סיפור אמיתי. המקרה מיוצג ע"י משרד הח"מ.
תושב אילת, כיום בן 40, הגיע לחדר המיון בעקבות פציעה במשחק כדורגל, כשהוא סובל מכאבים באזור הברך. אחות חדר המיון בבית החולים יוספטל הזריקה לו זריקת וולטרן בחלק הימני של העכוז, במטרה לטפל בכאב. זו לא היתה הפעם הראשונה שהאיש קבל זריקה כזו, אך הפעם התוצאות היו שונות מהרגיל.
מיד ברגע הזריקה הוא חש במעין מכת חשמל, שהקרינה מהעכוז אל רגל ימין. הוא זעק מכאב ובו במקום ניתן לו טיפול תרופתי נוסף נגד הכאבים הללו. כעבור שלושה ימים הוא ניגש לרופא המשפחה, משום שהכאבים בעכוז וברגל ימין לא פסקו ורק החמירו, וזה נתן לו טיפול אנטיביוטי.
למרות הטיפול, ההחמרה במצבו נמשכה באופן יומיומי. הכאב באזור העכוז, שבו קיבל את הזריקה, הפך לבלתי נסבל גם עם משככי כאבים. האזור עצמו הפך נפוח ונוקשה והמטופל סבל מקשיים ממשיים בישיבה.
למרות טיפול ומעקב קבועים של רופא חדר המיון ושל אורתופד בקהילה, המצב רק הלך והחמיר. בסופו של דבר, הנפיחות והנוקשות באזור העכוז הפכו לנמק, והמטופל נשלח למחלקת כוויות ופלסטיקה בבית החולים איכילוב בתל אביב. הוא נדרש לניתוח השתלת עור, להטריות חוזרות ונשנות של האזור הפגוע ולחבישת ואקום, ואושפז למשך קרוב לשלושה חודשים הרחק מביתו ומשפחתו.
הוא ממשיך לסבול מכאבים כרוניים גם כיום ומטופל במרפאת כאב. הפגיעה גרמה לו גם לקשיים בחיי המשפחה ואף לדיכאון שנוצר על רקע הכאב הכרוני. כך, נוסף לטיפול התרופתי בכאב הוא מטופל גם בכדורים פסיכיאטריים.
מה גרם להשתלשלות עניינים זו?
הטענה שמשרד הח"מ מעלה בבית המשפט היא, כי כל ייסוריו של אותו אדם מקורם בביצוע רשלני של זריקת הוולטרן. הטענה היא כי האחות שהזריקה אותה הפרה את הנהלים לפיהם יש לבצע הזרקה. הטכניקה שבה בוצעה הזריקה היתה שגויה, ולא תאמה את הפרוצדורה הנדרשת, ובשל כך היא גם הזריקה אותה למקום לא נכון ויצרה פגיעה הן בכלי הדם והן בעצב.
רשלנות זו בביצוע הפרוצדורה הרפואית הובילה להיווצרות הנמק המפושט בעכוז. עוד היא גרמה לפגיעה בעצב, שהובילה לכאבים הכרוניים.
מדוע מדובר ברשלנות רפואית?
התביעה שהוגשה כנגד בית החולים כוללת חוות דעת של שני מומחים: כירורג כלי דם ונוירולוג. חוות הדעת של כירורג כלי הדם קובעת, כי הזריקה בעכוז נעשתה בצורה לא מיומנת, וגרמה לפגיעה בכלי הדם ובעצב שגרמו לנמק. החדרת המחט לשריר נעשתה ללא ההשתהות הנדרשת בפרוצדורת ההזרקה - השתהות שמטרתה לוודא שהמחט אינה חודרת לכלי הדם ו/או לעצב ולאפשר תיקון של ההזרקה.
חוות הדעת של הנוירולוג קבעה, כי פיזור הפגיעה מהעכוז אל הצד האחורי של הרגל מעידה על פגיעה עצבית שנוצרה בעקבות ההזרקה. הפגיעה נוצרה בעצב, שמעצבב את מרבית שרירי הרגל. לפי חוות הדעת, ברגע שהמטופל התלונן על זרם החשמל, היה על האחות היה להפסיק את ההזרקה. ייתכן שאילו היתה מפסיקה בו ברגע, הנזק שנגרם היה קטן יותר וסבלו של המטופל היה קטן בהרבה.
מה היתה תגובת בית החולים?
בית החולים דחה את טענת הרשלנות והעניין מתנהל כעת בבית המשפט. כתב ההגנה אינו מתייחס לטענות התביעה לגופו של עניין, אלא מוסר הכחשה כללית כי מדובר ברשלנות. בפועל, בשל סמיכות הזמנים בין מתן הזריקה להיווצרות הפגיעה הקשה, נראה כי לבית החולים יהיה קשה מאוד להגן על טענותיו.
תגובת דוברת בית החולים יוספטל: "בית החולים אינו מנהל תביעות משפטיות בתקשורת. נציין, כי התביעה תתברר בבית המשפט בהליך משפטי מסודר, במסגרת זו תוצג התמונה המלאה".
לסיכום, עצה - עם כל הקושי שבדבר, מומלץ לטפל בתביעה המשפטית במקביל לטיפול בבעיה הרפואית. פיצויים מוקדמים יכולים לסייע בטיפול, כולל אפשרות לטיפולים פרטיים. חולים רבים רואים זו כעוד "מטלה" שדורשת כוחות שגם כך אין להם, ואינם מודעים לכך שמדובר בפגישה אחת עם עורך הדין, שמאותו הרגע ואילך יעשה כמעט הכול בעצמו.
משרד עו"ד אורנית שגיא-דקל עוסק ברשלנות רפואית
טלפון ליצירת קשר: 077-2314150
הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי