הדימוי הנמהר המוצמד לאדם שפשט את הרגל היא שמרגע שהכריז בית המשפט על כינוס נכסיו הוא "פושט" מעצמו באופן גורף את כל נכסיו, את כל חסכונותיו ועד לדברים יקרי ערך מבחינה אישית. אלא שבדומה לחוקי משפט נוספים, לכל חוק יש תתי סעיפים, שמוצאים מן הכלל מקרים מסוימים.
מקרה כזה התרחש לפני מספר שנים בצפון הארץ. בעל עסק שלא פרע את חובותיו ושקע בחובות נתבע לפשיטת רגל על ידי אחד מספקיו. בית המשפט נענה לבקשה והורה על פתיחת תהליך פשיטת רגל. במהלך כינוס הנכסים התברר שהנכס המרכזי של פושט הרגל היה קופת גמל שבה נצברו 500 אלף שקלים, שנצברו לטובת קצבת זקנה. בהסדר בין הצדדים הסכים פושט הרגל לפדות את הכספים ולחלק אותם באופן יחסי לכל אחד מהנושים, ואף יותר מכך, הוא חתם על מסמך שבו הוא מוותר על זכויות הקצבה, אבל לאחר מכן התחרט. בעקבות זאת נתבע החייב על ידי אחד מהנושים.
למי שאינו מכיר את החוק לפרטיו נראה כי סיכויו של פושט הרגל הם קטנים למדי, אבל בית המשפט דחה את הבקשה של אחד מהנושים לקבל את חלקו היחסי מקופת הגמל של החייב.
לכל כלל יש את היוצא מן הכלל
סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל מספק הגנות מיוחדות לסכומי הכסף שנצברו בקופת הגמל של פושט הרגל. פדיון קופות גמל של חייב נעשות אך ורק באישורו של בית משפט, בפרט במקרים שבהם מדובר בקופות גמל שהוגדרו למטרת קצבה, למשל; קצבת זקנה או קצבת נכות. מנגנון הגנה זה קובע שאת כספי הקצבה אי אפשר לפדות עד שהגיע מועד פירעונם גם במקרה שאפשרי לפרוע אותם קודם לכן.
מאחורי אותו סעיף בחוק עומד שיקול דעת שמצדיק את חקיקתו, והוא שכל עוד לא ביקש המבוטח לבצע משיכה מוקדמת של הכספים, הם יישמרו על ייעודם המקורי, כלומר; לשמש מקור מחייה לחייב עם הגיעו לגיל פרישה, או לצורך תרחיש אחר שנקבע מבעוד מועד.
לפנייה אישית אל עו"ד גלית כהן לחץ/י כאן
בית המשפט לערעורים אזרחיים פסק לטובתו של פושט רגל
ומה עלה בגורלה של קרן הפנסיה של פושט הרגל? בפסק דין שהוגש כנגד איתן רבין בבית המשפט לערעורים אזרחיים (ע"א 7114/09 בן עמי נגד איתן רבין) הוחלט כאמור לדחות את תביעתו של אחד הנושים למשיכת כספיו של החייב מקופת הגמל, שנועדה כקצבת זקנה למרות שהחייב חתם על מסמך ויתור על זכויותיו ולמרות שהיה זה הנכס העיקרי שהיה ברשותו של החייב.
וכך נקבע: "בהיעדר הסכמה של החייב עצמו לפדיון מוקדם של הכספים שנצברו עבורו בקרן מקפת, שומרים הכספים על אופיים המקורי ככאלה המיועדים לקצבה".
אבל לצד זה יש לזכור שסעיף החוק אינו מתייחס באופן גורף לכל קופות הגמל. כאשר מדובר בקופת גמל שאינה למטרת קצבה ואפשר לפדות אותה בכל עת, בית המשפט רשאי להורות על פדיון הקופה. כמו כן, פוליסה שמאפשרת למבוטח לבחור בין קבלת תשלום חודשי (קצבה) לבין קבלת סכום חד פעמי, אינה מוגדרת קצבה.
מה דינן של קצבאות ממוסדות ממשלתיים?
מוסדות ממשלתיים קבעו גם הם מנגנוני הגנה שמשמרים את זכויותיהם של מקבלי הקצבה גם במקרים שבהם פשטו את הרגל. במסגרת חוק שייצא מטעם המוסד לביטוח לאומי (נוסח משולב התשנ"ה- 1995 סעיף 311) נקבע שקצבת ביטוח של חייב אינה אפשרית למימוש על ידי כונס הנכסים הרשמי או הנאמן בהליך פשיטת הרגל.
התייחסות דומה נקבעה בנוגע לעיטורים שהוענקו לחייב במהלך שירותו בצבא הגנה לישראל, במשטרה או בשירות בתי הסוהר במקרה של פשיטת רגל (סעיף 16 לחוק העיטורים בצבא-הגנה לישראל, התש"ל-1970; סעיף 19 לחוק העיטורים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, התשל"ב-1972).
ומה אומר החוק על נכסים בעלי ערך אישי?
המחוקק מרחיב את רשת ההגנה על פושט הרגל ומונה מספר נכסים שאינם נכללים תחת ההגדרה "נכסי פושט רגל", ושאינם ניתנים לחלוקה בין הנושים, למשל; צורכי אוכל, ביגוד, כלי בית וריהוט וחיות מחמד. (סעיף 86 לפקודה). כמו כן, חלות הגנות משפטיות על סכומים הדרושים לחייב למחייתו (סעיף 111 לפקודה) ועל נכסים שהוגדרו כבעלי אופי אישי וסמלי במיוחד, שגם הם עוגנו בחוקים נוספים.
הכתבה מאת עו"ד גלית כהן הכתבה באדיבות אתר עורכי דין lawguide
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.