פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מהי רשלנות רפואית ומתי תוגש תביעת פיצויים?

      קיבלתם טיפול רפואי ע"י רופא ואתם חושבים שהוא התרשל בביצועו? אתם חושבים שעקב הטיפול שקיבלתם, הרופא התרשל וגרם לכם לנזקים? אתם חושבים שהנזק נגרם עקב וכתוצאה מהטיפול הרפואי? אם כל התשובות הנ"ל חיוביות, אז אתם זכאים לפיצויים בגין אותה התרשלות

      עו"ד עודד שטרנברג אייטם 6: רשלנות רפואית-דעת יחיד (Family guide)
      (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

      כולנו נזקקנו למתן טיפול רפואי במהלך חיינו ע"י רופא במרפאה או בביה"ח, רמת הרפואה בישראל היא בין הגבוהות בעולם המערבי כך שרוב האנשים מקבלים טיפול רפואי טוב ואפילו מצוין. לצערנו אחוז מסוים מהמטופלים קיבלו טיפול רפואי שבוצע תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה ובכך נגרם נזק רפואי ונפשי למטופל.

      נפגעי רשלנות רפואית זכאים לקבלת פיצוי בגין התרשלות המוסד הרפואי ו/או הרופא שטיפל בעת מתן הטיפול הרפואי.

      מי זכאי לפיצוי?

      כל אדם שקיבל טיפול רפואי רשלני שגרם לו לנזקים פיזיים ו/או נפשיים זכאי לפיצויים, זאת ע"י הוכחת הנזקים שנגרמו והיו נמנעים אילו קיבל טיפול רפואי סביר.

      פקודת הנזיקין מגדירה את עוולת הרשלנות אשר בגינה ניתנת הזכות לקבלת פיצויים עקב רשלנות רפואית. חוק זכויות החולה מגדיר את זכויותינו החולים ומקבלי הטיפול מאת הרופאים ומגדיר את זכויותינו שמטרתו להגן עלינו.
      מקרי רשלנות רפואית:

      קיימים סוגים שונים של התרשלות בטיפול רפואי, לדוגמא:
      • גילוי מאוחר של מחלה סופנית כמו; סרטן
      • אבחון שגוי של תופעה רפואית
      • רשלנות רפואית בניתוחים שונים כגון: ניתוח פלסטי, ניתוח אף
      • רשלנות בלידה
      • רשלנות בניתוח בלייזר או בניתוח רגיל להסרת משקפיים
      • אי הפניה לבדיקות במהלך הריון
      • מנתח ששכח גוף זר בגוף הנפגע
      • טעות באבחון בדיקות אולטרסאונד
      • טיפול רשלני בטיפולי הסרת שיער
      • ניתוח שנעשה שלא לצורך ועוד...

      לפנייה ישירה אל עו"ד ויוי חביבה ארגמן לחץ/י כאן

      ויוי-חביבה ארגמן (אתר רשמי)
      עו"ד ויוי חביבה ארגמן

      לדוגמא: תביעה בגין אי גילוי מוקדם של סרטן

      הוגשה על ידי תביעה כנגד בית החולים וכנגד קופת החולים לבית המשפט המחוזי, תביעה שעניינה טיפול ואבחנה רשלניים של רופאת המשפחה בקופת החולים ושל בית החולים.

      עניינה של התובענה הינה טיפול ואבחנה רשלניים של הנתבעים ובכללם רופאת המשפחה ועיכוב בלתי סביר בטיפול במנוחה אשר נפטרה לאחר שמחלת הסרטן (מעי הגס) בה לקתה אובחנה באיחור.

      התרשלות שהובילה למעשה בטיפול לקוי ולאיחור באבחון מחלת הסרטן שקיננה בגופה, עד שהתפשטה בכל גופה ונאלצה לעבור טיפולים וניתוחים בסבילות ירודה מאוד עד לפטירתה.

      על רופאת המשפחה היה לגלות יוזמה ולשאול ולחקור את המנוחה על מנת לאמת או לשלול ממצאים לרבות מצב משפחתי (היסטוריה מובהקת לסרטן מעי הגס במשפחה) שיש בהם כדי לסייע לאבחון נכון. רופא משפחה נדרש להבנה בתחום רחב של מחלות והוא הראשון בשרשרת המטפלים.
      למרות הסיפור המשפחתי של סרטן מעי הגס של המנוחה ממנו נפטרה אחותה בגיל צעיר ואח חולה סרטן, מצב בו היה חייב לעורר נורה אדומה בשלב מוקדם ולהפנותה לבדיקת דם סמוי בצואה, מה שלא נעשה! ובדיקת קולונוסקופיה, בדיקות המוצעות לציבור במסגרת רפואה מונעת.

