פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כלב נשך דוורית, מי אחראי לשלם לה פיצויים?

      דוורית שנכנסה לחצר פרטית כדי למסור דואר רשום ננשכה על ידי כלב ששהה חופשי בחצר. בעלת הכלב טענה כי אינה אחראית לפצות את הדוורית, מאחר שהיא נכנסה ללא רשות

      כלב נושך (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: shutterstock)

      דוורית שנכנסה לשטח חצר בית פרטי בחיפה, הותקפה על ידי כלב של בעלת הבית וננשכה בכף ידה. בעלת הבית טענה כי הדוורית הסיגה גבול ונכנסה לחצר ללא רשות, על כן היא אינה אחראית לשלם לה פיצויים בגין הנזק. בית משפט השלום בחיפה נדרש להכריע בסוגיה זו.

      על פי עובדות התביעה, בחודש אוגוסט 2015, הגיעה התובעת לבית הנתבעת בחיפה, לצורך מסירת דואר רשום. על פי הנחיות חברת הדואר, הדוורית נדרשת למסור את דבר הדואר הרשום בכתובת הנמען, לידיו או לידי נציג או מיופה כוח מטעמו, באופן אישי.

      לטענת התובעת, מיד כשנכנסה לחצר, היא הותקפה בפתאומיות על ידי הכלב, אשר נשך אותה פעמיים - בשורש כף היד ובאמת יד שמאל. התובעת צרחה ונאבקה בו. בעלת הכלב, ששמעה את הצעקות, יצאה לחצר, תפסה את הכלב וקשרה אותו, בזמן שאשה אחרת שעברה במקום משכה את התובעת אל מחוץ לחצר. לאחר שהכלב נקשר, הכניסה הנתבעת את התובעת ליחידת הדיור שבה התגוררה, שטפה את ידה, חיטאה את הפצעים ונתנה לה לשתות.

      בעלת הכלב טענה להגנתה כי התובעת הסיגה גבול ואף הרחיקה לכת וגרסה כי התפרצה לשטח ביתה, מאחר שנכנסה ללא רשות, מבלי שצלצלה בפעמון ומבלי שהודיעה על כך לאף אחד. עוד טענה כי היה על התובעת לפתוח שני מנעולים אשר סוגרים את שער הכניסה, וכי חצר הבית מגודרת בגדר גבוהה ועל שער הכניסה שלט: "זהירות כלב" במטרה להזהיר כי בחצר ישנו כלב ולכן, יש להודיע לבעלי הבית טרם הכניסה.
      הנתבעת הציגה בפני בית המשפט תמונות שבהם נראה שער ברזל, שעליו הותקן שלט עם הכיתוב "זהירות כלב", בשפות עברית, רוסית, ערבית ואנגלית, ואף נראה כי סגירת השער מתבצעת באמצעות שני סוגי בריחים - בריח עליון ובריח הזזה בצד החיצוני. בצדו הפנימי של השער, קיימות טבעות לצורך נעילתו במנעול תליה, אולם לטענת התובעת, באותו יום השער לא היה נעול, אלא סגור עם בריח הזזה.

      בחקירתה הנגדית אישרה הנתבעת, כי במועד התאונה השער אמנם היה סגור, אולם הוא לא ננעל מצדו הפנימי באמצעות מנעול התליה וכי כדי לפתוח אותו, נדרשה פעולה פשוטה בלבד של הזזת הבריח החיצוני, לפיכך השער היה סגור, אך לא נעול.

      לאיתור עורך דין בתחום נזיקין לחץ/י כאן

      נשיכת כלב (ShutterStock)
      (ShutterStock)

      בית המשפט ציין כי אחריותו של מחזיק בכלב קבועה בסעיף 41א לפקודת הנזיקין, המטיל אחריות מוגברת על בעלי הכלב, וקובע כי במקרה שנגרם נזק אין משמעות לשאלת ההתרשלות. ולמעשה, די להוכיח כי הנתבע הוא בעליו או מחזיק דרך קבע של הכלב וכי נגרם נזק גוף.

      במקרה זה, התובעת פעלה בהתאם להנחיות חברת הדואר, ומטבע הדברים, וכפי שמצופה ממנה, היה עליה להיכנס לחצר הבית כדי למסור את דבר הדואר הרשום לידי הנתבעת. לפיכך, אין מדובר בכניסה למקרקעין שלא כדין.

      אמנם, על שער הכניסה לחצר הבית מותקן שלט עם הכיתוב "זהירות כלב". עם זאת, לא נרשם "זהירות כלב נושך", לא נרשם "הכניסה אסורה" ואף לא נרשם "לדוורים - נא לא להיכנס לחצר, נא להשאיר את הדואר בתיבת הדואר". למעשה, לא נרשם בשלט דבר שהיה בו כדי להזהיר את התובעת מפני כלב העלול לנשוך אותה. על כן בית המשפט דחה את הטענה כי התובעת נכנסה לחצר הבית תוך הסגת גבול.

      בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה והעריך את נזקיה של התובעת בגין כאב וסבל, בסך של 13,000 שקלים. על כן, חייב את הנתבעת, לשלם לתובעת פיצוי בסך של 13,000 שקלים, בצירוף אגרת תביעה ושכר טרחת עורך דין בסך של 3,040 שקלים.

      ת"א 21809-02-16

      הכתבה באדיבות אתר עורכי דין lawguide

      * המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.