פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      רשלנות בהריון: האם חלון ההזדמנויות שלכם לתביעה ייסגר בסוף דצמבר?

      האם ידעתם שחלון ההזדמנויות לתביעת רשלנות בגין "הולדה בעוולה" ייסגר ב31/12/2017? במידה וילדכם היום בן 9 עד 25, והוא סובל ממום מולד, יש להזדרז ולהגיש את התביעה בימים הקרובים

      מחזיקים ידיים בלידה (ShutterStock)
      בכל מקרה של לידת תינוק עם מום, בכל חומרה שהיא – ניתן לתבוע את הרופא או המוסד הרפואי אשר היה אמון על האבחון בטרם הלידה (אילוסטרציה: ShutterStock)

      רשלנות באבחון טרום לידה היא סוגיה בעייתית הנדונה כבר למעלה מ-33 שנה בבתי המשפט בישראל, ללא הכרעה חד-משמעית בעניין. דעות השופטים חלוקות בעיקר באשר לעילת התביעה במקרה של הולדה בעוולה: האם ניתן להגדיר מצב שבו עדיף לתינוק עם מום קשה לא להיוולד? ואם כן – מי הקובע כמה קשה המום?

      נכון להיום, דבר אחד ברור – בכל מקרה של לידת תינוק עם מום, בכל חומרה שהיא – ניתן לתבוע את הרופא או המוסד הרפואי אשר היה אמון על האבחון בטרם הלידה.

      חשוב מאד להדגיש, כי ברובם הגורף של המקרים, אין מדובר בנזק פיזי שנגרם על-ידי הרופא, אלא בהתרשלותו במעקב הלידה ובאבחון מומים שניתן היה לאתרם בזמן. על פי רוב, הנזק שנגרם בבדיקות טרום לידה לא נגרם באופן פעיל על ידי הרופא. הנזק בגינו מוגשת התביעה יהיה לרוב עקב כך שלא אובחנו מומים שהיו אמורים להיות מאובחנים.

      כאשר המדובר במומים מולדים אשר בית המשפט יטען כי הייתה קיימת עילה סבירה להפסקת הריון – חשוב מאד להגיש תביעה בגין 'הולדה בעוולה' מכיוון שמרכיב הפיצויים כאן, על-אף שאינו קבוע בחוק – עשוי להיות גדול ומשמעותי ביותר עבור הנפגע ומשפחתו.

      לפנייה ישירה אל פייל ושות` עורכי דין לחץ/י כאן

      עו"ד דוד פייל (אתר רשמי)
      משרד עו"ד פייל ושות

      מתי קיים חשד לרשלנות מצד הרופאים?

      במקרים מסוימים, בית היולדות עלול לנסות ו"להשתיק" מה שיכול להיות מקרה של רשלנות רפואית. מנגד - אין זה מצופה מן האדם הפשוט שידע מתי קיים חשד לרשלנות מצד הרופאים או הצוות המטפל, ולכן אנו מצרפים רשימת נקודות אשר משמשות בסיס לחשד. חשוב שתכירו אותן, ולו רק למען הסדר הטוב:

      •הוצאת בן הזוג של היולדת במהלך לידה

      •כאשר מבוצע ניתוח קיסרי שלא תוכנן מראש

      •התנהלות יתרה של רופאים בחדר הלידה או מיד לאחריה– בדגש על רופאים בכירים או רופאים מומחים שאינם מיילדים
      •חוסר בהסברים ואי מתן מענה ראוי לשאלות מצד היולדת או בן זוגה מצד האחיות המטפלות בתינוק

      •גילוי מידי של מום לאחר הלידה

      •בקשה לעיון חוזר במסמכי מעקב ההריון של היולדת, שעה שהיא מאושפזת בבית היולדות

      •בעת השחרור מבית החולים, מסביר הרופא כי לא ניתן היה לצפות מראש את המום שהתגלה

      •'הגדלת ראש' לא שגרתית מטעם הרופא שביצע את מעקב ההריון, כדוגמת בדיקה לאחר הלידה

      •הערת רופא ילדים או צוות טיפת חלב על-כך שלא נעשו מספיק בדיקות במהלך ההריון

      •שיחה מטעם נציג המחלקה לניהול סיכונים של קופת החולים שלכם

      גם אם ילדכם נולד בריא לחלוטין, והלוואי וכך יהיו פני הדברים – אין להקל ראש באף אחד מהסעיפים אשר צוינו מעלה. תמיד כדאי לבדוק האם כל התהליך, משלב מעקב ההריון ועד הלידה – היה תקין. במקרה שהכל התנהל כשורה – לא הפסדתם דבר, לבד ממעט זמן נוסף שהשקעתם בשלום ילדכם. במידה ויתגלה כי דבר מה לא התנהל כשורה – תוכלו להגיש תביעה בגין "הולדה בעוולה", שלמרות שלא תוכל לתקן את המום – לפחות תדאג לפיצוי הולם וראוי המאפשר לנפגע ולבני משפחתו לנהל חיים תקינים ככל האפשר.

      שימו לב, בעקבות החלטת בית המשפט העליון הוארך חלון ההזדמנויות לתביעה עבור מי שעבר את גיל 7 (באוגוסט 2015), עד סוף דצמבר בלבד. מהרו לבדוק האם קמה לכם עילת תביעה.

      לעו"ד דוד פייל ניסיון של כ-20 שנה בטיפול בתביעות רשלנות רפואית, הוא עומד בראש משרד עו"ד פייל ושות' שעיקר עיסוקו תביעות מסוג זה. באדיבות אתר עורכי דין lawguide.co.il

      *המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
      כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.