסף, הוסכם כי כל החלטה בנוגע לילדים תיעשה תוך התחשבות מרבית ברצונם, בהתאם לגילם ומידת בגרותם.

מה קורה כשרצונם של הילדים לא תואם את הסכמות הוריהם?

על אף הסכם הגירושין שנחתם בין בני הזוג, הילדים לא רצו לעזוב את ביתם ואת סביבתם המוכרת ולעבור למקום חדש ולמסגרות חדשות, ולמעשה, בחרו להישאר עם האב. בתגובה למציאות החדשה שאליה נקלעו בני הזוג, הם הגישו תביעות הדדיות למשמורת. בד בבד, הגישה האם תביעה לתשלום דמי המזונות, בהתאם לסכום שנקבע בהסכם.

האב בתגובה הגיש תביעה להפחתת המזונות, מאחר שהאם מבקשת מצב מופרך, שבו האב יישא פעמיים בנטל כלכלת ילדיו, שכן בפועל הילדים שוהים איתו והוא דואג לכל צרכיהם. למעשה, האם ביקשה כי האב יעביר סכום חודשי לידי האם בגין מלוא כלכלת הילדים, כשבמקביל הוא משלם את הוצאות הילדים כשהם שוהים איתו ובביתו.

לאחר שהילדים העידו בפני השופט הדן בתיק והשמיעו באוזניו את רצונותיהם ודעותיהם, ולאחר כשנתיים של הליכים משפטיים מייגעים, אשר גרמו לצער רב לכל הצדדים, הסתיימה הפרשה בפסק-דין בהסכמה בין הצדדים. בפסק-הדין נקבע כי הילדים יישארו אצל האב, שלא יישא בתשלום דמי מזונות.

לפנייה אישית אל משרד עורכי דין שרון סגל לחץ/י כאן

משרד עורכי הדין שרון סגל (יח"צ , Lawguide)
משרד עורכי דין שרון סגל

במקרה זה, האם ניסתה להעשיר את כיסה על חשבונו של הבעל, כאשר למצער הדבר, טובת הילדים כלל לא עמדה לנגד עיניה. התנהלותה של האם והתעקשותה על תשלום המזונות, גרמו לכך שיחסיה עם הילדים נפגעו פגיעה אנושה, עד שהילדים ניתקו כל קשר עימה, ועניין זה עמד לה לרועץ בפני בית המשפט. לבסוף, דקות ספורות לפני חקירתה בחקירה נגדית של הח"מ, נשברה האם וויתרה על כל תביעותיה, בתמורה לחידוש הקשר עם ילדיה.

במסגרת פסק-הדין, בנוסף להסכמה על העברת המשמורת על הילדים לאב ופטור מוחלט מתשלום מזונות, הזוג הופנה לטיפול משפחתי, לשיקום היחסים בין האם לילדיה.

טובת הילד מול טובת ההורה

ההלכה הפסוקה היא שלרצון הילד והעדפתו להתגורר עם אחד ההורים, יינתן משקל ביחס לגילו של הילד ומידת בגרותו. רצונו של ילד רך בשנים כמעט שלא יילקח בחשבון, בעוד שעמדתו של נער מתבגר תקבל משקל משמעותי ומכריע בהחלטות לגביו. בנוסף, באופן מעשי, לא ראוי לכפות על נער מתבגר, שגיבש לעצמו דעות ורצונות משלו, היכן לגור והיכן יהיה מרכז חייו.

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות הוראות שונות המדגישות את הרגישות והעדינות הנדרשות בעת שמיעת הילד. כיום, לאחר הגשת בקשה מתאימה, ילדים נפגשים עם השופט הדן בתיק, באווירה פחות מלחיצה מהאווירה השוררת באולם בית המשפט, למשל בלשכת השופט. יצוין, כי ישנה התחשבות רבה ברצונם של הילדים ולעיתים אף מכרעת בתיק, כשטובת הילדים היא שמנחה את בתי המשפט.

לפיכך, כאשר ההורים מסכימים ביניהם על חלוקת משמורת מסוימת, אך הילדים "מצביעים ברגליים" אחרת, יש בכך כדי להשפיע ואף לשנות לחלוטין את מה שהוסכם בין ההורים בהסכם הגירושין.

