פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      להורים של 1 מכל 7 ילדים מגיע לקבל כסף ממס ההכנסה

      לפי הנתונים של משרד החינוך, למעלה מ-50,000 משפחות בישראל זכאיות להטבות והחזרים של עשרות אלפי שקלים ממס ההכנסה. פחות מ-19% מההורים מימשו את זכותם נכון לחודש נובמבר 2017. מה אתכם?

      הורים מסתכלים על חשבונות (ShutterStock)
      הורים רבים וכנראה גם אתה, לא מודעים לזכויותיהם ולאופן מימושן מול משרד החינוך, בתי הספר ורשויות המס (אילוסטרציה: Shutterstock)

      מיום היוולדו ילדך הוא הדבר היקר ביותר לליבך, זה שלמענו תהיה מוכן לקטוף את הירח והכוכבים, רק כדי שיהיה לו טוב. העניין הוא שהשאיפה ההורית הזו לא תמיד יכולה להתממש ובמיוחד כשמדובר על דברים שהנם מחוץ לשליטתנו, כמו מחלות, מומים פיזיים, הפרעות התנהגות, לקויות למידה וכיוצא בזה. אמנם, מה שכן בשליטתך, הוא האופן שבו תתמודד עם המצב במידה ויגיע.

      אותם ילדים שנופלים תחת אחת מהקטגוריות שהוזכרו לעיל, כמעט תמיד מופנים לוועדות השמה, שמטרתן המרכזית היא להעביר את אותו ילד ללימודים במסגרת מיוחדת, שתתאים לצרכיו ותאפשר לו להתנהל בחברה בהווה ובעתיד כשווה בין שווים. ההשמה לגן, כיתה או בית ספר לחינוך מיוחד מהווה את ההגנה והתמיכה שהמדינה מעניקה לילדים, סביבה מותאמת, נעימה ומפתחת עבורם.

      על פי נתונים של משרד החינוך, נכון להיום יש בישראל 371 בתי ספר לחינוך מיוחד, בהם לומדים 25,547 תלמידים בכיתות א' עד י"ב. בנוסף, ישנם 1,907 גנים לחינוך מיוחד, בהם לומדים 17,935 ילדים. כל אותם ילדים עברו וועדות השמה (למעט מקרים חריגים שיפורטו בהמשך), אך מפתיע לגלות שרק חלק קטן מההורים של אותם ילדים אכן מקבלים החזרי מס, כפי שמגיע להם על פי חוק.

      עובדתית, מספר הילדים שעוברים וועדות השמה ומופנים למסגרות חינוך מיוחד עולה כל שנה, אך מנתוני סקרים שנערכו לאחרונה בקרב הורים לאותם ילדים, עולה שהיקף הידע בנוגע לזכויות של המשפחה בגין התהליך אינו גדל בהתאמה, להפך.

      הסיבה המרכזית שבגינה אותם הורים לא מקבלים את המגיע להם הנה חוסר ידע. הורים רבים וכנראה גם אתה, לא מודעים לזכויותיהם ולאופן מימושן מול משרד החינוך, בתי הספר ורשויות המס, היעדר ידע שמוביל לפגיעה בילד שלך ובך.


      בכתבה הבאה נביא לפניכם את הריאיון שערכנו עם שרון אייל, מנכ"ל אתר הזכויות הרפואיות שלי, שפועל במטרה לסייע לאותם הורים לנהל את המסע הבירוקרטי ולממש את זכויותיהם מול הרשויות. נסביר בדיוק מה הן המשמעויות של הליך וועדת ההשמה כלפי הילד וכלפי ההורים ונבאר את ההשלכות של ההחלטות המתקבלות בוועדה, באופן שיאפשר לך להשיג את הכי טוב עבור ילדך ולקבל את הכסף המגיע למשפחתך לטובת מימון כלל ההוצאות המיוחדות הנדרשות לטובת הטיפול בילד, כך שגם הילד שלך יוכל לנהל חיים מאושרים ושווים.