      בבחינת סבירות התנהגותה של רופאת המשפחה, יש להביא בחשבון את תדירות ותכיפות ביקוריה של המנוחה במרפאתה. תדירות הביקורים והתלונות, יכולה לשמש בידי הרופא משפחה, אינדיקציה לחומרת התלונות, עצמת הכאבים ומידת ההפרעה הנגרמת בחיי היום יום, בגין התסמינים עליהם החולה מתלונן ולכוון אותו לעבר האבחנה הנכונה, על פי מדרג סבירויות נתון כך שתהליך האבחון, נעשה על דרך האלימנציה.
      בנסיבות העניין, רופאת המשפחה, שהיתה מנהלת המרפאה באותה עת, אשר טיפלה במנוחה שנים רבות ואשר תיעדה תלונותיה לרבות מחלת הסרטן של בני משפחתה, פעלה בניגוד לפרקטיקה הרפואית המקובלת.

      רופאת המשפחה לא הפנתה את המנוחה לבדיקת דם סמוי בצואה, בדיקה פשוטה מאד וזמינה, בדיקה שהינה חלק בלתי נפרד מבירור אנמיה, כמו גם בדיקת קולונוסקופיה אשר נעשתה מאוחר מידי. גם שמתחיל בירור – כשנתיים לאחר מכן - הוא מתברר בנסיבות גניקולוגיות. ורק מאורח יותר המנוחה נשלחת לבדיקת קולונוסקופיה ולרוע מזלה הבדיקה שנעשית סופסוף בבית חולים נעשית באופן רשלני והאבחנה הקריטית נדחית בעוד מספר חודשים!

      במשך יותר משנה מקבלת המנוחה מספר מנות דם וברזל בתדירות של פעם בחודשיים ושום רופא לא עוצר לחשוב אולי האנמיה לא קשורה למצב הכלייתי שבפירוש נבדק ונמצא תקין !
      גם לאחר בירור גניקולוגי (גרידא והפסקת מחזור ייזומה) המשיכה המנוחה לדמם והרופאים המשיכו לטעון כי מצבה הכלייתי קשור לכך חרף העובדה שהכליה היתה מושתלת שנים רבות ותיפקדה היטב.

      סרטן המעי הגס נכלל בין המחלות הממאירות הבודדות הניתנות לגילוי מוקדם. בדיקה קולונוסקופית מורידה באופן משמעותי את התמותה מהמחלה כמו גם בדיקת דם סמוי בצואה.

      עריכת בדיקת דם סמוי בצואה ובדיקת קולונוסקופיה – בדיקות פשוטות – היו ללא ספק מונעות את מותה.

      קיים מספר רב של בדיקות סקר, אך רק לגבי שתיים מהן נמצאה הוכחה לירידה בתחלואה ובתמותה מסרטן המעי הגס: ואחת מהן היא בדיקת קולונוסקופיה -יתרונה הגדול בכך שהבדיקה מאפשרת סקירה של המעי הגס כולו בשילוב עם אפשרות טיפולית, דהינו אם נמצא פוליפ, ניתן לרוב לכרות אותו, ובכך למנוע את סרטן המעי הגס.

      את בדיקת הקולונוסקופיה אין קושי מיוחד לבצע והיא אינה יקרה במיוחד והריהי בדיקה המוצעת לציבור במסגרת רפואה מונעת.

      די בגורם הגנטי, בשכיחות הסרטן מעין זה אצל נשים כדי לחייב ביצוע בדיקות פשוטות כגון בדיקת דם סמוי בצואה ובדיקת קולונוסקופיה.

      המחדל הוא שהרופאה לא זיהתה את הירידה הממושכת בברזל ובדם ובאנמיה הקשה כנורה אדומה המצריכה בירור מעמיק ונוסף מעבר לקבלת מנות דם שלא סייעו למנוחה, כמו בדיקת דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה.

      אחד המחדלים החמורים הוא שבוצעה בדיקת קולונוסקופיה ולא התגלה הגידול במעי הגס ורק בבדיקה החוזרת של הקולונוסקופיה שבוצעה מאוחר יותר והפעם ע"י רופא בכיר התגלה סרטן המעי הגס, אך למצער זה כבר היה מאוחר מידי והסרטן פרץ את גבולות המעי ושלח גרורות לכבד ולאזורים נוספים בגופה.

      מחדל נוסף, לא הוצע למנוחה לעבור בדיקת PET CT בבית חולים אשר בוודאות היתה מגלה את הגידול בשלב מוקדם, האם זה קשור לעצם העובדה כי בבית החולים בדרום לא היה מכשיר כזה, באותה תקופה?!

      כאמור, מדובר באישה שהלכה לעולמה, למרבה הצער, בייסורים בגיל צעיר (כ-45!) הותירה בעל וילדים בגין רשלנות הרופאים באי מתן טיפול מתאים ואיבחון מוקדם של המחלה, ועל כך נסוב התיק.

      * אין באמור לעיל כדי להחליף ייעוץ משפטי

      הכותבת, ויוי חביבה ארגמן, הינה עורכת דין העוסקת בתחום רשלנות הרפואית ודיני נזיקין, ומייצגת תובעים שנפגעו מרשלנות רפואית, בתאונות עבודה, תאונת דרכים, נפילות ועוד. רח' ז'בוטינסקי 35, מגדל התאומים II, רמת-גן.