פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      חוק עבודת נשים: 7 חידושים שחשוב להכיר

      שעת הנקה לאבות, חופשת לידה יותר ארוכה: בשנים האחרונות נוספו לחוק עבודת נשים מספר חידושים חשובים שמומלץ להכיר. וגם: מהם האתגרים החשובים בהמשך הדרך?

      אישה עובדת במשרד (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: ShutterStock)

      מאז נחקק בשנות החמישים, הפך חוק עבודת נשים לחוק המרכזי המסדיר את זכויותיהן של נשים בעבודה. החוק מאגד בתוכו זכויות רבות, ובהן כל הזכויות הנוגעות לנשים במהלך הריון, חופשת לידה ולאחריה, בזמן טיפולי פוריות ועוד.

      חלק מהזכויות המנויות בחוק מוכרות לציבור (החל מהזכות לחופשת לידה ואיסור הפיטורים בהיריון ואחרי לידה); זכויות אחרות מוכרות קצת פחות. הבעיה המרכזית של החוק היא סרבול, הנובע מכך שהחוק תוקן פעם אחר פעם בשיטת "טלאי על טלאי"; לאורך השנים נעשו בחוק עשרות תיקונים.
      על רקע זה, ההתמצאות בחוק עבודת נשים אינה פשוטה, אפילו לעורכי דין הנחשפים אליו מדי יום.

      השינויים התכופים שעבר החוק משקפים את התמורות שחלו בחברה הישראלית בתפיסות החברתיות כלפי אחריות הורית והעסקת נשים.

      בשורות הבאות, נבקש להציג 7 חידושים משמעותיים ששולבו בחוק בשנים האחרונות. תיקונים אלה מדגימים את התפיסות המתקדמות, שהוטמעו בחוק כשישה וחצי עשורים לאחר שנחקק לראשונה.

      חידוש 1: עובד רשאי להיעדר עד 5 ימים לאחר הלידה

      ביולי 2016 התווסף לחוק עבודת נשים תיקון חשוב (תיקון 54), המאפשר לעובד להיעדר מעבודתו לרגל הלידה, חמישה ימים לאחר יום הלידה. שלושת הימים הראשונים להיעדרות הם ימי חופשה המנוכים מצבירת החופשה של העובד; הימים הרביעי והחמישי ייחשבו ימי מחלה, המזכים בתגמול של 50% מהשכר והם ינוכו מצבירת ימי המחלה של העובד.

      לפני התיקון, וע"פ הוראות של תקנות דמי מחלה (היעדרות בשל היריון ולידה של בת זוג), העובד יכול היה להיעדר מעבודתו לרגל הלידה, רק מרגע הופעת הצירים ועד 24 שעות לאחר הלידה, וימים אלה חושבו כימי מחלה; לאחר מכן, המעסיק יכול היה לדרוש ממנו להתייצב לעבודה. עתה, נקבעה בחוק זכותו של העובד להיעדרות יותר ממושכת. במידה שלעובד אין צבירה מספיקה של ימי חופשה או ימי מחלה, הוא לא יקבל עליהם תשלום מהמעסיק, אך עדיין הוא יהיה זכאי לממש את זכותו ולהיעדר מהעבודה.

      חידוש 2: חופשת לידה - OUT, תקופת לידה והורות - IN

      בשנת 2016 הוכנס לחוק תיקון 55, שנראה לכאורה תיקון סמנטי. המחוקק קבע כי מעתה תכונה חופשת הלידה "תקופת לידה והורות".

      שינוי השם מסמל את החתירה לשוויון בנטל ההורי בין הגבר לאשה. החופשה אינה רק של האשה, אלא גם של הגבר, שמעוניין לטפל ברך הנולד ולדאוג לו בדיוק כמו האשה.

      חידוש 3: שעת הורות גם לאבות - ולא רק שעת הנקה

      במקביל לשינוי שמה של חופשת הלידה, חל ב-2016 שינוי מהותי נוסף. שעת ההנקה (בכינויה ההיסטורי), אותה שעה ביום שבה זכאית העובדת להיעדר מעבודתה ללא ניכוי משכרה במשך ארבעה חודשים לאחר חזרתה מחופשת הלידה, הפכה לשעת הורות, שאותה יכול ליטול גם הגבר.

      הזכות לשעת הורות ניתנת לאבות המועסקים במשרה מלאה וניתנת למימוש על ידי האב או על ידי האב והאם לסירוגין. בני זוג שבוחרים לפצל את מימוש השעה האמורה ביניהם, נדרשים למסור על כך הצהרה למעביד, שבה יפרטו את השעות והימים שבהם ייעדרו.

      חידוש 4: הפחתת היקף השעות הדרוש לקבלת שעת ההורות

      עד שנת 2017, כדי לזכות בשעת ההורות, עובדת היתה חייבת להיות מועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתה. זוהי הגדרה מעומעמת שהותירה פרצות רבות בשאלה מהי משרה מלאה? בחוק עבודת נשים אין הגדרה של "משרה מלאה", אולם עפ"י צווי הרחבה קודמים שקיימים במשק כבר שנים רבות מקובל כי משרה מלאה הינה משרה של 182 שעות בחודש או 42 שעות בשבוע (בעבר ועד אפריל 2018 הגדרת משרה מלאה הייתה של 186 שעות בחודש או 43 שעות בשבוע).