      הורה שקיבל זימון לוועדת השמה לא בהכרח יודע מה זה אומר, מה אתה יכול לספר לו?

      נכון, לא כל ההורים מבינים מה זה בכלל וועדת השמה והרבה מהם גם נרתעים לנוכח הבשורה שהגוזל שלהם עלול להיות מוגדר כחריג. אף אחד לא אוהב להרגיש שונה ועל אחת כמה כשמדובר על הילדים שלנו. אני כהורה מזדהה לגמרי את החרדה לשלום ילדיי והחשש שאותם הורים חווים טרום הוועדה מובן ולגיטימי, אך עם זאת, אני חייב לומר שלפני שמאבדים את העשתונות חשוב להבין שוועדת ההשמה הנה וועדה שמטרתה קודם כל ולפני הכל להיטיב עם הילד שלך.

      הילדים שמופנים לאותה וועדה הנם ילדים שזוהה אצלם קושי מסוים, נפשי, פיזי ו/או תקשורתי. אותם ילדים לא יכולים להשתלב במערכת החינוך הרגילה או שיש חשד למצב כזה. המדינה מקצה משאבים יקרים, כדי שאותם ילדים יוכלו ללמוד במסגרות המתאימות להם ואתה כהורה מוכרח לשתף פעולה עם העניין ולתת לאנשי המקצוע מתחום החינוך והפסיכולוגיה לדון במורכבות של ילדך ולבחור עבורו, בהתחשב כמובן גם בדעתך, מסגרת אידיאלית.

      הוועדה פועלת בהתאם לחוק חינוך מיוחד ומתקיימת במועצה האזורית או בעירייה ובמהלכה מתנהל דיון על ידי גורמים במערכת החינוך, פסיכולוגים ו/או פסיכיאטרים. אלו בודקים את הנתונים של הילד שלך ומחליטים על פיהם אם לשבץ אותו בכתה רגילה במערכת החינוך הפורמלית או שמא עדיף לשבצו בגן לחינוך מיוחד, כיתה לחינוך מיוחד או בית ספר לחינוך מיוחד, תלוי במצבו הפיזי והנפשי של הילד ובדרגת חומרת הבעיה שעמה הוא מתמודד.

      תלמידה יושבת בכיתה (ShutterStock)
      המדינה מקצה משאבים יקרים, כדי שילדים יוכלו ללמוד במסגרות המתאימות להם (ShutterStock)

      מי מחליט שהילד יופנה לוועדת השמה ועל סמך מה מתקבלת ההחלטה להפנות אותו?

      ההחלטה להפנות את הילד יכולה להגיע מהרשויות או מההורים. מי שרשאי להגיש בקשה לוועדת השמה הנם ההורים, המסגרת החינוכית, אגף החינוך ברשות המקומית, ארגון ציבורי או וועדת שילוב מוסדית שבחנה בעבר את מצבו של הילד. את הזימון לוועדה ההורים חייבים לקבל לפחות 16 ימים מראש טרום קיומה ובמידה ואינם יכולים להגיע במועד שנקבע, באפשרותם לבקש דחייה, רק בנסיבות מוצדקות. ההפניה לוועדה תיעשה עד ה-31 למרץ והדיונים בה מתקיימים עד ה-15 למאי, אלא אם כן מדובר בילדים בגיל הרך או כאלו שעולים לכתה א' ואז הדיונים יערכו עד ה-31 למאי.

      כמו שכבר הזכרתי, הסיבות שבגינן ממליצים להפנות ילד לוועדת השמה נובעות מקושי שזוהה אצל הילד להשתלב במסגרת החינוכית הרגילה בשל חריגות מסוימת, כזו שאובחנה או שטרם אובחנה. החריגות יכולה להתבטא במשכל גבולי, פיגור קל סיעודי, הפרעות התנהגויות, הפרעות רגשיות, ADAD, אוטיזם, PDD, הפרעות נפשיות, לקות למידה רב בעייתית, שיתוק מוחין, נכות פיזית, חירשות, כבדות שמיעה, עיוורון, לקות ראייה, עיכוב התפתחותי, עיכוב שפתי וכן מחלות נדירות.

      אחת לשנה ניתן להגיש בקשה להפניה לוועדת השמה והוועדה חייבת על פי חוק להתכנס תוך מקסימום 30 ימים מיום הגשת הבקשה. אחת לשלוש שנים יובאו הילד והוריו לדיון חוזר, או בטווח קצר יותר במידה וישנן נסיבות מיוחדת אשר מצריכות קיום וועדה מוקדמת, לדוגמא שיפור או הרעה במצבו של הילד, שינוי מקום מגורים וכך הלאה. בכל וועדה מחדש נבדקת הזכאות של ילדך ללימודים במסגרת חינוך מיוחד, זאת בעיקר בשל העלויות הגבוהות שכל השמה כזו דורשת.

      חשוב לציין שישנם מקרים מיוחדים בהם הילד סובל מלקות קשה, לדוגמא ילד עם אוטיזם בתפקוד נמוך מאוד ואז יש אפשרות לבקש השמה למסגרת חינוך מיוחד ללא צורך בוועדת ההשמה וזאת על ידי מילוי טופס בקשה מיוחד, שאותו יש להגיש למנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית. במידה ואתה מעוניין להגיש טופס שכזה, שים לב שהבקשה חייבת להישלח עד ל-60 ימים לפני פתיחת שנת הלימודים וזאת בצירוף של חוות דעת מקצועית.

      מה התהליך שהילד וההורים עוברים במהלך הוועדה ואיך מתקבלות ההחלטות בוועדה עצמה?

      מטרת הוועדה היא לבחון את מצבו של הילד שלך והיא בודקת זאת על ידי עיון ודיון במבחנים פסיכולוגיים שעבר הילד, מסמכים רפואיים שלו, חוות דעת של המורים בבית הספר וכמו כן, בדיקה של כל מסמך אחר שיכול להעיד על הלקות שממנה סובל הילד. הוועדה יכולה להחליט על שילוב של הילד במסגרת של חינוך מיוחד ו/או להוות וועדת ערר על וועדת שילוב שהתקיימה לפני כן, במטרה לשלב את ילדך במסגרת רגילה.

      הוועדה מתקיימת לרוב לא יותר מרבע שעה, זאת בנוכחותם של שבעה חברים. אמנם, חשוב לציין שהוועדה תוכל להתקיים גם ללא ההרכב המלא וזאת בתנאי שיהיו נוכחים בוועדה יו"ר הוועדה, מפקח על החינוך המיוחד או נציגו ופסיכולוג חינוכי מטעם השירות הפסיכולוגי החינוכי ברשות. חובה לזמן את ההורים לוועדה וההחלטות בה לא יהיו תקפות אלא אם כן ההורים נכחו בה, למעט במקרה שבו ההורה וויתר על זכותו לקחת חלק בדיון ו/או שלח מיופה כוח מטעמו. כמו כן, באפשרותך להביא מומחה מטעמך לוועדה, פסיכולוג, עורך דין וכיוצא בזה.

      ילדך לא חייב להשתתף בוועדה וזו החלטה אך ורק שלך אם אתה מעוניין שהוא ייקח חלק בדיון או לא. הדיון בוועדה מתחילתו ועד סופו מתועד בפרוטוקול ובמידה ולא כך קרה, אין תוקף לממצאי הוועדה. לוועדה הנך נדרש להביא מספר מסמכים: חוות דעת חינוכית, שאלון אשר ממלאת הגננת או המחנכת (שעליו חתום מנהל המוסד והמפקח), אבחון, חוות דעת של גורם מקצועי אשר מעיד על הלקות וכן כל מסמך אחר שנראה לך כהורה רלוונטי לעניין הדיון בוועדה. הכרחי לציין שהפרוטוקול, המסכים הרפואיים וכל מסמך אחר שמועבר לידי הוועדה הנם סודיים לחלוטין.

      הרכב הוועדה המלא כולל את נציג הרשות המקומית, שמשמש גם כיו"ר הוועדה, שני מפקחים מטעם משרד החינוך, שכוללים מפקח על החינוך המיוחד ומפקח על החינוך הרגיל או נציגיהם, פסיכולוג חינוכי מטעם הרשות המקומית, רופא מומחה ברפואת ילדים, עובד סוציאלי בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים ונציג ההורים. נציג ההורים הינו הורה לילד עם צרכים מיוחדים (שאינו הורה הילד שבעניינו דנה הוועדה), אשר נבחר מתוך רשימת ארגוני הורים שהוכרו לצורך התפקיד על ידי שר החינוך והוא זה שאחראי לייצג את האינטרסים שלך ושל הילד.

      ההחלטות בוועדה מתקבלות ברוב קולות ובתנאי של מינימום שלושה חברי וועדה, זאת לאחר שאנשי הוועדה בחנו את כל הניירת הרלוונטית והקשיבו לטענות ההורים ו/או נציגיהם. בתום הוועדה מתבקשים ההורים לצאת והצוות המקצועי מקבל את ההחלטה בזמן אמת. מסקנות הוועדה צריכות להישלח להורים בכתב, כולל נימוקים, לא יאוחר מעשרה ימים ממועד קיום הוועדה. קיימים מקרים שבהם לא יובאו הנימוקים המלאים בפניך, מסיבות כאלו ואחרות, אך חשוב שתדע שבכל אופן פסיכולוג חינוכי, רופא או עובד סוציאלי מטעם ההורים יהיה רשאי לעיין בפרוטוקול כולו. אתה יכול להתנגד להחלטות הוועדה ובאפשרותך להגיש ערעור תוך 21 ימים מקבלת ההחלטה.

      מה נקבע ומה ההשלכות והמשמעויות של ההחלטות שמתקבלות כלפי הילד והמשפחה?

      הוועדה מאפיינת את הלקות של הילד, מחליטה אם הוא יישאר בחינוך הרגיל או שיהיה זכאי ללימודים במסגרת החינוך המיוחד וקובעת את סוג המוסד שבו יומלץ לשבץ את אותו ילד. אמנם, יש להבחין בין סוג המוסד למוסד הספציפי. הוועדה לא מחליטה אם הילד שלך ילמד במוסד כזה או אחר, אלא רק על סוג המסגרת, כתה לחינוך מיוחד, בית ספר לחינוך מיוחד או גן לחינוך מיוחד.

      כפי שוודאי כבר הבנת, העדיפות היא לשלב את הילדים במסגרת חינוך רגילה, תוך ביצוע התאמות ומענה לצרכיו המיוחדים של הילד באותה מסגרת ורק במידה ונמצא כי הדבר איננו מתאפשר, הילד מופנה לוועדת השמה שקובעת את השמתו לחינוך המיוחד. הזכאות לחינוך מיוחד חלה על תלמידים בגילאי 3-21 ותינתן באזור מגוריך או קרוב לאזור זה בחינם.

      המהות של חוק חינוך מיוחד ובפרט של וועדות ההשמה, היא לענות על הצרכים המיוחדים של ילדך ולדאוג לטובתו על ידי מתן יחס אישי, ליווי צמוד של אנשי מקצוע מנוסים, העשרה בתכנים רלוונטיים וכיוצא בזה, הכל כדי לקדם אותו בגן או בבית ספר וכמובן, מחוץ למסגרת החינוכית, בטווח הקצר והרחוק. בבתי ספר לחינוך מיוחד יש רופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, יועצים חינוכיים, מנתחי התנהגות וכן אנשי מקצוע נוספים בתחום החינוך המיוחד. בכתות לומדים עד 10 תלמידים, לרוב אפילו פחות, כרבע מכמות התלמידים בכתה של החינוך הפורמלי.

