מרבית תביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בהסדרי פשרה, רחוקים מעיני הציבור, במסגרתן חברות הביטוח מבקשות לקנות את "הסיכון" בתביעה, ובדרך זאת הנפגע מקבל פיצוי חלקי בגין נזקיו. מכיוון שלתובע עשויה להיגרם פגיעה ממשית אם תביעתו תידחה, וסביר שחברת הביטוח לא "תתמוטט" מקבלת תביעה פרטנית נגדה, ישנו חוסר איזון בפערי הכוחות שבין הצדדים שמנהלים מו"מ, וחברות הביטוח לעיתים מנצלות זאת כדי לקנות את הסיכון בתביעה בסכומים נמוכים משמעותית מהנזק האמיתי של הניזוק.
חשוב להדגיש, התביעות שנפסקות בהן פיצויים הן סיפורים קשים, קורעי לב, של אנשים שעברו טרגדיות קשות. לעיתים מדובר בתביעות בגין הולדה בעוולה של ילדים עם מומים מולדים, לעיתים בגין ילדים עם נזקים בעקבות לידה, בעקבות טיפול רפואי שגוי כגון אבחון מאוחר של סרטן אלים, ולעתים מדובר במוות בטרם עת. המכנה המשותף הוא שהנזק של התובע הינו משמעותי ביותר ומלווה בטרגדיה של ממש.
מכיוון שרוב תביעות רשלנות רפואית מסתיימות בהסדרי פשרה, קשה לנתח מהו אחוז התביעות המוצדקות שבגינן נפסק פיצוי, ומהו הפיצוי שנפסק. אולם, חשוב להדגיש, שרוב התביעות מוצדקות ומסתיימות בתשלום כספי, כך שרק מיעוט המקרים מסתיימים בדחייה של התביעה.
אין ספק שכאשר מונחת בפני התובע פשרה ראויה, הנטייה תהיה להתפשר ולסיים את התיק בפשרה. כך לשם ההמחשה, כאשר מדובר במקרה של רשלנות מובהקת, ניתן לסיים את התיק בערכים של כ- 85-90% מגובה הנזק המלא, אך לא מומלץ להסכים לפחות. ככל שהסיכון גדול יותר, ניתן להקטין את אחוזי קניית הסיכון, אולם אין שום הצדקה להפחית את הסכומים המגיעים לניזוק מעבר לסיכון אותו מעריך עורך הדין לקבלת או דחיית התביעה.
חשוב להבין שניהול הליכי הפשרה מצד הניזוק חייב להתבצע מתוך נכונות אמיתית לנהל את ההליך המשפטי עד תומו ולמצות את הדין מול המוסד הרפואי שהתרשל, זאת כמובן ככל שהצעת הפשרה אינה משקפת את הסיכון האמיתי. רק כך הוא יוכל למצות את הליכי המו"מ באופן נכון ומיטיבי. כמובן חשוב שעורך הדין יהיה מקצועי ועם ניסיון מספק שיידע להעריך נכונה את הסיכון והסיכוי המשפטי, ואת גובה הנזק.
מעבר לעובדה כי ניהול הליך משפטי חשוב עבור הנפגע עצמו שנפסקים עבורו הפיצויים המלאים שלהם הוא זכאי, הוא גם ממצה את הדין עם מי שגרם לו לנזק קשה ובלתי הפיך. מטרה עקיפה היא מודעות ציבורית שמביאה להפקת לקחים על ידי הגוף הרפואי, ומשמשת כלי חשוב לניהול הליכי פשרה עתידיים בתיקים דומים. ציינו לעיל כי יש לקנות סיכון בניהול הליכי פשרה רק מגובה הנזק המלא. אולם, גם בנושא זה המלחמה של הצדדים קשה ועיקשת.
עיקר הנזק שנגרם לתובע בתביעות "הקלאסיות", כולל בעיקר פגיעה ביכולת ההשתכרות, כאב וסבל ועגמת הנפש שנגרמה, עזרה והוצאות רפואיות בעקבות מומיו ונכויותיו של הניזוק לכל חייו. לעיתים נכים שונים מציגים נזקים שונים, ולכן חשוב לא "להתקבע" על הנזקים "הקלאסיים" שנתבעים, ויש לתבוע ולבסס את הנזקים הפוטנציאליים שמתאימים לאותו נפגע.
כך לשם ההמחשה, תובע שנפגע בעיניו, הגם שאינו עיוור, ואינו יכול לנהוג בעצמו, הרי שמלבד כאב וסבל והפגיעה בכושר השתכרותו, יש לטעון כי על חברת הביטוח לפצותו בעלות של מוניות לכל ימי חייו.
אישה שבעקבות רשלנות רפואית לא יכולה להרות, יש לדרוש לפצותה בעלות של פונדקאית וכדומה בגין אובדן האפשרות להביא ילדים באופן עצמאי, וזאת בנוסף לפיצויים בגין עגמת הנפש שנגרמה לה. ילד שניזוק באופן קשה, יש לתבוע את הנזק של הילד עבור טיפול בו, לרבות מטפלים צמודים, אולם יש גם לבקש לפצות את הוריו עבור נזקיהם הכלכליים, והטיפולים הנפשיים שיעברו.
כדי להוכיח תביעת רשלנות רפואית יש להוכיח קודם כל שהייתה רשלנות רפואית, ובמקביל, שהרשלנות גרמה לנזק שבגינו מבוקשים הפיצויים.
לצערו של דבר, גם במקרים ברורים של רשלנות רפואית המוסדות הרפואיים טוענים לעיתים רבות כי הם כלל לא התרשלו. במקרים אחרים המוסד הרפואי יתמקד בסוגיית הקשר הסיבתי ויטען, כי הטיפול הרפואי השגוי לא גרם לנזק או למלוא הנזק, ובדרך זה ינסו להימנע מפיצוי הנפגע על הנזק המלא שלו.
מהטעם הזה, על הניזוק לבחור עורך דין שעוסק בתביעות רשלנות רפואית בעל ניסיון בניהול תיקים משמעותיים, הן במגעי פשרה, והן בבית המשפט. ניסיונו של עורך הדין קריטי לצורך קבלת ההחלטה הנבונה עבור הלקוח.
מכיוון שלעיתים רבות טענות המומחים הרפואיים של שני הצדדים מנוגדות, חשוב שעורכי הדין וכן התובע יבינו אלו טענות עשויות להתקבל ואלו טענות מועלות ללא ביסוס מוצק, וניתן להפריכם במסגרת חקירה נגדית של מומחי ורופאי המוסד הרפואי.
ניסינו על קצה המזלג להראות את הקשיים העיקריים הכרוכים "במסע" להשגת הפיצוי הראוי בתביעות רשלנות רפואית. מכיוון שלעיתים רבות המחלוקות שמתעוררות הן רפואיות לחלוטין,
לבחירת עורך הדין המייצג, שהוא זה שלרוב בוחר את המומחה הרפואי, ומנהל את הליכי הפשרה וההליך, ישנה חשיבות גדולה וקריטית על הפיצוי שייפסק.
הכתבה מאת עו"ד יוסי טולדנו ממשרד עורכי דין שטובר טולדנו באדיבות אתר עורכי דין lawguide.co.il
* הכתבה אינה מהווה תחליף משפטי ואין ללמוד ממנה ביחס למקרה פרטני כזה או אחר.