פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      כשהקרקע מופקעת והסבלנות פוקעת - האם ניתן לבטל הפקעת קרקע שהמדינה לא עשתה בה שימוש?

      כשהמדינה מפקיעה קרקע זה דבר אחד, אבל כשאותה הקרקע עומדת מיותמת במשך שנים ארוכות ללא שימוש, זה כבר דבר אחר לגמרי. במצב כזה, אך טבעי שהבעלים המקוריים של הקרקע ירצו בה בחזרה. האם זה אכן אפשרי?

      הקרקע לבנייה במושב נחלים (עופר וקנין)
      (צילום ארכיון: עופר וקנין)

      הפקעת קרקע משמעה שהמדינה מעבירה מקרקעין לרשותה, לצרכי ציבור בלבד ולמטרות מסוימות המוגדרות על פי החוק. הפקעת קרקע נעשית אמנם תמורת פיצוי כספי לבעליה, אך הבעלים לא חייב להסכים לכך, ולכן, המהלך למעשה, הוא כפוי.

      במקרים לא מעטים, המדינה, שמפקיעה את הקרקע לא מממשת את תכניותיה לגבי המקרקעין שרכשה בכפייה, או שהיא מתמהמהת, כך שאותה קרקע שהופקעה נותרת מיותמת ונטושה ללא שימוש - לא מצד בעליה הקודמים ולא מצד המדינה.

      החוק קובע כי ההשתהות במימוש מטרת ההפקעה עשויה לשמש כעילה לביטול העסקה ולהשבת הקרקע לבעליה הקודמים, בכפוף לנסיבות המקרה. במקרים בהם הוגשה עתירה מצד בעלי הקרקע הקודמים לביטול ההפקעה, בית המשפט יבחן את הנסיבות ויאזן בין השיקולים והאינטרסים המעורבים, באמצעות בחינה של מספר שאלות:

      1. בתנאי המקרה הנדון, מהו הזמן הסביר למימוש הפקעה והאם בפועל השיהוי חורג מהזמן הסביר?
      2. האם אי-מימוש ההפקעה גורם נזק לבעלי הקרקע המקוריים?
      3. אם יוחלט על ביטול ההפקעה - מה הנזק שייגרם לאינטרס הציבורי?

      אי-מימוש חלק קטן מתוך שטח גדול שהופקע

      שלג בצפת (מערכת וואלה! NEWS , חמד אלמקת)
      במסגרת הפקעת קרקע של 6,000 דונם בקירוב למטרת הרחבת העיר צפת והגדלת מספר תושביה, נותר שטח מיותם של שני דונם (צילום ארכיון: חמד אלמקת)

      לעתים, המדינה מפקיעה שטח גדול למדיי, מנצלת את מרביתו, אך לא את כולו. במקרה כזה, מה תהא החלטת בית המשפט כאשר הנכס שעומד ללא שימוש, הוא חלק קטן מתוך שטח גדול יותר שהופקע? האם יבחן בית המשפט את מימוש המטרה לשמה הופקעה הקרקע בשטח כולו, או שמא יתייחס רק לאותו חלק קטן לגביו הוגשה העתירה?

      במסגרת הפקעת קרקע של 6,000 דונם בקירוב למטרת הרחבת העיר צפת והגדלת מספר תושביה, נותר שטח מיותם של שני דונם. העותר טען כי בקרבת החלקה השוממת נמצא מתקן צבאי בו מוצבות אנטנות רבות, וכי זו הסיבה שלא נעשה שימוש בחלקה עד כה. העותר הוסיף וטען כי כל עוד לא יסולק המתקן, השימוש בחלקה לא יתאפשר והיא תוסיף לעמוד מיותמת למשך שנים ארוכות.

      יתרה מכך, במהלך הדיון עלה כי מימוש התכנית לשמה הופקעה הקרקע משתהה מאוד, וכי עברו כבר 30 שנה מאז היא נלקחה מבעליה. במהלך שנים אלו אמנם הוקמו מאות יחידות דיור, אך הן נבנו על כ-1,100 דונם בלבד מהשטח המופקע.

      בית המשפט בחן את העתירה על סמך השאלות שהוצגו לעיל וקבע כי משך השיהוי במימוש המטרה לשמה הופקעה הקרקע הוא אכן משמעותי ביותר. בנוסף, המשיבות לעתירה, בהגינותן, ציינו כי ייתכן ויימתח על פני שנים נוספות.
      בית המשפט הניח כי לעותרים אכן נגרמו נזקים כאלו ואחרים בראותם את חלקת הקרקע שבבעלותם עומדת ללא כל שימוש. עם זאת, הוא קבע כי אין מקום לביטול ההפקעה, כיוון שלא ניתן לבודד את החלקה המדוברת מהשטח כולו והצורך הציבורי בשטח לא התייתר עם השנים. בית המשפט הוסיף וקבע כי כשמדובר בהפקעות רחבות היקף, סביר שמימושן יהיה מורכב ויביא עמו עיכובים, ולכן אין לצפות שיתבצע תוך תקופת זמן קצרה עבור כל חלקה וחלקה.

      עו"ד סמדר בן דור מתמחה בתכנון ובנייה וענייני מקרקעין, מגשרת ובוררת.

      טלפון: 077-2314274

      הכתבה נכתבה באדיבות אתר zap משפטי