      השילוב בין אנשי הוראה שהוכשרו ללוות ילדים בחינוך המיוחד, לימוד בקבוצות קטנות, תוספת שעות הוראה, פעילויות העשרה בהתאם ללקות שממנה סובל הילד וכמובן יחס אישי, הוא שמאפשר לילד שלך לקבל את הידע והכלים הטובים ביותר להתקדמותו הלימודית וחשוב מכך, האישית. מעבר לפיתוח של הילד, להחלטות שמתקבלות בוועדה יש משמעות כספית רבה על המשפחה שלך וכדאי מאוד שתדע מה מגיע לך לקבל בתום הוועדה ולאחר השמתו של ילדך למסגרת חינוך מיוחד.

      אז איפה נכנס לכל הסיפור הכסף שאותן משפחות אמורות לקבל, החזרי המס והקצבאות?

      החל משנת 2002, כל הורה לילד בעל לקות למידה, שעבר וועדת השמה והופנה ללימודים במסגרת החינוך המיוחד זכאי לקבל ממס הכנסה שתי נקודות זיכוי, החל מהשנה שבה עבר הילד את הוועדה, בכל שנה ועד לגיל 18. נכון לשנת 2017 נקודה שווה 215 ¤, משמע 2580 ¤ בשנה, במקרה שלך שתי נקודות זיכוי - 5160 ¤ בשנה.

      קיימות במקרים מסוימים הטבות נוספות שמגיעות להורים ולילד, דוגמת גמלת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי, זאת בשל לקות למידה חמורה. את החזרי המס ניתן לקבל רק בתנאי שההורה משלם מס ומקסימום שש שנים רטרואקטיבית.

      מטרת ההחזרים והקצבאות שהנך צפוי לקבל הנה לסייע לך לממן את הטיפולים המיוחדים של ילדך, דוגמת פסיכולוג, רכיבה או שחיה טיפולית ועוד, טיפולים ופעילויות שישפרו את איכות החיים שלו ויהפכו אותם לטובים ובריאים יותר, הן פיזית והן נפשית.

      על מנת לקבל את ההחזרים יש להגיש טפסים למס הכנסה ובכלל זאת: מסמכים המוכיחים שוועדת ההשמה הודיעה על זכאותו של הילד ללמוד במסגרת חינוך מיוחד, אישור על לימוד של הילד במסגרת חינוך מיוחד וכן טופס 127, דו"ח רפואי, הממולא על ידי רופא נוירולוג ובו כתובה האבחנה של לקות הלמידה הספציפית שבגינה הופנה הילד ללימודים במסגרת החינוך המיוחד.

      רוב ההורים זכאים לעשרות ועד מאות אלפי שקלים ממס הכנסה וביטוח לאומי והניסיון מלמד שהרוב לא יודעים את זה. בגלל המורכבות והביורוקרטיה וכן בשל הזמן הקצר שבו נערכת הוועדה, לא ניתן להביע את כל הבעייתיות והמורכבות של ילדך בכמה דקות ולעיתים מתקבלות החלטות שאינן הולמות את מצבו האמיתי של הילד. לכן, אני ממליץ לא להתנהל לבד ולהתייעץ עם איש מקצוע שמבין בתחום ויוכל ללוות אותך בוועדה ולאחריה, לארגן את המסמכים ולבדוק את התיק מול מס הכנסה וביטוח לאומי, כדי להביא למקסום הפיצויים ולהבטיח שזה יקרה מהר ובמינימום בלבולי מוח.

      הורים שרוצים לדעת יותר יכולים לפנות לשיחה אישית עם שרון אייל בטלפון: 072-3355-600 או פשוט ללחוץ כאן ולהשאיר פרטים ליצירת קשר חוזר.