פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כיצד לשמור על זכויות עובדים כאשר העסק בפשיטת רגל?

      מה עושים עם זכויות העובדים במצב שבו המעסיק הוכרז כפושט רגל, או החברה נמצאת תחת פירוק? במאמר זה ננתח את האפשרויות

      עובדים מתוסכלים (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: ShutterStock)

      כולנו קראנו בחדשות כי חברת טבע מתחילה בהליכי פיטורים מול חלק נכבד מעובדיה. אחד השיקולים לפני שמפטרים עובדים, הם האם יש יכולת לשקם את החברה או העסק מבלי לאבד עובדים מומחים ומקצועיים, דבר שפוגע במעסיק, בעובדים וכפועל יוצא במשפחותיהם.

      מעסיקים רבים הנמצאים בקושי כלכלי או עובדים הצריכים חופשה ארוכה יותר ממה שנצבר, יכולים להשתמש בכלי שנקרא בקיצור חל"ת. מעסיקים הרוצים להתייעל במקום העבודה מצד אחד ומצד שני אינם מעוניינים לפטר עובדים, יכולים להציע לעובדים לצאת לחל"ת.

      המעסיק אינו יכול לכפות חל"ת על עובד, שכן הדבר יתפרש כאקט של פיטורים. על כן ישנו צורך לקבל את הסכמת שני הצדדים. גם עובד שאין לו חופשה שנתית צבורה יכול בהסכמת המעסיק להפסיק את עבודתו לתקופה מוגבלת בזמן כחל"ת.

      זכויות וחובות בתקופת החל"ת

      1. בתקופת החל"ת העובד אינו מקבל שכר אך נשמרים יחסי עובד מעביד.

      2. מבחינת ביטוח לאומי העובד ישלם בעצמו באופן מופחת.

      3. רכיבי ותק לא יובאו בחשבון כגון: הבראה, מחלה, חופשה שנתית והבראה.

      4. המעסיק אינו מחויב בהפרשת כספים לפנסיה או לקרן השתלמות בתקופת החל"ת אלא אם הוסכם בין הצדדים אחרת.

      לפנייה ישירה אל גלית צור עורכת דין ומגשרת לחץ/י כאן

      עו"ד שמעון צור (אתר רשמי)
      עו"ד שמעון צור

      כפי שניתן לראות כי המחוקק היה מודע למצבים שבהם המעסיקים והעובדים אינם רוצים לסיים את יחסי העובד מעביד בייחוד לצורכי שיקום והתייעלות במקום העבודה.

      בתקנות ביטוח לאומי לעניין קבלת דמי אבטלה, נרשם כי עובד הנמצא בחל"ת יהיה זכאי לדמי אבטלה בכפוף למספר תנאים שהינם, אישור בכתב מהמעסיק שהחל"ת היא ביוזמתו, כמובן התייצבות בלשכת התעסוקה ולפחות 30 יום להיות בחל"ת עם ניצול מלא של ימי החופשה הצבורים.

      פשיטת רגל

      חוק הביטוח הלאומי בסעיפים 180-187 מתייחס למצב שבו המעסיק הוכרז כפושט רגל או ניתן צו פירוק לתאגיד.

      הזכאות לגמלה היא עבור:
      • עובד שכיר שמעבידו פשט את הרגל, או עובד שכיר שניתן נגד מעבידו צו פירוק, אם המעביד הוא תאגיד.
      • חבר אגודה שיתופית שהיה חבר במושב שיתופי או בקיבוץ במשך 7 שנים לפחות.
      • שאירי העובד - אם נפטר העובד לפני ששולמה הגמלה שמגיעה לו, זכאים שאיריו לחוב שכר עבודה ולפיצויי פיטורים.

      • לא מבוטחים בפרק זה ואינם זכאים לגמלה: עובד עצמאי או בעל שליטה בחברה, המחזיק בעיקר המניות בחברה, שלא התקיימו בינו לבין החברה יחסי עובד-מעביד. וכן על-פי תיקון בחוק הביטוח הלאומי בפירוקים שאירעו מ-1.1.2004, לא זכאים לגמלה גם בעלי שליטה בחברת מעטים, עובדים זרים ועובדי שטחים ששוהים בארץ שלא כחוק.

      במקרים כאלה זכאי העובד בכפוף לעמידה למספר תנאים בסיסיים, לקבל את המגיע לו מביטוח לאומי אולם בתקרה מסוימת. הגמלה לעובד תהא בסכום חוב השכר למעט מספר רכיבים, והפיצויים שהמעסיק חייב לו עד לתקרה של 8,684 שקלים כפול 13. כלומר המקסימום שניתן לקבל מביטוח לאומי בגין חוב שכר ופיצויים הוא 112,892 שקלים. אם מדובר בחוב גמלה לקופת גמל שהמעסיק חייב לעובד אזי התקרה להשלמה הינה 8684 שקלים כפול 2= 17,368 שקלים. כך שהתקרה המקסימלית לפיצוי מביטוח לאומי היא 112,892 שקלים בלבד.

      משרד עו"ד צור ושות, ייצג בעבר את חברות הביטוח ובשנים האחרונות מייצג תובעים כך שקיים יתרון משמעותי בהכרת שני הצדדים. בנוסף המשרד נעזר בצוות מומחים ורופאים אשר מספקים מעטפת מושלמת ומדויקת על מנת להשיג הפיצוי בזמן הקצר ביותר ובדרך היעילה ביותר לתת לך את השקט שמגיע לך ואת מקסימום הביטחון.

      הכתבה באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il

      *המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
      כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.