ביולי 2017 ניתנה הלכה חדשה על ידי ביהמ"ש העליון, אשר חוללה מהפכה של ממש בכל הקשור לתחום מזונות ילדים, עבור בני זוג יהודים, המבקשים להתגרש.
בהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון, מעתה החיוב במזונות הילדים לא יוטל בהכרח רק על האב, אלא על שני ההורים גם יחד. גובה המזונות ואופן חלוקתם בין ההורים, ייקבעו בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מההורים ובהתאם לחלוקת האחריות ההורית ביניהם ביחס לילדיהם המשותפים.
עד למועד בו ניתן פסק הדין על ידי בית המשפט העליון, מי שביקש כי סוגיית מזונות הקטינים בהם חויב תיבחן מחדש, היה עליו להוכיח שינוי נסיבות מהותי שחל מהמועד בו חויב במזונות הקטינים לבין המועד בו הוא מבקש את בחינתם מחדש. בעניין זה, שינוי נסיבות מהותי היה לרוב נעוץ בשינויים משמעותיים שחלו בחלוקת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים, או בשינויים קבועים שחלו בהכנסתו של מי מהצדדים.
שינוי נסיבות - זו השאלה
יחד עם זאת, השאיר פסק דינו של בית המשפט העליון שאלה עקרונית פתוחה: האם עצם מתן פסק הדין וההלכה המחייבת החדשה מהווים כשלעצמם שינוי נסיבות, אשר בגינו תתאפשר בחינה מחדש של שיעורי מזונות קטינים שנקבעו לפני יולי 2017?
מה פסקו בתי המשפט לענייני משפחה עד כה?
שאלה זו הגיעה במספר הזדמנויות לפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה, כאשר ניתן בעניין זה להבחין בשלוש גישות שונות.
גישה ראשונה - ההלכה החדשה לא מהווה לכשלעצמה שינוי נסיבות
הגישה הראשונה, הבאה לידי ביטוי בבתי המשפט לענייני משפחה, היתה כי ההלכה החדשה שנקבעה בבית המשפט העליון אינה מהווה כשלעצמה בגדר שינוי נסיבות אשר בגינו תתאפשר בחינה מחדש של חיובי מזונות קטינים - בין אם נקבעו במסגרת הסכם גירושין ובין אם נקבעו במסגרת פסק דין.
ההיגיון המשפטי שעומד מאחורי הגישה הזו הוא משולש. ראשית: עיקרון חופש החוזים וההבנה של צדדים להסכם משפטי כי הדין עשוי להשתנות, לאחר חתימת ההסכם. שנית: ההבנה שהסכם גירושין הוא הסכם מורכב, הכולל הסכמות - לא רק בגין מזונות, אלא גם בגין חלוקת רכוש, הסדרי ראייה ועוד סוגיות, השלובים זה בזה ונגזרים האחד מתוך השני. שלישית: חשיבות עקרון היציבות המשפטית ורצון להימנע מהצפת בתי המשפט בתביעות, מצד כל מי שאי פעם חתם על הסכם גירושין.
גישה שנייה (השופט אליאס) - ההלכה החדשה מהווה שינוי נסיבות
הגישה השנייה באה לידי ביטוי בפסיקתו של השופט עובד אליאס, מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, שהינה הפוכה בבסיסה לגישה הראשונה לעיל, ובמסגרתה קבע השופט אליאס כי עצם קיומה של ההלכה החדשה מהווה כשלעצמו שינוי נסיבות ועילה לדיון מחדש במזונות הילדים, בהתאם לעקרונות שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון וזאת בכל מקרה, בין אם מדובר בהסכמות למזונות שנקבעו בהסכם גירושין ובין אם מדובר בפסק דין שניתן למזונות.