      הבעיה הייתה שנשים רבות (למשל נשים שעובדות 8 שעות ביום במשך 5 ימים בשבוע) לא הגיעו לרף הנדרש של 186 (או כיום 182) שעות, ובשל כך לא קיבלו את שעת ההנקה. על רקע זה, נקבע בחוק כי מספר השעות המינימלי הדרוש לצורך קבלת שעת ההורות, יעמוד על 174 שעות (תיקון 56).

      חידוש 5: הוספת שבוע היעדרות נוסף לאבות בחופשת הלידה

      ב-2017 נכנס לתוקף תיקון לחוק הביטוח הלאומי, שהאריך בשבוע נוסף את חופשת הלידה בתשלום, ל-15 שבועות. במקביל תוקן חוק עבודת נשים (תיקון 57) באופן המאפשר לאבות לקחת חופשה בתשלום (במקום האימהות) בשבוע הנוסף שהתווסף לחופשת הלידה.

      בחוק הביטוח הלאומי נקבע כי התנאי למימוש השבוע ה- 15 ע"י האב הוא ששבוע זה יהיה בסוף תקופת הלידה וההורות דהיינו בשבוע האחרון, וכי האשה חזרה לעבודתה או לעיסוקה כעצמאית וויתרה על זכותה לקבל את דמי הלידה בעבור השבוע ה- 15.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      צו השעה הוא להרחיב את הגדרת התא המשפחתי בחוק (אילוסטרציה: ShutterStock)

      חידוש 6: זכות להיעדר שעה ביום בעת מילואים של בן או בת הזוג

      ביולי 2017 התווסף לחוק עבודת נשים תיקון חשוב (תיקון 58), המאפשר לעובד או לעובדת לצאת שעה אחת מוקדם יותר מהעבודה, כאשר בן או בת זוגם יוצא לשירות מילואים פעיל. תקופת המילואים חייבת להיות לפחות חמישה ימים רצופים. כדי לממש את האפשרות לצאת שעה מוקדם יותר מהעבודה בתקופת המילואים, לבני הזוג צריך להיות ילד שטרם מלאו לו 13 שנים.

      כאמור, הסעיף חל גם על גברים שבת זוגם יוצאת למילואים. יצוין בהקשר זה, כי אין "כפל מבצעים": לא ניתן לנצל את ההטבה בזמן שירות מילואים של בן/בת הזוג, בתקופה בה העובד או העובדת זכאים לשעת הורות מכוח החוק.

      חידוש 7: זכות להיעדרות רצופה עד שבועיים - לאבות לתאומים ושלישיות

      התיקון האחרון לחוק, שנעשה בחודש מאי 2018, נוגע להורים לתאומים. על פי הוראות החוק, אם שנולד לה יותר מתינוק אחד בלידה זכאית להארכת חופשת הלידה בתשלום של 3 שבועות נוספים על כל תינוק נוסף שנולד (למשל בתאומים - 18 שבועות ולא 15 שבועות בלבד).

      על פי התיקון לחוק, עובד שבת זוגו ילדה יותר מילד אחד, רשאי לנצל בתוך תקופת ההורות והלידה תקופה רצופה של שבעה ימים לפחות ולכל היותר שבועיים בתשלום, עבור כל ילד נוסף שנולד בלידה. יצוין כי מימוש זכות זו על ידי האב יבוא במקום מימוש זכות האם לתשלום.

      לסיכום: החידושים בחוק שהצגנו במאמר זה משקפים את השינויים והתמורות המתחוללים בחברה הישראלית, בכל הנוגע לתפיסת האחריות ההורית כאחריות משותפת והחתירה לשוויון בנטל ההורי ובנטל הטיפול בילדים.

      שינויים אלה ואחרים הם שינויים חשובים, אך התיקונים הרבים שעבר החוק לאורך השנים הפכו אותו למסורבל ובלתי נגיש. על רקע זה, מוצע לשקול עריכת רביזיה מקיפה של החוק, כדי להפוך אותו לנגיש יותר וקל לקריאה.

      שינוי חשוב נוסף שיש לשקול, נוגע לביטול האבחנה המגדרית הקיימת בחוק בין "בן זוג" ו"בת זוג", בשעה שבישראל קיימות כיום משפחות מסוגים שונים (למשל: זוגות חד-מיניים).

      צו השעה הוא להרחיב את הגדרת התא המשפחתי בחוק, לבטל את השיח המגדרי בחוק ולעשות מאמץ נוסף, כדי להתאים את רוח החוק למציאות העכשווית של ישראל.

      עו"ד הדר פלד-טל מתמחה בדיני עבודה.
      • טלפון ליצירת קשר: 077-9977489

      הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי