פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נפגעת בצבא? כיצד תוכר במשרד הביטחון בגין פגיעתך?

      חיילים ואנשי כוחות ביטחון רבים, נפגעים במהלך שירותם במסגרת השירות הצבאי. אולם, רבים מהם נתקלים במחסומים פרוצדוראליים המונעים מהם לקבל את ההכרה על ידי משרד הביטחון כנכי משרד הביטחון באגף השיקום

      אילוסטרציה חייל צה"ל (אימג'בנק – GettyImages)
      (צילום ארכיון: GettyImages)

      כדי לצמצם כמה שיותר את ההליך הארוך והמורכב אל מול משרד הביטחון יש להקפיד על מספר דגשים עיקריים, כאשר אנו חפצים להגיש תביעה להכרה כנכים באגף השיקום של משרד הביטחון.

      ראשית יש להבחין ולהבדיל בין סוגי התביעות השונים שבהם ניתן להגיש את הבקשה להכרת הפגיעה באגף השיקום של משרד הביטחון. הגשת בקשה להכרה בזכות, מתחלקת ל – 2:
      1. עבור חבלה ספציפית באירוע מוגדר תוגש בקשה להכרה בזכות – חבלה.
      2. עבור מחלה או החמרתה אשר התפתחה במהלך השירות הביטחוני והוכח קשר סיבתי בין השירות לפרוץ המחלה.

      כאשר אנו מגישים את אחת מהבקשות המפורטות לעיל, עלינו לוודא כי בידינו פרטים מדויקים אודות הפגיעה. כלי מרכזי המסייע בכך הוא דוח הפציעה מהיחידה, אשר משקף את אירוע הפגיעה והעובדות מזמן אמת ומפרט את נסיבות הפגיעה וכך גם את הכרת היחידה אליה שייך איש הביטחון אודות האירוע בו נפגע.

      שנית, נתון חיוני נוסף והכרחי הינו תצהיר מטעם הנפגע ועדי ראיה אשר נכחו באירוע, המכילים נתונים מפורטים ככל הניתן אודות נסיבות האירוע, החבלה, ופרטי היחידה ומפקדיה במועד האירוע.

      נתונים אלו שפורטו, יסייעו ויחזקו בהכרת התביעה על ידי משרד הביטחון ויוכיחו מעבר לנדרש את הקשר הסיבתי אשר הוביל לאירוע הפגיעה במועד השירות.

      למענה משפטי בפורום ועדה רפואית לחץ/י כאן

      אלירן מוסטקי (אתר רשמי)
      עו"ד אלירן מוסטקי

      רצוי ואף מומלץ כי בקשות להכרה בפגיעה ומחלה ייתמכו על ידי חוות דעת רפואיות ויוצגו בצירוף לחומר רפואי מקיף המעיד על רצף טיפולי ממועד האירוע. חשוב כי החומר הרפואי יכלול את נסיבות הפגיעה ואת הקשר הסיבתי כתוצאה מהפגיעה בשירות הביטחוני. על החומר הרפואי לפרט על המלצות הטיפול והשלכותיו על תפקודו של הנפגע.

      במקרים רבים, משרד הביטחון מזמין את התיקים הרפואיים של הנפגע מקופת החולים שאליה הוא שייך ועל כן במקרים מסוג זה יש לחתום על טופס ויתור סודיות רפואית המובנה בבקשה להכרה אשר מוגשת על ידי הנפגע.

      לאחר קבלת הבקשה באגף השיקום של משרד הביטחון, תועבר הבקשה לטיפולו של פקיד התביעות באגף השיקום. הפקיד ייבחן את הבקשה, ואת הנתונים אשר סופקו על מנת לחזק ולתמוך בקשר הסיבתי בין אירוע שאירע במהלך השירות הצבאי לבין הפגיעה והנזק.

      לאחר שפקיד התביעות יאשר את תקינות הבקשה, יזומן הנפגע לוועדה רפואית המורכבת ממומחים רפואיים בתחום הרלוונטי לפגיעה שפורטה בבקשה.

      על הועדה לקבוע שני נדבכים עיקריים:
      1. האם הפגיעה (חבלה או מחלה) נגרמו כתוצאה מהשירות הביטחוני (קשר סיבתי).
      2. חומרת הנזק אשר נגרם כתוצאה מהפגיעה. (שיעור הנכות הנובעת מהפגיעה).

      לאחר הועדה הרפואית, יוחזר התיק לפקיד התביעות על מנת להחליט האם להכיר בפגיעה שנגרמה כתוצאה ועקב השירות הביטחוני או לדחותה במידה ולא נמצאה הוכחה מספקת כי הפגיעה, (חבלה ומחלה) נגרמו עקב תנאי השירות.

      בנוסף, במידה והועדה הרפואית בדקה את הנפגע וקבעה כי לא נותרה לו כל נכות, תידחה ההכרה בנפגע כנכה ולא תחול הכרה באגף השיקום של משרד הביטחון.

      ראוי לציין כי במידה ואכן קובעת הועדה הרפואית ולו אחוז אחד, ניתן יהיה להגיש תביעה נוספת לאחר פרק זמן עתידי בגין החמרת מצב עבור הפגיעה והנכות אשר הוכרה בלבד.
      לסיום, בהליך הגשת תביעה להכרה בזכות באגף השיקום של משרד הביטחון, יש לוודא כי בוסס הקשר הסיבתי בין האירוע לנזק הנטען במהלך השירות בלבד. עבור גיבוש הקשר הסיבתי יש לאתר מראש את דוח הפציעה מהיחידה בה שירת הנפגע וכן לאתר עדים היכולים לאמת ולאשש את נסיבות המקרה במועד השירות. על הנפגע להעביר חומר רפואי מקיף המכיל חוות דעת והערכות נכות בגין הפגיעה או המחלה מהם סובל הנפגע.

      הכתבה מאת עו"ד אלירן מוסטקי באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.

      *המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
      כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.