כנגד כל השיקולים שהוצגו לעיל - יציבות משפטית, מורכבות ההסכם וחופש החוזים - העדיף השופט אליאס שיקולים הנובעים מעקרון השוויון. יחד עם זאת, קבע השופט אליאס כי יש לדון בכל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו האישיות.
גישה שלישית (השופט זגורי) הבחנה בין מזונות שנקבעו בפסק דין לבין מזונות שהוסכמו במסגרת הסכם גירושין
הגישה השלישית באה לידי ביטוי בפסיקתו של השופט אסף זגורי מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת. בהתאם לגישה זו, יש להבדיל בין מזונות ילדים, שנקבעו בפסק דין שנתן בית המשפט לענייני משפחה - לבין מזונות ילדים, שנקבעו בהסכם גירושין ששני הצדדים הסכימו וחתמו עליו במשותף.
במקרים בהם מדובר במזונות שנקבעו בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה, קבע השופט זגורי, ממש כמו השופט אליאס, כי ההלכה החדשה של בית המשפט העליון יכולה כשלעצמה להוות שינוי נסיבות, אשר בגינו ניתן יהיה לדון מחדש בפסק הדין ובמזונות שנקבעו במסגרתו.
לעומת זאת, במקרים בהם מדובר במזונות שהוסכמו במסגרת הסכם גירושין, קבע השופט זגורי כי אין להכיר בהלכה החדשה של בית המשפט העליון כעילה המהווה שינוי נסיבות המאפשר את בחינתם מחדש של חיובי המזונות; וכי על המבקש להוכיח שינוי נסיבות עובדתי אחר.
בנוסף, קבע השופט זגורי, כי גם אם ההלכה של בית המשפט העליון יכולה לשמש כעילה להורדת רף הראיות של שינוי נסיבות עובדתי אחר, הרי שעדיין על המבקש להכיר בכך להוכיח את תום לבו. כלומר, להוכיח שהוא מבקש לשנות את דמי המזונות בשל מעורבות הורית גדולה יותר מצדו, ולא רק מתוך רצון להשתמט מתשלום מזונות ובשל שיקולים כלכליים גרידא.
האם ישנה הלכה מחייבת המכריעה בין שלוש הגישות?
בחודש ספטמבר 2018 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר דן בשאלה זו.
במסגרת פסק הדין, אישר למעשה בית המשפט המחוזי את גישתו של השופט זגורי וקבע כי במקרים בהם מדובר בהסכמי גירושין שנחתמו ובהם גם הסכמות באשר למזונות הילדים, עצם קיומה של ההלכה שניתנה על ידי בית המשפט העליון, אמנם אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות אשר בגינו ניתן יהיה לבקש בחינה מחודשת של חיובי המזונות, אך אם יחול שינוי נסיבות עובדתי נוסף כלשהו, ניתן יהיה לבקש את בחינתם מחדש של חיובי המזונות, כאשר הרף הראייתי הנדרש להוכחה בגין שינוי הנסיבות העובדתי הוקל ואינו נדרש עוד להיות מהותי.
בכל הנוגע לחיובי מזונות שנקבעו במסגרת פסק דין, לא התייחס לכך בית המשפט המחוזי במסגרת פסק דינו, אך נראה כי הכיוון הוא להעדפת הגישה השלישית שהוצגה, במסגרתה תתאפשר בחינתם המחודשת של חיובי המזונות במקרים אלו רק על סמך שינוי ההלכה שנוצר באמצעות פסק דינו של בית המשפט העליון.
לסיכום: מדובר בבשורה של ממש לכל אותם אבות, בין אם חתמו על הסכם גירושין לפני יולי 2017 ובין אם ניתן בעניינם פסק דין למזונות לפני יולי 2017, לצורך בחינה מחודשת של חיובי המזונות בהתאם לעקרונות השוויוניים שהותוו בפסיקת בית המשפט העליון.
עו"ד סיון אלה-לוי, משרד עו"ד וגישור.
טלפון ליצירת קשר: 077-2314182
הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי