מחלת הסוכרת היא פגם בחילוף החומרים של הפחמימות בגוף. לצורך בחינת שאלה האם יש קשר בין מחלת הסוכרת לשירות הצבאי יש לשים לב כי ישנם שני סוגי סכרת: סוכרת מסוג 1 הידועה גם כ"סוכרת נעורים" וסוכרת מסוג 2 הידועה גם כ"סוכרת מבוגרים"
כך, לדוגמא, הכיר בית משפט זה, בע"א (י-ם) 9554/06 מזרחי נ' קצין תגמולים, תק-מח 2007(1) 5093 (2007), בקשר הסיבתי שבין הדחק הנפשי שנגרם לחייל אשר נפגע בראשו, כתוצאה מצידוד צריח טנק, ובין התפרצות מחלת סוכרת הנעורים, כשלושה חודשים מאוחר יותר.
דוגמא נוספת בע"א (תל אביב) 1208/07 לירז רועי נ' קצין תגמולים, ץ'-מח 2005(2) 12178(2005), שם הוכר הקשר על רקע שירות בתנאים פיזיים ונפשיים קשים במהלך טירונות בגבעתי.
בע"א (תל אביב) 2972/04 פז טל נ' קצין תגמולים תק-מח 2007(1) 594(2007), הוכר הקשר על רקע דחק נפשי, שנגרם כתוצאה משירות אינטנסיבי במוצב "חודר", בגבול הצפון. אם כן, בכדי להוכיח את תביעתו לתגמולים על המערער להוכיח, כי התרחש אירוע חריג בחומרתו, אשר גרם לו מועקה נפשית של ממש, עד כדי פריצתה של מחלת הסוכרת.
בשנת 1996 נעשה ניסיון על ידי משרד הביטחון למנות ועדה שמורכבת ממספר מומחים בישראל אשר יקבעו מתי יש להכיר בקשר שבין מחלת הסוכרת לשירות הצבאי, מסקנותיה של הועדה היו כי במידה והחייל יעבור אירוע חריג ובתוך פרק זמן של 3 חודשים תפרוץ המחלה אזי יש להכיר בקשר הסיבתי הרפואי בין המחלה לשירות הצבאי.
גם בית המשפט העליון אשר נדרש המליץ להקים ועשה בראשית מנכ"ל משרד הבריאות הנקראת ועדת מאירוביץ ובה בסופו של דבר נקבע כי יש לבחון כל מקרה לגופו בהתאם לסמיכות הזמנים ולעוצמת הסטרס.
בתביעה נזיקית אזרחית יש צורך להוכיח קשר סיבתי על ידי הצגת אסכולה רפואית שתתמוך בו, ברמת הסתברות של 51% וזאת ע"פ פקודת הנזיקין, כאשר נטל הוכחת הקשר הסיבתי הוא על התובעים. לפיכך, ומשמצא השופט שהתובעים לא עמדו בנטל ולא הביאו אסכולה רפואית התומכת בטענתם, קבע כי יש לדחות את התביעה.
לעומת פקודת הנזיקין, חוק הנכים הוא חוק סוציאלי שהשיקולים להכרה בנזק בו הם שיקולים ציבוריים וסוציאליים, אשר מטרתם תמיכה באנשים שתרמו את גופם ונפשם למדינת ישראל ונפגעו עקב כך.
לפנייה ישירה לעו"ד אלי סבן לחץ/י כאן
קצין התגמולים "גמיש" יותר ולא מחויב לפקודת הנזיקין אלא לחוק הנכים, שהוא כאמור חוק סוציאלי במהותו והשופט היושב בדין אינו כפוף לסדרי הדין והראיות, ומטרתו להגיע לחקר האמת בלבד. לפיכך יכול קצין התגמולים להכיר בקשר סיבתי. גם אם אין אסכולה רפואית התומכת בטענותיו עדיין שמורה לנכה הזכות להוכיח כי במקרה הספציפי שלו יש קשר סיבתי ולכן יש להכיר בו כנכה צה"ל.
כך למשל אנשי כוחות הביטחון שחלו בסוכרת ומוכרים כנכי צה"ל גם בהעדר אסכולה רפואית. זאת ועוד, בפקודת הנזיקין עצם העובדה כי קיים גורם סיכון אחר, מעבר לשירות הצבאי, מהווה אשם תורם המבטל את ההכרה בנזק.
בניגוד לכך, בחוק הנכים לא קיים מושג ה"אשם תורם" הקיים בפקודת הנזיקין, כך שגם אם חייל התגייס כאשר הוא חולה במחלה מסוימת אולם היא הוחמרה במהלך שירותו יכיר בו קצין התגמולים בקשר סיבתי של החמרה, דהיינו שחלק מנכותו הינה על חשבון השרות וחלק לא על חשבון השירות.
עם זאת יש להדגיש כי קיימת הנחה עממית מוטעית בציבור, שכל חייל שנכנס בריא לצבא ויוצא חולה יש להכיר בו כנכה צה"ל אולם הנחה זו שגויה שכן לא מספיק שהמחלה פרצה בצבא ועדיין על התובע להוכיח כי מחלתו פרצה עקב שירותו הצבאי.
הכתבה מאת עורך דין אלי סבן באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il
* המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד.