פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      האם ניתן להכניס להסכם ממון סעיף הקובע קנס כספי על הצד שיבגוד?

      ובכן, אם תהיתם האם הדבר אפשרי אז התשובה היא חיובית. כן, בהחלט ניתן לקבוע בהסכם ממון בין בני זוג נשואים או ידועים בציבור), שצד שחלילה יבגוד במשנהו, יפצה את משנהו בסכום קבוע ומוסכם מראש

      אישה תופסת זוג במיטה (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: ShutterStock)

      כיום יותר ויותר זוגות חותמים על הסכם יחסי ממון, בין אם הם נישאים זה לזו ובין אם לא אלא מנהלים חיים משותפים ללא הגושפנקא של מוסד הנישואין, (ידועים בציבור). בהסכם הממון מוסדרים נושאים רבים ובעיקר ההתנהלות הכלכלית שבין בני הזוג במהלך החיים המשותפים ובמקרה של פרידה/גירושין. מטרת הסכם הממון היא ליצור מתווה וודאי ומנגנון מוסכם ביחס לניהול משק הבית המשותף ובמיוחד ביחס לחלוקת הרכוש בעת הפרידה.

      אם נציץ בהסכמי הממון שנחתמו בשנים האחרונות בין כוכבי הקולנוע והסלבריטאים המפורסמים בעולם, נגלה כי המדובר בתופעה רווחת ואף קיצונית בממדיה.

      כך למשל בהסכם הממון שבין ג'סטין טימברלק וג'סיקה בייל נקבע שאם ג'סטין חלילה יבגוד בג'סיקה היא תקבל פיצוי מוסכם בסך של 500,000$. כשאיילין נורדגרן שקלה לשוב לחיים משותפים עם טייגר וודס היא דרשה שלהסכם הממון ביניהם יתווסף סעיף הקובע פיצוי בסך של 350,000,000 $ (שלוש מאות וחמישים מיליון דולר!!!) למקרה שוודס (חלילה, ואולי אדרבא...) יבגוד בה שוב.

      למי ששוקל או שוקלת להכניס כזה סעיף להסכם הממון, חשוב להדגיש כי קיימת חשיבות מכרעת לאופן ניסוח הסעיף. הבעייתיות הכי רווחת בניסוח הסעיף היא השאלה או ההגדרה - מה מהווה בגידה? האם "טקסטים לוהטים" בווטסאפ נחשבים לבגידה? האם "מיזמוזים" או נשיקה, (צרפתית, איטלקית, ישראלית, קנדית), נחשבת לבגידה? האם חילופי תמונות עירום ברשת נחשבת לבגידה?

      שאלה נוספת היא מה רמת ההוכחה הנדרשת ביחס לבגידה כדי להפעיל את סעיף הפיצוי הממוני. כאשר הסעיף אינו מנוסח כראוי, בני הזוג עלולים למצוא עצמם בהתדיינות משפטית ארוכה, מייגעת, צהובה ויקרה ביחס לשאלה – האם הצד המואשם בכך אכן בגד/ה. כמובן שנשאלת גם השאלה האם שופטי בתי המשפט לענייני משפחה בישראל כמו גם דייני בתי הדין הרבניים יאכפו סעיפים כאלו בהסכמי ממון.

      לפנייה ישירה אל עו"ד דפנה זיס לחץ/י כאן

      דפנה זיס (אתר רשמי)
      עו"ד דפנה זיס

      ובכן, אם נסתכל על מה שקורה בעולם סביבנו, הרי שבפסק הדין המפורסם שניתן בקליפורניה בשנת 2002 (לפני 15 שנים), ביחס לבני הזוג דיוסדדו (Diosdado v Diosdado), בית המשפט לערעורים של מדינת קליפורניה פסק שהסעיף בהסכם הממון שביניהם שקבע פיצוי כספי על בגידה עמד בניגוד לתקנת הציבור של מדינת קליפורניה, (הקובעת עילת גירושין ללא אשמה גם ללא הסכמה), ועל כן סירב לאכפו. אבל, מאז זרמו הרבה מים בנהר הגועש הזה והרוב המוחלט של של בתי המשפט המוסמכים של מדינות ארה"ב השונות הכריעו כי הסעיף "כשר", איננו מנוגד לתקנת הציבור ובהחלט בר-אכיפה ובלבד ששני הצדדים הסכימו עליו בעת החתימה על ההסכם.

      החדשות הטובות (או הרעות ....תלוי בעינו של המתבונן) הן ששופטי בתי המשפט המוסמכים בישראל בהחלט מכבדים, מאשרים ואוכפים סעיפים הקובעים פיצוי כספי ("קנס") על בגידה. "חופש החוזים" הינו כלל מנחה בבתי המשפט לענייני משפחה ולפחות באופן עקרוני וכוללני גם בבתי הדין הרבניים. יתרה מכך, בבתי הדין הרבניים לא ניתן להתגרש ללא עילת גירושין ובהעדר הסכמה ומכאן שהסעיף לא אמור לעמוד בניגוד לתקנת ציבור כלשהי, למעט אולי הטענה הרווחת ביחס למקרה בו הבעל בגד ולשם כך נועדה הכתובה הקונסת אותו לטובת האשה.

      כמובן שהפיצוי הכספי יכל לבוא לידי ביטוי בצורות שונות ובהתאם לבחירת הצדדים ונסיבותיהם. ניתן לקבוע כי הפיצוי יהיה סכום כספי קבוע ומוגדר או למשל, שהצד הבוגד ישאיר לצד הנבגד את דירת המגורים בשלמותה ואולי אף על תכולתה, או את חלקו בעסק המשפחתי המשותף ועד כהנה וכהנה אפשרויות התואמות את הנסיבות הספציפיות של אותו הזוג.

      הכתבה מאת דפנה זיס, משרד עורכי דין, מגדל המוזיאון, רחוב ברקוביץ 4, ת.ד.33111, תל אביב, 6133002 טל: 03-7366769 פקס: 03-6935205 דואר-אלקטרוני:
      dlaw@dafnaziss.com מוסמכת בישראל ובניו יורק.

      *המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
      כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.