פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מדוע סירב משרד הפנים לתת מעמד חוקי בישראל עבור הורי חייל צה"ל?

      מדינת ישראל מעריכה את חיילי צה"ל, לפיכך החליטה להעניק אפשרות יוצאת דופן עבור הורים של חיילים לקבל מעמד חוקי בישראל, אף אם ההורים לא זכאי שבות ולא רשאים לקבל מעמד חוקי בישראל מכוח חוק אחר

      לוחמי חטיבת כפיר (דובר צה"ל)
      לוחמי חטיבת כפיר (צילום ארכיון: דובר צה"ל)

      נוהל מתן מעמד להורים לחיילים נועד למנוע מצב אבסורדי שבו חייל צה"ל ימצא את עצמו בודד בישראל, בעוד הוריו נמצאים בחו"ל, ללא זכות לשהות לצד בנם או בתם אשר משרתים את המדינה ומסכנים את חייהם.

      עם זאת, רשות האוכלוסין וההגירה, אשר במשרד הפנים, הרשות הממונה על מתן מעמד חוקי בישראל עבור אזרחים זרים, מערימה קשיים, לעיתים קרובות, על הליכי הסדרת מעמד זרים בישראל, לרבות הורים של חיילי צה"ל - כפי שעשתה במקרה סירוב מתן מעמד בישראל עבור הוריו של החייל שלמה רבינוביץ (שם בדוי).

      היסטוריה משפחתית - הסתרת הקשר ליהדות

      סיפורינו מתחיל במלחמת העולם השנייה. משפחת רבינוביץ, משפחה יהודיה באודסה הכבושה על ידי הנאצים משמידה מסמכים המעידים על היותה יהודית, הן הפרטיים והן הציבוריים. המשפחה הצליחה לשרוד את המלחמה, אף אחד לא טורח לתקן את הרישומים – לא כל כך יותר טוב להיות יהודי בברית המועצות לאחר מלחמת העולם.

      בשנת 1990 כבר הבינו בני המשפחה שהיו סיבות טובות לשמר מסמכים ועדויות, אבל כבר מאוחר מדי. רק בשנת 2001 נמצאו מסמכים ארכיוניים מסוימים המעידים על כך כי יש למשפחת רבינוביץ שורשים יהודיים. המשפחה ביקשה לעשות עלייה על בסיס חוק השבות, אך מאחר שהמסמכים המקוריים הושמדו, משרד הפנים לא חשב שטענת המשפחה הוכחה בצורה מספקת. הבקשה לעלייה סורבה.

      לפנייה ישירה אל עו"ד מיכאל דקר לחץ/י כאן

      מיכאל דקר (אתר רשמי)
      עו"ד מיכאל דקר

      גיור כהלכה, עלייה לישראל וגיוס לצה"ל

      בני משפחת רבינוביץ לא ויתרו על יהדותם רק כי משרד הפנים הטיל בה ספק – הם שינו את שם המשפחה כחוק לשם היהודי הקודם, גידלו את הילדים במסורת היהודית, ושלחו את בנם, שלמה, ללמוד בישיבה בישראל. שלמה התחנך במורשת דתית-ציונית, עבר גיור (לחומרה!) קיבל אזרחות ישראלית, והתגייס לצה"ל.

      שלמה שירת את מדינת ישראל בחטיבת כפיר (גדוד נחשון) בהצטיינות, השתתף במבצע "צוק איתן" ושוחרר בשנת 2017 בדרגת סמ"ר. במהלך השירות, ביקש להביא את הוריו לארץ, לפי נוהל מתן מעמד להורי חייל. אזרח ישראל המשרת בצה"ל שירות סדיר מעל 12 חודשים זכאי להביא את הוריו לארץ.

      משרד הפנים מסרב לבקשה לתת מעמד חוקי עבור הוריו של חייל צה"ל

      שלמה והוריו הגישו את הבקשה כולל כל המסמכים הנדרשים מתורגמים ומאומתים על ידי נוטריון כחוק אל לשכת משרד הפנים הקרובה למקום מגוריו, אולם משרד הפנים משתהה ארוכות במתן תשובה לבקשה. שלמה מטלפן אל משרד הפנים כל שבוע אולם כל פעם נאמר לו כי הבקשה בטיפול אצל מטה רשות האוכלוסין בירושלים.

      לאחר קרוב לשנה (!) של המתנה למענה לפנייה, החליט משרד הפנים לסרב, על בסיס העובדה שבקשת העלייה של ההורים סורבה בשנת 2001 (!!) בשל "הצגת מסמכים לא מקובלים". מעל ומעבר לכך משרד הפנים הגדיל בפרשנותו והסביר כי נוהל מתן מעמד להורי חייל "לא יחול על מי שכניסתו לארץ נעשתה על סמך ידיעות כוזבות/מסמכים מזויפים".

      הגשת ערר אל בית הדין לעררים כנגד החלטת משרד הפנים

      שלמה והוריו החליטו לשכור בשלב זה את שירותיו של עורך דין אשר עוסק בתחום ההגירה לישראל על מנת לייצגם בהליך משפטי מול משרד הפנים. משפחת רבינוביץ בסיוע עו"ד הגישו ערעור פנימי אל מטה הרשות, ולאחר שהערר לא זכה לכל תגובה ערר אל בית הדין לעררים.

      הטענה המרכזית הייתה כי הוריו של חייל זכאים לשהות לצד בנם החייל בישראל. כתגובת נגד להחלטת משרד הפנים טענו העוררים כי אין דבר וחצי דבר בין בקשת העלייה לפי חוק השבות שהוגשה בשנת 2001 לבין בקשת קבלת מעמד כהורי חייל צה"ל. מדובר בשני התהליכים נפרדים, ואין בשני דבר הקשור לראשון. מעבר לכך, הבקשה לעלייה לישראל נדחתה בזמנו, היות וכי לא היו בידי המשפחה כל המסמכים המדויקים אשר הושמדו במלחמת העולם השנייה, ולא עקב מסמכים מזויפים.

      ההליך המשפטי מול בית הדין לעררים התעכב, זאת בגלל בקשות לדחיית מועד הדיון של נציגי הלשכה המשפטית של משרד הפנים. לבסוף, יום אחד (!!) לפני מועד הדיון שנקבע, ביקשו באי כוחם של משרד הפנים לבטל את הדיון ולתת מעמד להורים, זאת בתנאי כי שלמה יציג תעודת הערכה לאחר שחרור מצה"ל (הטיפול בבקשה התחיל כשאליהו עוד היה טוראי). למעשה, מדובר היה בהודעה בכך שכל הטענות של משרד הפנים לדחיית הבקשה היו לא קשורות למציאות ובלתי-ניתנות להגנה.

      משרד הפנים מעניק מעמד חוקי בישראל להורים

      בני משפחת רבינוביץ הסכימו להצעה, ובית המשפט פסק שעליהם לקבל החזר הוצאות ממשרד הפנים בסך 3,500 ש"ח. כמובן שלא מדובר בשווה ערך לעלבון, הלחץ הנפשי, בזבוז הזמן וההוצאות המשפטיות. אבל עם כל זאת, בני משפחת רבינוביץ יכולים כעת לחיות יחדיו את חייהם בארץ ישראל, כפי שחלמו לעשות כבר בשנת 2001, אולם הגשימו רק בשנת 2015.

      הכתבה מאת עו"ד מיכאל דקר ממשרד עו"ד כהן דקר פקס ברוש באדיבות אתר עורכי דין lawguide.co.il