פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      חתונה אלטרנטיבית בישראל - כל מה שחשוב לדעת

      בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה שלפיה זוגות רבים בישראל בוחרים להיכנס למוסד הנישואין בדרכים אלטרנטיביות ושונות. במאמר זה ננסה להבין מהו התוקף המשפטי של דרכי החיתון האלטרנטיבי ומה קורה כאשר חלילה מעוניינים בני הזוג להתיר את מוסד הנישואים ולהתגרש

      חתונה (ShutterStock)
      ShutterStock

      במדינת ישראל קיים חוק בתי הדין הרבניים שלפיו הסמכות הבלעדית והייחודית בנישואין וגירושין של יהודים נתונה לבית הדין הרבני. כך גם הסמכות בענייני נישואין וגירושין בין בעלי דתות אחרות נתונה לבית הדין המתאים לה.

      עם זאת כיום קיימות וריאציות שונות של טקסי נישואין אשר תוקפם מוטל בספק כלפי בתי הדין.

      ניקח לדוגמא זוג גבר ואישה יהודים וישראלים אשר בוחרים להתחתן חתונה אזרחית בחו"ל. בני הזוג הללו בחרו לעקוף את הסמכות הייחודית של בתי הדין הרבניים ולבצע טקס אזרחי שאיננו טקס דתי "כדת משה וישראל". בעניין זה נשאלת השאלה, כאשר חלילה ירצו בני הזוג להתיר את נישואיהם, מה יהיה ההליך המשפטי והחוקי שעליהם לבצע?

      ראשית כל נאמר כי תעודת הנישואין שיקבלו הזוג בחו"ל תאפשר להם להירשם במשרד הפנים ורשות האוכלוסין בסטטוס "נשואים". עם זאת בית הדין הרבני לא ירשום ברישומיו כי הזוג אכן מוכר כנשוי.

      בטרם ניגש להליך הגירושין, כבר בשלב זה נוכל להבין כי אותו זוג שהתחתן בחוץ לארץ מבחינה פרוצדורלית רישומית יוכר כנשוי ויחד עם זאת יישא על גבו זכויות וחובות המחייבים ידועים בציבור ו/או זוגות נשואים. ומאידך, בית הדין הרבני שלו סמכות ייחודית על פי חוק להליכי נישואים וגירושין, לא ירשום את נישואי הזוג.

      לפנייה ישירה אל עו"ד תהל בירן לחץ/י כאן

      תהל בירן (אתר רשמי)
      עו"ד תהל בירן

      יתרה מכך, כאשר יפנו בני הזוג לבית המשפט לענייני משפחה על מנת להתיר את נישואיהם ו/או להתגרש, הרי שבית המשפט לענייני משפחה יעביר את בקשתם לנשיא או נשיאת בית המשפט המקומי. בטרם יחליט, יעביר נשיא בית המשפט את בקשת הזוג להתיר את נישואיהם לחוות דעת בית הדין הרבני אשר יקבע קודם לכן האם קיימת לבית הדין הרבני סמכות עניינית ומקומית לדון בהליך הגירושין.

      באם יחליט בית הדין הרבני כי הסמכות איננה בידיו, הרי שבית הדין לא יכיר בנישואי הזוג ויקבע כי לטקס הנישואין אין כל נפקות או תוקף חוקי ולמעשה הזוג אינם נשואים. מאידך, בפסיקה מאוחרת בשנים האחרונות, ניתן להיווכח כי בית הדין הרבני קובע כי קיימת בידיו הסמכות לגרש ו/או להתיר את נישואיהם של בני זוג ששניהם יהודים בישראל, במסגרת הרבנות.

      כלומר, במקרים כאלה למרות שבני הזוג ביקשו להתנער מההליך הרבני המחייב והדתי, הרי שיכול לקרות מצב שגם אם בני הזוג התחתנו בחוץ לארץ, הם יאלצו להתגרש באמצעות בית הדין הרבני. מקרה אחר יכול להתרחש דווקא כאשר בני הזוג אינם שניהם מאותה הדת. למשל נישואין בחוץ לארץ בין גבר יהודי לאישה מחוסרת דת ו/או נוצרייה.

      במקרה הזה יכול בית הדין הרבני דווקא להתנער מסמכותו להתיר את נישואי הזוג, וזאת מאחר שנישואים כאלה אינם תקפים במסגרת הרבנית, וכך יתירו בני הזוג את נישואיהם באמצעות פסק דין המורה על התרת הנישואין בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה. למרות האמור חשוב לציין כי גם במקרה שבו שני בני הזוג אינם מאותה הדת כפי שהובא בדוגמא לעיל, הרי שבכל מקרה, בטרם יחליט בית המשפט לענייני משפחה להתיר את נישואי הזוג, יאלץ בית המשפט לפנות לבית הדין הרבני אשר יקבע ויחליט חד משמעית כי בית הדין איננו מכיר ו/או מוסמך בענייני ההתרה.

      בדומה למקרים שהובאו לעיל, בשנים האחרונות אנו עדים גם לתופעת נישואין בני אותו המין אשר מתבצעים במדינות שונות בחו"ל וזאת בין היתר גם מאחר שמדינת ישראל לא מכירה בנישואין כאלה.

      מקרה זה הוא דומה לנישואי תערובת אשר הובאו לעיל וזאת מאחר שרשות האוכלוסין תרשום את בני הזוג מאותו המין כנשואים בהסתמך על תעודת נישואין מחו"ל, אלא שכמובן שבית הדין הרבני לא יכיר בנישואין אלה.

      חשוב להבין כי מאחר שאצל זוג יהודים ישראלים, בית הדין הרבני הוא הסמכות והאוטוריטה היחידה בענייני נישואין וגירושין על פי חוק, אלא שנכון להיום, במסגרת רישום הזוג במשרד הפנים מבלי לבצע את הטקס הרבני וללא הכרת בית הדין הרבני, זכאים זוגות שהתחתנו במסגרת אזרחית ולא דתית לזכויות שונות, לעיתים זכויות הנתונות לידועים בציבור.
      הפסיקה הרחיבה את המשמעות הזוגית של נישואין אזרחיים בחו"ל, גם במקרה של ידועים בציבור ולכן מבחינות חוקיות שונות, למשל מול רשויות המיסים ו/או המוסד לביטוח לאומי, זוגות שנישאו בחו"ל יחשבו במצב דומה לזוגות שקשרו את זוגיותם באמצעות המוסד הדתי בישראל.

      חשוב להבין כי יכולה של הפסיקה האקטיביסטית של בתי המשפט בישראל, להרחיב את תחולת הדינים גם על זוגות שנישאו בחו"ל מאפשרת עקיפה, במובן זה או אחר של החוק היבש, שלפיו הסמכות הבלעדית בנישואים וגירושים ניתנת לבתי הדין הדתיים.

      בית המשפט לא יכול להתערב בחקיקה שנחקקה כדין אך יכול לפסוק בתקדימים שונים במסגרת התחום האפור ובמצבי הביניים החסרים החוק.

      לידיעתכם משרדנו עוסק בתחום החיתון זוגות ישראלים, מעורבים ו/או גאים בחו"ל והן מטפל בחוזים שונות בענייני צוואות או הסכמי הורות משותפת כמו כן ביצוע הליכי התרת נישואין בהסכמה. בכל שאלה תוכלו לפנות למשרדנו על מנת לקבל ייעוץ נרחב יותר בהתאם למצבכם ו/או הסוגיה המדוברת.

      הכתבה מאת עו"ד תהל בירן באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.


      *המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
      כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.