פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      דיני שירות הקבע - צה"ל (שוב) שינה את הכללים

      רוב משרתי הקבע כבר מכירים את המציאות שבה המערכת הצבאית, כמעין "מעסיקה" רשאית לשנות את כללי המשחק גם "תוך כדי תנועה"

      קצין בדרגת רב סרן בחיל ההנדסה הקרבית (ראובן קסטרו)
      (צילום ארכיון: ראובן קסטרו)

      במהלך השנים האחרונות, כמעט מדי שנה, גילו משרתי הקבע כי תנאי שירותם השתנו בין-לילה. על פי רוב, שינויים אלו מתייחסים לזכויות כלכליות (דוגמת כללי ההכרה בתוספות שכר, חישובי ותק, תוכניות שירות וכדומה) כשלעיתים – עסקינן בשינויים שנכפים על המערכת הצבאית, בעקבות הסכמים למול משרד האוצר.

      גם במקרים אלו – הפגיעה במשרתי הקבע היא לעיתים קשה ובניגוד לכל "עובד" במשק – אין למשרתי הקבע את האפשרות לשבות, להפגין או לפנות לתקשורת במחאה על הפגיעה בזכויותיהם (או "הרעת תנאיהם") ושינויים אלו נכפים על משרתי הקבע, בהחלטה חד-צדדית של המערכת הצבאית, בלא שקולם של משרתי הקבע נשמע (בין ישירות ובין באמצעות תחליף "ועד עובדים").

      שינויים אחרים – אינם נכפים על המערכת הצבאית, אלא מבוצעים ביוזמתה, בין אם בתגובה ל'פירצה' משפטית שהתגלתה בנוסח הוראות הצבא ובין אם בנסיון להקל על המערכת, שמתקשה להתמודד עם התנאים שקבעה לעצמה ובעצמה בעבר.

      אומנם מרבית השינויים אינם פוגעים באופן בלתי מידתי באינטרס ההסתמכות של הפרט ומקום בו קיימת פגיעה כאמור – משתדלת המערכת הצבאית לקבוע "דור מעבר", שהפגיעה בו תהא פחותה, אם בכלל.

      אלא ששינויים מסויימים – אסור שיבוצעו באופן חד-צדדי וזאת – אף במנותק משאלת מידת הפגיעה באינטרס ההסתמכות והציפייה הלגיטימיים של הפרט. כך, לדוגמא, הוראת פיקוד עליון (הפ"ע) 3.0501, שעניינה "שירות קבע בצה"ל" מסדירה את עקרונות היסוד של שירות הקבע בצה"ל ובכלל זאת – את הליך הקבלה לשירות הקבע, סוגי שירות הקבע, חובות השירות, זכויות השירות ודרך סיומו של שירות הקבע.

      לפנייה ישירה אל עו"ד שלמה רכבי לחץ/י כאן

      שלמה רכבי (אתר רשמי)
      עו"ד שלמה רכבי

      שינוי כזה בוצע אך לאחרונה, והחל מחודש דצמבר 2017 – נכנס לתוקפו תיקון בהפ"ע, בפרק העוסק ב"סיום שירות הקבע". תיקון זה שינה את עילות השחרור של משרתי הקבע, כמו גם את הליך התרת ההתחייבות בנסיבות מסויימות.
      מזה שנים ארוכות שביהמ"ש העליון, בשבתו כבג"צ, כמו גם וועדת הערר של משרתי הקבע (שהוקמה בשנת 2010 ונועדה ליתן למשרתי הקבע זכות גישה לערכאה שיפוטית אפקטיבית ונגישה), מפצירים בצה"ל לקדם את חקיקתו של "חוק שירות הקבע". גם בלא הפצרות אלו – אין זה מובן כיצד שירות הקבע בצה"ל טרם עוגן בחקיקה.

      אין חולק כי יש לאפשר לצה"ל גמישות מסויימת בניהול כח האדם. אך בין גמישות הכרחית להעדר מוחלט של יציבות או וודאות – המרחק הוא גדול.

      משרתי הקבע זכאים לכך שעקרונות היסוד של שירותם ייקבעו בחקיקה ראשית וכפועל יוצא – ישונו רק בהחלטת המחוקק, לאחר דיון מסודר, שבמסגרתו יישמעו קולות והשקפות שונות ובכללן – כאלו המקנות משקל של ממש גם לזכויותיהם של משרתי הקבע ומשפחותיהם. בהעדר הסדרה כאמור – השחיקה במעמדם של משרתי הקבע עלולה להימשך, לצד כרסום (נוסף) בוודאות התעסקותית וברשת הבטחון הסוציאלית שראוי להקנות לאלו שבחרו בשירות הצבאי כ"דרך חיים".

      הכותב, עו"ד שלמה רכבי, ממשרד עורכי הדין צפורי, רכבי ושות', הינו מומחה למשפט צבאי ולדיני שירות הקבע בצה"ל. באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.


      *המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
      כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.