ניכור הורי: שמרו על נפש ילדיכם ואל תשתמשו בו לניגוח ההורה האחר

הדעה הרווחת היא שניכור הורי נעשה בעיקר על ידי אימהות, הגורמות לילדים הנמצאים במשמורת שלהן לחוש ניכור כלפיי האב (יש לזכור כי לאחרונה בשל העובדה שילדים גדלים באופן שווה אצל שני ההורים, הרי שהקטינים תופסים צד במאבק וניכור יכול להיות כנגד מי מההורים - ראו הוזהרתם!!!). ניכור הורי עלול להידרדר לפחד בלתי מוצדק מהאב, ולביטויים קיצוניים של חוסר רצון מופגן להיפגש עמו. יחד עם זאת, יש לדעת כי ניכור הורי מתמשך יוצר גם תופעה הפוכה. לאחר שהילד גדל ומגלה שאביו אינו מפלצת (כמו שחשב) - הילד עלול לפתח ניכור הורי נגד אמו.

מהו ניכור הורי פסיבי?

ישנם שני סוגים של ניכור הורי: ניכור הורי פסיבי וניכור הורי אקטיבי.

בניכור הורי פסיבי, הילד לוקח צד בגירושין, לטובת אחד ההורים (כקורבן של הגירושין) וכנגד ההורה השני. אלה תחושות טבעיות, שכל ילד עלול לחוות בעקבות גירושין, אך כאשר ההורה שעמו הילד מזדהה נותן לתחושותיו של הילד גושפנקא בשתיקה ואינו מציב בפניו פרספקטיבה אחרת, מאוזנת וחומלת או שתומך בתחושות הילד הרי שדי בכך כדי ליצור ניכור הורי כלפי ההורה האחר.

כך, למשל: הילד עלול לחוות את אמו כקורבן של הגירושין ואת אביו כמי שגרם לפירוק התא המשפחתי. לחלופין, הילד עלול לחוות את אביו כמי שעזב את הבית ונטש גם על אף שהאב נאלץ לעזוב את הבית בשל מצב היחסים הקשה שנוצר או בגלל סיבה אחרת שאינה קשורה בו.

באותו מקרה, יתכן שהילד יפתח ניכור כלפי אמו ויראה את אביו כקורבן ויטיל את האשם על האם כמי שגירשה את האב מהבית וגרמה לפירוק המשפחה.

כל עוד ההורה עמו הילד מזדהה כקורבן אינו מתקן אותו, הילד מבין זאת כהסכמה בשתיקה. התחושות של הילד כלפי הגירושין וכלפי שני ההורים מתקבעות, גם אם אינן נכונות ואינן עומדות במבחן המציאות. הילד מפתח ניכור כלפי ההורה האחר, הגורם לקורבנות (לכאורה).

מהו ניכור הורי אקטיבי?

ניכור הורי אקטיבי הוא מצב שבו אחד ההורים יוצר באופן אקטיבי את תחושות הניכור אצל הילד. למשל: אימהות שאומרות לילדים שאבא שלהם מגעיל או שהבית שלו אינו נקי וכי הוא מזניח את הילדים. לעתים, אימהות אף "מכניסות לראש" של הילדים כי האבא אלים, על אף שהמציאות שונה ובפועל יוצרות מצג שבו הילדים חווים אלימות שכלל אינה קיימת. מנגד, ניכור הורי אקטיבי מצד אבות עלול לבוא לידי ביטוי בין היתר בכך שהאבא יטיל את האשמה על האם בפירוק התא המשפחתי למשל, יאשים את האמא בבגידה ויטיל האשמות שווא או גם אם נכונות באופן שהקטינים, בגילם הרך, יראו את טענות האב כנכונות ויטילו את האם בגירושין ובפירוק התא המשפחתי על האם.

ניכור אקטיבי קורה בדרך כלל בקרב ילדים שהוריהם התגרשו כשהיו צעירים כך שניתן להכניס לראשם ולפיהם חוויות שלא חוו ולגרום להם לחוות ולחוש חוויות שלא חוו מעולם.

לפיכך, ישנם מקרים שההורים אחראים לניכור ההורי במכוון או שלא במודע - אך ניכור הוא ניכור ויוצר מצב של נתק בין הילדים להורים - ואין מחלוקת שניכור כזה אינו מיטיב עם הילדים.

תופעה מרכזית המתלווה לניכור האקטיבי היא "ניכור הפוך". כך למשל כאשר ילד שהיה בנתק מאביו, גדל והסדרי השהות בין האב לקטין היו נרחבים כך שהאב היה מעורב ופעיל בגידולו, הילד מתחיל להבין שהאבא אינו "נורא", כמו שתיארה אותו האמא. כתוצאה מכך, הילד עלול לפתח ניכור ושנאה דווקא כלפיי האמא ואף לבקש לעבור למשמורת האב.

כיצד פוגע הניכור ההורי בילד?

בסופו של דבר, בין אם תחושות הילד עולות בו באופן ספונטני (ניכור פסיבי) ובין אם התחושות נגרמות כתוצאה מניכור הורי אקטיבי - ההורים פוגעים בילד, כאשר הם גורמים לו לקחת צד במחלוקת ביניהם (ניכור אקטיבי) או מאפשרים לניכור להתרחש ואינם מנסים להתערב במצב ההולך ונוצר (ניכור פסיבי).

ילדים החווים ניכור הורי מצויים במצוקה נפשית קשה. ילדים אלה לוקחים על עצמם את האחריות לגירושין ועל ניהול היחסים בין הוריהם. במצבים קיצוניים, הפרטיות של הילדים ושל משפחתם נפגעת, משום שכדי להכריע בהעברת המשמורת, נכנסים לתמונה גורמים חיצוניים (כגון: בית המשפט, פקידות סעד וגורמים נוספים).

ילדים כאלה עלולים להיות פגועי גירושין לכל החיים. הם יאבדו את האמון במערכת ובהוריהם. בעתיד, יתקשו לקיים בעצמם זוגיות.

כיצד ניתן להימנע מיצירת ניכור הורי?

לפני הכול, יש לזכור: כשאתם מתגרשים - הוציאו את הילדים מהמחלוקת! ילדים אינם צריכים להיות חלק מהמחלוקת, לקחת בה צד או לסייע לכם "לנצח" במחלוקת. גם במהלך הגירושין וגם לאחר הגירושין, חשוב לשמור על אחידות דעים מול הילד, אחרת הילד עלול לאבד את הגבולות.

הקפידו שלא להסית את הילד כנגד ההורה האחר. הסתה עלולה לגרום לילד לחוש אשם בפרידה ובפירוק הבית ועלולה לעורר בו צורך לפתור את הבעיות בין הוריו. לאחר הגירושין, הקפידו (שני הצדדים) להיות דומיננטיים ומעורבים בחיי הילד. גם אם נפרדתם, חשוב לזכור כי שניכם הוריו של הילד וכי לשניכם יש תפקיד מרכזי בגידול הילד ואחריות חוקית לגידול הילד.

חשוב מכל: אם נוצר ניכור, יש לפתור את הבעיה בהקדם. בהיעדר פתרון לבעיה, התחושות של הילד יתקבעו ויהיה קשה מאוד לפתור בעתיד את בעיותיו.

לסיכום: הילדים שלכם הם "נפשות רכות". האחריות שלכם היא לשמור על נפשם, גם אם נפרדתם וגם אם הפרידה לא הייתה קלה עבורכם.

הכותבת היא עו"ד רינה פוליטי, משרד עורכי דין וגישור.

הכתבה נכתבה באדיבות אתר zap משפטי

טלפון: 053-9374039