פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      איחור בגילוי מחלת הסרטן, מתי תוגש תביעת פיצויים?

      אחת העילות הנפוצות להגשת תביעה בעילת רשלנות רפואית, היא איחור בגילוי הסרטן. במקרה זה קובע בית המשפט כי מחובתו הבסיסית של הרופא להמשיך, לחקור ולבצע אבחנה מבדלת ולהגיע לשורש הבעיה, כדי להעניק לחולה טיפול ראוי בזמן שיסייע לריפוי ולהחלמתו

      תא סרטן (ShutterStock)
      תא סרטני (צילום: ShutterStock)

      לאורך השנים הרפואה התפתחה והשתכללה, וכיום מחלות אשר נחשבו בעבר לסופניות ולחשוכות מרפא, כמו מחלות הסרטן, ניתנות לריפוי ואף להוביל בסופו של ההליך הרפואי להחלמה מלאה. אולם קיימת חשיבות ממעלה ראשונה לגילוי ואבחון המחלה מבעוד מועד, מוקדם ככל הניתן.

      ישנם מקרים שבהם אילו התגלתה המחלה בשלב הטרום סרטני, כמו בסרטן צוואר הרחם, ניתן היה לרפא את החולה בטיפול קליני קל, באמצעות צריבת התאים הטרום סרטניים בצוואר הרחם, והטיפול היה עוצר ומונע ממחלת הסרטן להופיע ומביא לריפוי מלא.

      גם במקרה של סרטן השד, לעתים בדיקת השדיים, ממוגרפיה, US של השד עשויים להביא לגילוי מוקדם, אשר טיפול כירורגי קל לצד טיפול אונקולוגי עשויים לרפא את המטופלת ולמנוע את התפשטות המחלה ואף להציל את חייה.

      לעתים קרובות, בדיקת שלב התפתחות המחלה במועד גילוי מחלת הסרטן, היא הגורם המכריע שעשוי להשפיע על סיכוי ההחלמה לנגד הסיכון שלא לרפא כלל את החולה. לפיכך, בדיקת עיתוי גילוי המחלה, קריטית לבחינת קיומה של רשלנות בטיפול, לצורך הגשת תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית.

      למרבה הצער, במקרים רבים, אנשים בכל הגילאים, כולל ילדים קטנים, מתלוננים על מכאובים שונים בגופם, על ירידה בתאבון ועל תסמינים שונים אחרים, אשר הרופאים מתייחסים אליהם כאל תסמינים של מחלות קלות ואף לא פעם רושמים הרופאים תרופות סימפטומטיות בלבד מבלי לחקור את מקור הבעיה ומבלי להפנות את החולה לבדיקות מעבדה ולמומחים, אלא ננעלים על אבחנה אחת ויחידה למרות שהתרופה או הטיפול לא העלימו את תסמינים ולא הביאו מזור לסבל החולים. כמו כן, לעתים חשים הרופאים מילאו את חובתם כלפי המטופל מעצם הפנייתו למספר בדיקות או למומחים ומבלי שהתגלתה מהי הסיבה לסבלו.

      כאשר סרטן מתפשט בגופו של המטופל, הוא שולח גרורות לכל עבר, ולעתים מועד הגילוי מאוחר מדי, מכיוון ששלבי התפתחות המחלה מתקדמים ביותר ובשלב זה, הטיפול האונקולוגי לא יכול לסייע למטופל, על כן מטופלים רבים נותרים עם סיכוי החלמה אפסיים, קיצור תוחלת חיים, נכויות עקב כריתת איברים ואף מגיעים לכדי מצב של מוות, כשמנגד ניתן היה להציל את חייהם אילו הייתה מתגלה המחלה בשלב מוקדם יותר.

      לפנייה ישירה לעו"ד יעל אמר רוזנברג לחץ/י כאן

      עו"ד יעל אמר רוזנברג (אתר רשמי)
      עו"ד יעל אמר רוזנברג

      כדי לבחון רשלנות רפואית במטופלים החולים בסרטן או בקרב מטופלים אשר חלו בסרטן יש לבדוק בשלב ראשון, האם המחלה מהסוג והמין שחלה בו המטופל, אינה חשוכת מרפא, ולברר מהם סיכויי הריפוי אילו אובחנה בשלבים מוקדמים.

