פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      המדריך לחייל שנפצע במהלך השירות הצבאי

      בפני חייל שנפצע במהלך השירות הצבאי פתוחה הדרך להגיש תביעה לאגף השיקום במשרד הביטחון במטרה להכיר בפציעה כפציעה שנגרמה "עקב שירותו הצבאי". זו יכולה להיות פציעה פיזית, מחלה או הפרעה נפשית

      חיילים נושאים פצוע מתאונת הדרכים בצומת הרוחות לבית החולים סורוקה בבאר שבע, 15 בפברואר 2017 (צילום מסך)
      כאשר חייל שנפצע במהלך שירותו הצבאי מגיש תביעה למשרד הביטחון, עליו להוכיח כי הנכות שלו נגרמה תוך כדי השירות הצבאי (צילום ארכיון)

      חיילים רבים מתגייסים לצה"ל בריאים לחלוטין, לעיתים בפרופיל רפואי 97 אך מסיימים את השירות הצבאי למרבה הצער כשהם סובלים מנכות. הפציעות השכיחות במהלך השירות הצבאי הן פציעות במהלך לחימה, פציעות כתוצאה מפעולות איבה שונות, תאונות דרכים, תאונות אימונים, פגיעות גב שונות עקב נשיאת ציוד כבד, פריקת כתף עקב נפילות או מאמץ פיזי מוגבר, שברי מאמץ או פגיעות בברכיים, ליקויי שמיעה עקב חשיפה לרעש מזיק כגון רעש של ירי, ארטילריה וכל מיני סוגים של תחמושת.

      יש חיילים שלקו במחלות עור או מחלות נשימה ואף סרטן עקב חשיפה לחומרים כימיים – שמנים, גריז, מדללי צבע. הדבר שכיח במיוחד אצל חיילים שעובדים בסדנא, מכונאים, נשקים וכיוצ"ב. כמו כן שכיחה גם הפרעה נפשית פוסט טראומטית PTSD.

      חלק מהחיילים אשר נפצעים במהלך שירותם הצבאי ונותרים עם נכות אינם זוכים להכרה מטעם אגף השיקום במשרד הביטחון כנכי צה"ל, וכך נמנע מהם טיפול הולם בפגיעתם והפיצוי שהם זכאים לקבל על פי החוק.

      כאשר חייל שנפצע במהלך שירותו הצבאי מגיש תביעה למשרד הביטחון, עליו להוכיח כי הנכות שלו נגרמה תוך כדי השירות הצבאי ועקב תנאי השירות. ללא ההוכחה הזו, הוא לא יזכה להכרה כנכה צה"ל! במילים אחרות, על הנפגע מוטל להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הנכות שהוא סובל ממנה לבין שירותו הצבאי. הדרך להוכחת הקשר הסיבתי לא פשוטה כלל.

      למענה משפטי בפורום פורום מימוש זכויות רפואיות כספיות לחץ/י כאן

      עו"ד רונן לפיד (אתר רשמי)
      עו"ד רונן לפיד

      להלן מספר כללים שחשוב לשמור עליהם:

      1. דו"ח פציעה

      לדו"ח הפציעה יש חשיבות רבה מאד כאשר מגישים את התביעה למשרד הביטחון! אחת הדרכים העיקריות להוכיח את הקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין תנאי השירות שהובילו לפגיעה זו היא באמצעות דו"ח פציעה. את דו"ח הפציעה ממלא הרופא המטפל או רופא היחידה על גבי טופס 141. חשוב מאד לוודא שמפורטים בו נסיבות הפציעה, השתלשלות האירועים שהובילה לפציעה, וסוג הטיפול הרפואי שניתן.

      חשוב מאד כי הדו"ח ימולא סמוך למועד הפציעה, ימולא במלואו, וייחתם ע"י הרופא. אם מסיבה כלשהי לא מולא הדו"ח מיד במרפאה בה הוגש לכם הטיפול הרפואי ואושפזתם בבית חולים פנו לנציגי ר"מ 2 שנמצאים בבית חולים ובקשו מהם למלא את דו"ח הפציעה.

      זכרו כי באחריותכם לוודא כי דו"ח הפציעה מולא במלואו. אם המפקד מסרב למלא את הדו"ח או לחתום עליו פנו למפקדו או בעת הצורך לנציב קבילות החיילים.

      לעיתים לאחר שהחייל כבר השתחרר מצה"ל חלה החמרה במצבו הרפואי, הוא מתקשה לתפקד, לא מסוגל לעבוד או מסוגל לעבוד באופן חלקי בלבד או שיש צורך לקבל טיפולים רפואיים נוספים, תרופות ועזרים רפואיים – במקרים אלה יש חשיבות רבה לדו"ח הפציעה. חייל שנותר עם נכות (קבועה או זמנית) וזקוק לקבלת טיפול או שיקום לאחר שהשתחרר מצה"ל, יוכל לממש את זכויותיו רק באמצעות הגשת תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון, וכדי להוכיח את התביעה הוא יזדקק לדו"ח פציעה.

      2. שמירת תיעוד רפואי

      חשוב לשמור על התיעוד הרפואי. לבקש ולשמור העתק מכל המסמכים הרפואיים כולל מסמכי קבלה ושחרור מבית חולים או מהמתקן הרפואי שאליו הופנה החייל בעקבות הפציעה, מסמכים על טיפולים, פיזיותרפיה, תוצאות בדיקות, ביקורים אצל רופאים וכיוצ"ב.

      3. פרטי עדים

      במידת האפשר לשמור על פרטי עדים שנכחו בעת הפציעה, כמו מפקדים או חברים ליחידה: העדות שלהם יכולה לתמוך בעובדות שהביאו לאירוע הפציעה ובכך לסייע להוכחת התביעה.

      4. הגשת התביעה במועד

      התביעה נגד משרד הביטחון מתיישנת תוך 3 שנים ממועד שחרורו של החייל מצה"ל (או משירות מילואים). במקרה שמדובר ב"חבלה רשומה" כלומר בחבלה שהתרחשה במהלך השירות ויש לה תימוכין בכתב ניתן להגיש תביעה בכל עת.

      5. הגשת התביעה בצורה נכונה

      יש לזכור שבפועל מדובר בתביעה משפטית לכל דבר וענין, וכאשר התביעה מוגשת בצורה לא מקצועית היא עלולה להידחות או שהנפגע נדרש להשלים פרטים חסרים שבחלוף הזמן קשה מאד להשיג אותם.

      כך למשל בו"ע (באר שבע) 81/02 פרפרה נ' ק. התגמולים כותב כב' השופט יעקב גנן:

      "אדם אשר לקה במחלה והמבקש הכרה כ"נכה" לפי חוק הנכים - עליו נטל ההוכחה בדבר קיומם לגביו של שני האלמנטים החיוניים לשם כך, בתור "מי שמוציא מחברו" עליו להראות כי מחלתו "הוחמרה" "בתקופת שירותו הצבאי" וכן שהיא "הוחמרה" "עקב אותו שירות".

      "הכלל ש"נטל ההוכחה" בדבר "הקשר הסיבתי" ... רובץ על תובע ההכרה כ"נכה" אושרה ע"י הרכב של 5 שופטים בע.א. 472/82 ק. התגמולים נ' רוט, פ"ד מה(5) 203."

      "כאשר אנו באים לבחון את מהותם של כאבי הגב מקור סבלו של המערער עלינו להציג את השאלה הבאה: האם תנאי שירותו הם הסיבה בלעדיה – אין ( Causa Sine Qua non) לכאבים אלה? או שמא מדובר כאן בסיבה שונה הקיימת אצל המערער?"

      בית המשפט דחה את תביעתו של המערער מהנימוק:
      "אנו חייבים להתעלם מסיפורו של המערער בדבר נפילה על הגב... הואיל וענין זה הועלה בשלב מאוחר, אין תיעוד ואין דו"ח פציעה"

      כדי להצליח בתביעה נגד משרד הביטחון מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום אשר ילווה את הנפגע לכל אורך ההליך, ויוודא שהנפגע מקבל את מלוא זכויותיו הרפואיות והכספיות המגיעות לו על פי דין.

      ומילה נוספת לסיום:

      הגשת התביעה למשרד הביטחון היא זכות, אך גם חובה מוסרית ראשונה במעלה. חשוב לנטוע את הביטחון בקרב החיילות והחיילים המשרתים בצה"ל כי אם יפצעו או יפגעו יהיה גוף שיהיה אחראי כלפיהם, והם יקבלו טיפול הולם ופיצוי כספי ראוי. הדרך היחידה שבה יכול משרד הביטחון להעניק את הפיצוי והטיפול למי שהדבר מגיע לו היא באמצעות הגשת תביעה למשרד הביטחון.

      הכותבים: עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין ומשרד הביטחון. עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי. באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il

      * מידע זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, הוא אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. מאמר זה מופנה לנשים וגברים כאחד ונכתב בלשון זכר רק לשם הנוחות.