פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כל מה שצריך לדעת על 'כשל במסגרת רפואית' (רשלנות רפואית)

      המונח "רשלנות רפואית" חלחל היטב לתודעה, אך הגדרתו צרה מלהכיל את מגוון האירועים העשויים לזכות אדם בפיצוי ריאלי. לכן נשתמש במונח "כשל במסגרת רפואית", שבא להבחין בין אירועים שונים שבהם אדם ניזוק בגופו - כמו בתאונות - ובין אירוע במסגרת רפואית הגורם לנזק גופני

      רופא בוחן צילום רנטגן (ShutterStock)
      כשלים אלו יכולים להיגרם על ידי בעלי תפקידים שונים, לאו דווקא רופאים (צילום: Shutterstock)

      המונח כשל במסגרת רפואית מתייחס למגוון תחומים ומקרים בהם עשוי להיגרם לאדם נזק בשל כשל כלשהו: אי-אבחון מחלה במועד, היעדר מעקב אחרי תוצאת בדיקות, ויתור על התייעצות עם מומחים מתאימים, החלטה על תרופה או טיפול שגויים, מניעת בדיקה רפואית נדרשת, אי-קבלת הסכמת מטופל, מחדל ביידוע החולה על מחלתו ועוד כהנה וכהנה.
      בהגדרה של כשל במסגרת רפואית כלולים גם מקרים של פגיעה נזיקית שנגרמת למטופל (או למבקריו) כתוצאה מזיהומים במחלקה, היעדר השגחה ראויה על מטופל בזמן אשפוז ואף אי-מתן הוראות נאותות להמשך טיפול לאחר שחרור מהמסגרת האשפוזית.

      בניגוד לדעה הרווחת, כשלים אלו יכולים להיגרם על ידי בעלי תפקידים שונים, לאו דווקא רופאים. בין השאר, מועדים לגרימת כשל כזה טכנאים, פיזיותרפיסטים, אחיות, סניטרים, מנהלי רשומות ועוד.

      תביעה בגין כשל במסגרת רפואית

      המסגרות הרפואיות השונות ואנשי המקצוע העובדים במסגרות אלה (קופת חולים, צוותים רפואיים, רופאים ואחיות, מטפלים שונים, בתי חולים פסיכיאטריים ועוד) מבוטחים בפוליסות המגינות עליהם מפני תביעות מצד מטופלים. אי לכך, התביעה מוגשת תמיד נגד חברת הביטוח. עם זאת, התובע רשאי לתבוע באופן אישי גם את מי שלדעתו אשם בנזק שנגרם לו כתוצאה מהכשל הרפואי. צעד זה עשוי להחיש את התנהלות ההתדיינות בבית המשפט, בין היתר בשל שאיפת הנתבעים להימנע מחשיפה תקשורתית.

      ההתנהלות המורכבת של תביעות בגין כשל רפואי

      זוג עם עורכת דין (ShutterStock)
      כדי להגיע לתוצאות אופטימליות בתביעה, על עורך הדין העוסק בתחום לגלות בקיאות מעמיקה ברשומות הרפואיות (אילוסטרציה: ShutterStock)

      תביעות המוגשות בגין כשל רפואי הן פעמים רבות מורכבות ונפתלות. אחד הגורמים להתארכות ההליך המשפטי הוא החובה לבסס את הטענות ולגבות אותן בחוות דעת רפואיות: התובע צריך להוכיח את הנזק שנגרם לו; הנתבע רשאי לצרף חוות דעת רפואית משלו, ופעמים רבות בית המשפט ממנה אף הוא מומחה רפואי מטעמו. כך קורה שמשפטים מסוג זה עשויים להסתבך ולהתארך, לעתים אף למשך שנים ארוכות.

      אך כדאי לדעת שמציאות זו אינה בגדר רע הכרחי וניתן לקצר את ההליכים לטובת כל הצדדים המעורבים - התובע, ששואף להביא את תביעתו לסיומה המוצלח מהר ככל הניתן, הנתבע שבכך יימנע מפרסום הכשל בתקשורת, וכמובן בית המשפט שאינו מעוניין להיקלע לסחבת בתיק. במקרה שהדבר יוסכם על כל הנוגעים בדבר, יחייב בית המשפט את הצדדים בהגשת תחשיבי נזק. לאחר שיהיו בידיו כל הנתונים, הוא יציע את הפיצוי הראוי להבנתו, וימליץ לפתור את הסבך המשפטי עוד טרם מתן פסק הדין, בדרך של גישור על ידי עורך דין חיצוני הממליץ לצדדים על הסדר הולם.

      חשיבות בחירת עורך דין מקצועי

      ההתמודדות עם תביעות המוגשות בגין כשל במסגרת רפואית מצריכה ניסיון רב וידע נרחב:. כדי להגיע לתוצאות אופטימליות בתביעה, על עורך הדין העוסק בתחום לגלות בקיאות מעמיקה ברשומות הרפואיות, לנהל טקטיקה ואסטרטגיה בהתאם לנתונים האינדיבידואליים של כל מקרה לגופו ולא להסיר אף לרגע את האצבע מהדופק של הפסיקה המשפטית המתעדכנת תדיר בנושא.

      הכותב עו"ד ונוטריון צבי לוטן עוסק בדיני נזיקין. באדיבות אתר zap משפטי

      טל' ליצירת קשר: 077-2314258