רשלנות בלידה או בהריון בעבר? המועד האחרון להגשת תביעה מתקרב

סוף 2017 נקבעה כמועד האחרון להגשת תביעות בגין רשלנות רפואית בלידה שהתרחשו לפני 25 שנה. על כן, אם אתם סבורים שנגרם לכם נזק בגין רשלנות רפואית בלידה זה הזמן לבחון את הנושא ברמה הרפואית והמשפטית

לידה (ShutterStock)
מקרים של רשלנות רפואית בלידה ובהריון אינם נדירים לצערנו (אילוסטרציה: ShutterStock)

שיעורי הפריון בישראל הם מהגבוהים במדינות ה-OECD. כך לפי מידע שנאסף מ-21 חדרי הלידה ברחבי הארץ, ואשר הוצג בנובמבר 2017 בבית החולים "איכילוב", במהלך הכינוס השנתי של החברה הישראלית לרפואת האם והעובר. תינוק ישראלי מגיח לאוויר העולם בכל שלוש דקות וחצי, ובמספרים מוחלטים מדובר על למעלה מ-185 אלף לידות בשנה (בשנת 2016). עם נתונים כה מרשימים, ברור מדוע גם מקרים פחות נעימים, כמו רשלנות רפואית בלידה ובהריון, אינם נדירים במחוזותינו. זאת, למרות ההתקדמות בענף הרפואה וחרף מצוינותם המוכרת היטב של הצוותים הרפואיים בישראל.

מתי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון או בלידה?

אחת הסוגיות המעניינות לגבי תביעות הנוגעות לרשלנות רפואית בהריון ובלידה היא ההתיישנות. עד לאחרונה, כלומר עד לפסק דין שניתן בבית המשפט העליון בשנת 2012, ניתן היה להגיש תביעות מסוג זה גם 25 שנה לאחר הלידה.
מדוע? ובכן, סעיפים 5 ו-6 לחוק ההתיישנות קובעים כי ניתן להגיש תביעה נזיקית (ובכלל זה תביעות רשלנות רפואית) עד שבע שנים בלבד ממועד גילוי הנזק. לכאורה, הפרשנות הפשוטה לכך היא שתביעות הנוגעות לרשלנות רפואית בלידה יכולות להיות מוגשות עד שבע שנים לאחר מכן.

עם זאת, מכיוון שהתובע יכול להיות הילד שנפגע, ההלכה הפסוקה קבעה שמרוץ ההתיישנות במקרים אלה יתחיל לרוץ רק עם הגיעו של הילד לבגרות. דהיינו, עד שהילד יהיה בן 18 (ואז יתחיל מרוץ התיישנות שיסתיים עם יום הולדתו ה-25).

מהלכת זייצוב להלכת המר – השינוי הדרמטי שחייבים להכיר

לפני כ-30 שנה, בפסק דין מפורסם שניתן בבית המשפט העליון (ע"א 518/82, "הלכת זייצוב"), נקבע כי יש להכיר בעילת התביעה של ההורים ("הולדה בעוולה") ובעילת התביעה של הילד ("חיים בעוולה"), כשתי עילות תביעה נפרדות. בעוד ההורים היו יכולים להגיש תביעה מכוח "הולדה בעוולה" עד שבע שנים לאחר גילוי הנזק (בד"כ לאחר הלידה), הילד היה רשאי לקבל את יומו בערכאות עד גיל 25 ("חיים בעוולה").

למענה משפטי בפורום רשלנות רפואית בלידה לחץ/י כאן

עוד דותן לינדנברג (יח"צ , אתר רשמי)
עו"ד דותן לינדנברג

פסק דין זייצוב עמד איתן במשך שלושה עשורים, אך הדבר יצר קשיים לא פשוטים. ישנם ארבעה טעמים מרכזיים העומדים מאחורי הצורך בקביעת מועד להתיישנות תביעות - הימנעות מחשיפת נתבעים לתביעות למשך זמן בלתי מוגבל, קושי ברור בשמירה על ראיות לאורך זמן, עיסוק מערכת המשפט בנושאים הקשורים בהווה ולא בעבר הרחוק, ואף עדות לכך שהשיהוי מבטא "ויתור" של התובע על זכויותיו. מכאן, ברור מדוע תקופת התיישנות כה ארוכה (של כ-25 שנה) היוותה לעתים מעין פגיעה ביסודות הבסיסיים של מוסד ההתיישנות.

בפסק דין עדכני, שניתן בבית המשפט העליון במאי 2012, הרכב מורחב ביטל את עילת התביעה בגין "חיים בעוולה". קרי, עילת התביעה של הילד. פסק הדין הנ"ל, הידוע כ"הלכת המר" (ע"א 1326/07), הרחיב את תביעת ה"הולדה בעוולה" שמוגשת על ידי ההורים, והכליל בה את היכולת לכסות את הוצאות גידולו וצרכיו של הילד גם לאחר בגרותו ולמשך כל חייו.

הוראות המעבר והתאריך שאתם חייבים להכיר

היות שפסק דין המר היה "רעידת אדמה" של ממש בתחום הרשלנות הרפואית, בנוגע לרשלנות בהריון ובלידה, והיות שבית המשפט העליון ביקש שלא לסתום את הגולל בפני הורים וילדים שהסתמכו על הלכת זייצוב, נקבעו לו הוראות מעבר.

מבלי להיכנס לכל הניואנסים המשפטיים, שנדונו בשורה של פסקי דין וערעורים שעסקו בהוראות המעבר הללו, חשוב להדגיש תאריך קרוב – סוף חודש דצמבר 2017. בית המשפט העליון, בפסק דין שניתן באוגוסט 2016, קבע את סוף 2017 כמועד האחרון להגשת תביעות בגין רשלנות רפואית בלידה שהתרחשו לפני 25 שנה. נקבע כי אם תביעת ההורים התיישנה עד אוגוסט 2015, ניתן עדיין להגיש תביעה מחמת "חיים בעוולה" (תביעת הילד) כל אימת שלא מלאו לילד 25.

לסיכום, סבורים שאתם זכאים לפיצוי? אל תתעכבו עוד

שימו לב, עם בוא השנה האזרחית החדשה (2018), לא יהיה ניתן להסתמך עוד על "הלכת זייצוב", ועל הארכת תקופת ההתיישנות בתביעות בגין רשלנות רפואית שמקורן בלידות בשנים עברו.

על כן, ככל שאתם סבורים שנגרם לכם נזק בגין רשלנות רפואית בלידה, ואפילו אם הדברים אירעו לפני שנים רבות, זה הזמן לבחון את הנושא ברמה הרפואית והמשפטית. הורים וילדים שיתעכבו בנקיטת צעדים עלולים למצוא עצמם קרחים מכאן ומכאן.

הנה למשל, בית המשפט העליון דחה לאחרונה מחמת התיישנות את תביעתה של ילדה שנולדה בשנת 2008 עם מום מולד של רגל קצרה. נקבע כי התביעה לא תידון משום שהיא הוגשה כשלושה חודשים לאחר תקופת ההתיישנות של תביעת ההורים. מהלך אשר גרם ל"נפילתו" של ההליך גם מבחינת ההורים וגם מבחינת הילדה (ע"א 7903/16, ניתן באפריל 2017).

הכתבה מאת עורך דין דותן לינדנברג בשיתוף ובאדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il

*המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.