חובת תשלום המזונות ביחס למשמורת מאז ועד היום

חובת תשלום המזונות נקבעת בהתאם לדין האישי. במקרה של בני זוג יהודים, החובה נקבעת לפי ההלכה היהודית. בעבר, ברוב המקרים, החזקה על הילדים הייתה מסורה לאם, ולאב נקבעו הסדרי ראיה למפגש עם הילדים. החובה לדאוג לצרכי הילדים ולזון אותם הייתה מוטלת על האב, ששילם דמי מזונות בהתאם להוצאות גידול הילדים לידי האם.

אולם עם השנים, לאור השינויים בחברה ורוחות השוויון והשינוי בחלוקת האחריות ההורית, כשלאב חלק משמעותי יותר בגידול הילדים, לזוגות רבים משמורת משותפת על הילדים, והילדים מחלקים את זמנם בין שני בתי ההורים. יחד עם זאת, לא תמיד היה בחלוקה זו להשפיע על חובת תשלום המזונות שהוטלה עדיין במלואה על האב.

ניתן להבחין בשנים האחרונות במגמה ברורה של החלת ערכי שוויון. בתי המשפט מכירים בהשפעה שיש לחלוקת המשמורת, רמת ההכנסה של ההורים וגורמים נוספים, על החובה לשאת בתשלום המזונות. קרי, לא יתכן שאב שילדיו מבלים בביתו מחצית מזמנם, או אב שהכנסתו פחותה משמעותית משל האם, עדיין יעביר לאם דמי מזונות בשיעור מלא, שכן עלול להיווצר מצב אבסורד שאב משלם סכום מזונות גבוה ואינו מסוגל לדאוג לכלכלת ילדיו כאשר הם שוהים עימו, מה גם שלא יוכל להתקיים בכבוד. המשמעות של מצב זה, היא לבסוף פגיעה בילד שאין לו תנאים כאשר הוא שוהה עם אביו ונאלץ לראות את אביו נאבק על קיומו, כשהוא חי ברווחה יחסית אצל אימו.

לאחרונה, בחודש יולי 2017, נקבעה הלכה חדשה בעליון בהרכב של 7 שופטים, אשר קובעת ששיעור מזונות הילד יקבע בהתאם לחלוקת זמני השהות (משמורת משותפת) ובהתאם להכנסות שני ההורים. קרי, במקרים שבהם מתקיימת משמורת משותפת של שני ההורים והאב נושא בחלק ישיר מהוצאות הקטינים, נכון יהיה להפחית בדמי המזונות בשיעור של 0%-100%, לאחר שקלול כל הגורמים שיש בהם כדי להשפיע על המזונות, בהתאם לכל מקרה ומקרה. ההפחתה כמובן שאינה גורפת והיא תלויה בתיק הנדון ובעמדת השופט.
קל וחומר, במקרה הנ"ל, כאשר הילדים שוהים בבית האב והנטל הכלכלי רובץ על כתפיו בלבד, ראוי כי לא יוטל עליו תשלום דמי מזונות וכך לבסוף הוחלט בתיק הזה. תמיד ישנה אפשרות להגיש בקשה לשינוי סכום דמי המזונות, אמנם יש צורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי. בעקבות ההלכה החדשה של העליון, קיים שינוי נסיבות מהותי, שכן על פי ההיגיון והצדק, מתקיימים היום תנאים שבעבר לא התקיימו.

הצדק מכריע

במקרה הנדון, הילדים הכריעו בעצמם את המצב בין בני הזוג והובילו לכך שלהורים לא נותרה ברירה, אלא להגיע להסכמות חדשות המשקפות את רצון ילדיהם. חשוב מכל, רצון הילדים נשמע, טובת הילדים נשמרה והמשמורת נותרה בידי האב.
לבסוף הצדק ורוח השוויון הם שהכריעו בתיק, והאב אשר נושא בכל הוצאות גידול הילדים, לא יעביר כספים לאם ללא כל בסיס והצדקה. יש לקוות, כי בשנים שנותרו לילדים כקטינים, יצליחו בני המשפחה לשמור על קשרים תקינים, והילדים יסלחו לאם על התנהלותה, אשר נבעה בעיקר ממניעים רגשיים, ויצליחו לשקם את היחסים ביניהם.

הכתבה מאת: משרד עורכי דין שרון סגל באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il

*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.