פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      גירושין: האם לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה או לבית דין רבני?

      מתגרשים ומתלבטים בנוגע לערכאה - בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה? לאור החידושים הרבים בדיני משפחה, הבחירה אינה פשוטה כמו בעבר

      זוג לפני גירושים (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: ShutterStock)

      כאשר שני בני זוג יהודים מבקשים לסיים את נישואיהם, יש ערכאה משפטית אחת, המוסמכת לדון בנושא הגט: בית הדין הרבני, הערכאה הדתית. יחד עם זאת, את הדיון בנושאים הנלווים לגירושין, כגון: חלוקת הרכוש, גובה דמי המזונות, המשמורת על הילדים וכו', יכולים בני הזוג לקיים גם בערכאה אזרחית, בית המשפט לענייני משפחה. לעתים אף ניתן לפצל את התביעות בנושאים השונים, בין הערכאות.

      זכות הבחירה בערכאה שבה יתנהל הליך הגירושין ותנאיו עומדת למי שפתח בהליך. כלומר: מבחינה אסטרטגית, חובה על כל אחד מבני הזוג לכלכל נכון את צעדיו בבחירת הערכאה המשפטית, שתתאים לאינטרסים שלו. בנוסף, יש להקפיד בניסוח התביעות השונות, משום שכל ערכאה עשויה לפסוק בצורה שונה, בנושאים שונים.

      אם כך, היכן כדאי לי לקיים את תביעת הגירושין שלי?

      בעבר, היה נהוג לומר (באופן גורף למדי) כי בית הדין הרבני מיטיב עם גברים ובית המשפט לענייני משפחה נוטה להיטיב עם נשים. לפיכך, מרבית הנשים נטו להגיש את תביעותיהן בנושאים השונים לבתי המשפט לענייני משפחה.

      כיום, עם המודרניזציה בפסיקה בבתי המשפט האזרחיים (מודרניזציה הנוגעת לנושאים כגון: משמורת ומזונות ילדים ואשה) השיקולים בבחירת הערכאה הפכו מורכבים יותר.
      כך, לדוגמה: בעבר היה נהוג (גם בדין האזרחי) כי הילדים יישארו במשמורת אמם, כמעט באופן אוטומטי.

      לאבא "הוקצבו" זמני שהות מצומצמים יחסית. כיום, המצב שונה לגמרי. ניתן למצוא פסקי דין רבים, הקובעים משמורת משותפת וזמני שהות שווים של הילדים, אצל שני ההורים. זאת, לאור רצונם של אבות רבים לקחת חלק בחיי ילדיהם ולהיות מעורבים בגידולם; ורצון של אימהות רבות בחופש, קידמה ופיתוח קריירה.

      הורים ושני ילדים מטיילים (ShutterStock)
      ניתן למצוא פסקי דין רבים, הקובעים משמורת משותפת וזמני שהות שווים של הילדים, אצל שני ההורים (אילוסטרציה: ShutterStock)

      כיצד השפיעה המודרניזציה על פסיקת המזונות?

      גם בנושא מזונות הילדים, עברה הפסיקה האזרחית מודרניזציה. לפני קצת יותר משנה, פסק בית המשפט העליון כי האחריות לכלכלת הצרכים ההכרחיים של הילדים מעל גיל 6 - המקבלת ביטוי בדמי מזונות ילדים - צריכה להתחלק בין שני ההורים, בהתאם ליחס ההכנסות ביניהם. זאת, לעומת הנוהג בעבר, הקיים עדיין בבית הדין הרבני (שעיקש לא לדבוק בהלכה החדשה), לפיו האבא הוא זה שמוטל עליו לשאת במלוא דמי העלות של הצרכים ההכרחיים של הילדים המשותפים, עד שיגיעו לגיל 15.

      פסקי הדין המדוברים של העליון בע"מ 919/15 ו- 1799/15 אמנם עסקו במקרה של משמורת משותפת של הורים שהכנסותיהם דומות. עם זאת, ההלכה שנקבעה בפסיקה חלה גם במקרים שאין בהם משמורת משותפת. חלוקת דמי המזונות נקבעת על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות של בני הזוג, ובהתאם לחלוקת המשמורת בפועל.

      לבסוף, גם בנושא מזונות אשה, קיימים מקרים רבים שבהם השופט/ת בבית המשפט לענייני משפחה סירב/ה לפסוק דמי מזונות אשה, גם למי שהיו קודם לכן עקרות בית, ודרש/ה מהן לצאת לעבוד!

      מהי אפוא השפעת המודרניזציה בדין האזרחי על הבחירה בין הערכאות?

      ברור כי המודרניזציה בדין האזרחי אינה מתאימה לכל אחד. לכן, בניגוד לעבר, אנו עדים כיום לעלייה במספר התביעות שמגישות נשים בבית הדין הרבני; ומנגד, לעלייה במספר הגברים הפונים לבית המשפט לענייני משפחה.

      הח"מ רואה במודרניזציה של הפסיקה דבר חיובי, מאחר שהמודרניזציה מסייעת בניסיון הכללי להביא לאיזון בחלוקת האחריות ההורית ולשוויון ביניהם. מכאן, עולה גם יותר שוויון באספקטים אחרים של החיים המודרניים, כגון: הדרישה לצמצום פערי שכר בין נשים וגברים.

      יחד עם זאת, כעורכי דין עלינו להיות קשובים ללקוחות שלנו ולרצונותיהם ולתכנן את התיק מבחינה אסטרטגית באופן מחושב, שיתאים לאינטרסים ולצרכים שלהם.

      כך, לעיתים, נבחר להגיש תביעה לבית הדין הרבני, לעתים לבית המשפט לענייני משפחה ולעתים נפצל את התביעות בין שתי הערכאות - הכל בהתאם לנסיבות המקרה ולצרכי הלקוח או הלקוחה הספציפיים.

      משרד עורכי דין מירב אהרון מתמחה בדיני משפחה
      טלפון ליצירת קשר: 077-9968224

      הכתבה נכתבה באדיבות אתר zap משפטי