פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      גירושין בינלאומיים - כיצד מתנהל ההליך?

      גירושין בין מדינתיים או גירושין בינלאומיים מסובכים ועלולים לכרוך בחובם התנהלות משפטית מורכבת כגון התנהלות בשתי ערכאות מקבילות בשתי מדינות שונות, או החלת דין זר שאינו מוכר לבית המשפט הישראלי

      זוג צעיר עם בעיות בזוגיות (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: ShutterStock)

      גירושין בינלאומיים הם גירושין שבהם מעורבים אלמנטים של מדינה זרה. למשל, גירושין בין עולים חדשים שחלים עליהם כללים משפטיים של מדינה אחרת, גירושין שבהם אחד מבני הזוג גר בישראל והאחר גר בחו"ל, גירושין שבהם חלק מילדיהם הקטינים של בני הזוג בישראל וחלקם בחו"ל.

      ישנם מקרים שבהם הצדדים מתדיינים בישראל ובית המשפט הישראלי נדרש להחיל דין של מדינה אחרת. ישנם מקרים שבהם מתנהלים בפועל הליכים משפטיים מקבילים בין שתי מדינות. למשל דיונים בבית המשפט בישראל ובמקביל דיונים בבית המשפט בפריס, כאשר כל אחד מבני הזוג מנסה לתפוס סמכות בינלאומית, במדינה שבה הוא נמצא.

      מרבית החוקים הישראלים הדנים בענייני הסדרת ההתחייבויות בתוך המשפחה (כגון חוק יחסי ממון בין בני זוג, חוק המזונות הדן בנושאי תשלום מזונות, חוק הכשרות המשפטית הדן בנושא משמורת ואפוטרופסות) כוללים סעיפים המתייחסים לכללי המשפט הבינלאומי הפרטי.

      חוק יחסי הממון הישראלי קובע כי הדין שיש להחיל על יחסי הממון של בני זוג שנישאו בחו"ל הוא הדין של מקום מגוריהם בסמוך לנישואיהם. לכן כאשר בני זוג ישראליים נוסעים להינשא בקפריסין הם אינם מסתכנים בהחלת הדין הקפריסאי על יחסי הממון ביניהם, שכן מקום מגוריהם אינו בקפריסין אלא בישראל. עם זאת עולים חדשים שעלו לישראל ומתגרשים כאן נדרשים לעיתים להחיל על חלוקת הרכוש שביניהם את הדין של המדינה שממנה הגיעו.

      מאידך, חוק המזונות הישראלי קובע כי הדין שיש להחיל על מזונות קטין הוא דין מקום מושבו של הקטין, ומה לגבי קטין שעלה לישראל ובחלוף שלושה חודשים מתגלע סכסוך בין הוריו. האם מקום מושבו הוא בישראל? ההורה הנמצא בישראל יטען כי הסמכות היא לבית המשפט הישראלי וההורה האחר יטען כי הסמכות היא לבית המשפט בחו"ל.

      למענה משפטי בפורום דיני משפחה וירושה לדוברי צרפתית לחץ/י כאן

      עו"ד ליאן קהת (אתר רשמי)
      עו"ד ליאן קהת

      מובן שבית המשפט הישראלי אינו אמור להכיר את כללי המשפט של כלל המדינות האחרות. במקרים אלו נדרשים הצדדים המתדיינים לספק לבית המשפט חוות דעת משפטיות של מומחים לדין הזר. מומחים אלה מביאים בפני בית המשפט הסבר לגבי הדין הזר על מנת שבית המשפט הישראלי יוכל ליישמו. למשל, זוג עולים חדשים מבלגיה שעשו ביניהם הסכם ממון בבלגיה, הכלל הוא כי הסכם זה יהיה תקף גם בראי המשפט הישראלי ובית המשפט בישראל יידרש לכבדו ועל יחסי הממון של בני הזוג יחול הדין הבלגי.

      קיים קושי גדול כאשר שני הצדדים אוחזים בהחלטות סותרות של ערכאות שונות אחת בישראל ואחת מחו"ל. אמנם קיימת מגמה במדינות מתוקנות להימנע מהתערבות, מקום שבו כבר מתנהלת התדיינות במדינה אחרת. עם זאת מדובר במגמה יחסית, שכן החיים המודרניים הפכו לגלובליים ולעיתים לא יכול בית המשפט שאליו פונים הצדדים להימנע מהכרעה.

      ניקח לדוגמא מקרה של בני זוג שעשו ניסיון לעלות לישראל אך זה לא צלח. לאחר תקופה קצרה חוזר האב לצרפת שם הוא ממשיך להיות תושב ואזרח המדינה. האם מסרבת לחזור ונשארת בישראל עם הילדים. בית המשפט הישראלי יכריע בבקשת אימם של הקטינים לפסוק לה או לילדיה הקטינים מזונות, הגם שהם חיים בישראל מזה תקופה קצרה בלבד.

      במקרה כזה עלול להיווצר כפל התדיינות, אמם של הילדים החיה בישראל עם ילדיה תובעת מזונות מהאב בישראל. האב מצדו מגיש תביעת גירושין בצרפת שם הוא כורך לתביעה את כל הנושאים הקשורים בגירושין לרבות מזונות הילדים. לבית המשפט הצרפתי יש סמכות לדון בתביעה בהיות האיש וכל יתר בני המשפחה אזרחים צרפתים שעד לא מכבר התגוררו כולם בצרפת ומרבית רכושם עדיין שם. במקרה כזה עלולות להינתן החלטות סותרות על ידי שני בתי משפט, האחד בית המשפט לענייני משפחה בישראל, האחר בית המשפט לענייני משפחה בצרפת.

      דוגמא נוספת היא של בני זוג ידועים בציבור שעלו מצרפת אך לא נישאו שם. בישראל מוסד הידועים בציבור הוא מוסד מוכר ואף בא לידי ביטוי רשמי בחוקים שונים. בצרפת לעומת זאת אין כל זכויות לידועים בציבור זה כלפי זה אלא אם כן הסדירו את מעמדם באמצעות הליך רשמי בעירייה הקרוי "פאקס". במקרה כזה יוכל אחד מבני הזוג לטעון כי צבר זכויות כלפי בן הזוג האחר החל ממועד עלייתם לישראל.

      קושי נוסף נובע מהצורך לאכוף את הפסק בין אם מדובר בפסק דין ישראלי אותו יש לאכוף בחו"ל ובין אם מדובר בפסק דין שניתן בחו"ל ואותו נדרש בית המשפט הישראלי לאכוף.
      קיים בישראל חוק המורה כיצד יש לבצע פסק חוץ בישראל, אולם החוק מתנה תנאים שונים שלעיתים עלולים לסכל את פסק הדין. חוק אכיפת פסקי חוץ קובע שיש לדרוש את אכיפת הפסק בתוך חמש שנים ממועד נתינתו.

      במקרה מסוים בקשה אמא לקטין לאכוף פסק דין למזונות שניתן בצרפת על הנתבע ששהה בישראל. בית המשפט הישראלי דחה את הבקשה לאכיפה היות וחלפו חמש שנים ממועד נתינת הפסק. טענת האישה, כי לא היה צורך לבצע אכיפה של הפסק קודם לכן שכן הנתבע שילם את המזונות בשנים הללו, נדחתה ובית המשפט בישראל החיל את החוק כלשונו בקבעו כי האם אינה יכולה לאכוף את הפסק בישראל בשל כך שחלפו חמש שנים ממועד נתינתו. פסק דין ישראלי לעומת זאת מתיישן רק בחלוף תקופה של 25 שנה.

      לסיכום, גם אם זכית בפסק דין בחו"ל, עדיין תיאלצו לבקש מבית המשפט הישראלי לאכוף אותו בישראל, טרם תוכלו להוציאו לפועל. מומלץ למי שמעורבים בנישואין עם עולה חדש/ה או עם אדם שיש לו זיקה הדוקה למדינת חוץ להקדים ולבדוק כיצד לפעול.

      הכתבה מאת עו"ד ליאן קהת באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.

      *המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
      כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.