      בשלב הבא יש לבחון מה היו תלונות המטופל עד שאובחנה המחלה ומהם סוגי הבדיקות שניתנו לו עד לשלב הגילוי ומה הטיפול שניתן עד שאובחנה המחלה וכמה זמן חלף מרגע שהתלונן המטופל על התדרדרות במצבו הבריאותי עד למועד גילוי. לאחר מכן יש לבחון מה סיכוי הריפוי בשלב גילוי המחלה לעומת סיכוי ריפוי אילו התגלתה במועד אחר.

      כאשר נפטר אדם ממחלתו תישאל השאלה באיזה שלב התגלתה המחלה לעומת השלב שבו אמורים היו לגלותה אילו היה ניתן טיפול סביר והרופאים לא היו מתרשלים באופן האבחון והטיפול. לכל פרמטרים יש השפעה רבה לשאלה האם קיימת רשלנות בטיפול או אם לאו ולאחר מכן לאור התשובות, יוכל עורך הדין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית לבחון את מידת הנזק שנגרמה למטופל כתוצאה מרשלנות בטיפולו.

      הטענה הרווחת בפני רופאים המנסים להתנער מאחריות היא כי תלונות המטופל "התאימו" לאבחון במחלה מסוימת שהתבררה בדיעבד כאבחנה שגויה, או בטענה כי המטופל נשלח למשל לבצע US אשר לכאורה לא אבחן דבר, אך גם טענות אלה של הרופאים במקרים רבים לא יסייעו להם להתנער מאחריות.

      ההלכה הפסוקה במקרה זה היא שעל הרופא ליזום בדיקות נוספות ולא להתמקד אך ורק בטיפול הקונקרטי. הרופא צריך ליזום בדיקות כאשר קיימות אינדיקציות המצביעות על הצורך לעשות כן. במצב של איחור באבחון מחלת הסרטן, קובע בית המשפט כי מחובתו הבסיסית של רופא הוא לא להסתפק באבחון מחלה, אשר אם לא אובחנה ובכך לעצור את הבדיקה ולחדול ממתן המשך טיפול ראוי, אלא מחובתו להמשיך, לחקור ולבצע אבחנה מבדלת, כלומר להמשיך ולחקור מהו שורש הבעיה, ליזום בדיקות נוספות שונות ולהפנותו למומחים עד שיגיע לאבחנה הנכונה.

      סוגי סרטן רבים אשר התגלו בשלב מוקדם מאוד של המחלה, היו עשויים להציל חיים ולכן חשוב לפני שבוחנים אם קיימת רשלנות או לאו, לבחון את סוג מחלת הסרטן וסיכויי הריפוי ובשלב הבא לבחון את אופן הטיפול ואיחור הגילוי. לפיכך חשוב ביותר לפנות לעורכי דין העוסקים ברשלנות רפואית ובעלי ניסיון בהגשת תביעות רשלנות בעקבות איחור בגילוי מחלת הסרטן.

      ישנם אף מקרים חמורים יותר שטופלו במשרדינו של אדם שאובחן אצו ממצא בריאות , נשלח לבדיקת ביופסיה אשר הצביעה על מחלת הסרטן אך "הרופאה" שכחה במשך למעלה משישה חודשים לעדכן את החולה על מחלתו ובוודאי לקבל טיפול עד שהסרטן התפשט ושלח גרורות והכניע אותו וגרם לאובדן כל סיכוי לשרוד.

      אשר על כן לא די בביצוע בדיקות וחקירה אלא לבחון את פועלם של הרופאים הגם כששלחו לבדיקות ומה עשו עם תוצאות אלה.

      לשם בחינת רשלנות עורך דין העוסק בתחום אמור לסקור את תלונות החולה והטיפול כולו "בזכוכית מגדלת" ולבדוק אם פעלו באופן סביר בהיוועצות ישירה עם מומחה בתחום וככל שלא עשו כן יש מקום להגיש תביעה על מנת לקבל פיצוי על הנזק שנגרם ו/או על סיכויי ההחלמה שאבדו למטופל ולא יהיו עוד.

      הכתבה מאת עו"ד יעל אמר רוזנברג באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il

      *המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
      כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.