פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      האם אתם זכאים להפחתת דמי המזונות בעקבות פסיקת בית המשפט העליון?

      אבות גרושים רבים שואלים האם ניתן להחיל את ההלכה החדשה בנושא משמורת ומזונות שפסק בית המשפט העליון ביולי 2017 אשתקד, ולהפחית או לבטל את דמי המזונות שהם משלמים

      תשלום מזונות (ShutterStock)

      ביולי 2017 בית המשפט העליון הוציא תחת ידו פסק דין תקדימי בנושאי משמורת ודמי מזונות (בעמ 919/15). הרכב מורחב של 7 שופטי העליון קבע, כי במקרה של משמורת משותפת, ואם בני הזוג הגרושים הם בעלי הכנסות דומות, הרי שעבור ילדים מגיל 6 ואילך, לא ישולמו דמי מזונות.

      מדוע מדובר בפסק דין תקדימי?

      פסק הדין ייצר הלכה חדשה בנושאי משמורת ודמי מזונות ומציע נוסחה חדשה לחישוב דמי המזונות עבור ילדים מעל לגיל 6. מעתה ואילך ייעשה החישוב בהתאם לזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים ויילקחו בחשבון גם הכנסותיהם של הצדדים. משמעות הדברים היא כי בית המשפט לענייני משפחה יידרש לעסוק בשנית בכלל תיקי הגירושין שיובאו בפניו, ולא רק בתיקי משמורת משותפת.

      האם ניתן להחיל את ההלכה החדשה רטרואקטיבית?

      אחת השאלות המרכזיות שעלו בעקבות פסק הדין היא, האם ניתן להחיל את העקרונות שהותוו בהלכה זו גם על התיקים שכבר הסתיימו, או החלו טרם הפסיקה החדשה ומה יהיה דין המזונות שכעת על כל צד לשאת.

      שינוי ההלכה טורף את הקלפים מחדש, וכעת אנו עדים לפניות רבות לבתי המשפט לענייני משפחה מצד אבות גרושים, הטוענים כי ישנה עילה להפחית או לבטל את דמי המזונות שנקבעו להם.

      מה קובעת הפסיקה שנוצרה בשנה האחרונה בעקבות פניות אלה?

      עיקר הדיון נסוב סביב השאלה האם ישנה לכל אותם אבות עילה לבקש לפתוח את התיק שלהם ולדון בדמי המזונות מחדש, או שמא פסק הדין הפך להיות חלוט/סופי בעניינם ועל כן אין מקום לפתוח את התיק שזה מכבר נסגר.

      כבר עתה נאמר, כי לעולם ניתן לפתוח בבית משפט תיקים בשני נושאים מרכזיים, והם מזונות ומשמורת, אך נדרש להראות שינוי נסיבות מהותי. כעת ומשניתן פסק הדין בנושא, לא בטוח שבית משפט צריך להשתכנע בשינוי נסיבות מהותי ועצם פסק הדין הוא לכשעצמו מהווה שינוי נסיבות. על כך שופטי בתי המשפט לענייני משפחה חלוקים בדעתם ואין אחידות בתוצאות ובהשלכות של כל מקרה ומקרה אשר מונח לפתחו של בית המשפט.

      קשישה סינית תבעה מזונות מילדיה (מערכת וואלה! NEWS)
      לעולם ניתן לפתוח בבית משפט תיקים בשני נושאים מרכזיים

      עם הזמן החלו כבר להתפתח גישות שונות לעניין זה והמרכזיות הן אלה:

      הגישה הראשונה נשענת על עמדה משפטית מסורתית, השואבת את השראתה מהדין הפלילי. השופטים הנוקטים גישה זו גורסים, כי כאשר בית המשפט העליון יוצר הלכה משפטית חדשה, עצם קיומה של ההלכה מהווה עילה לפתיחה ודיון מחודש בתיקים שנסגרו כבר, ובחינתם לאור העקרונות החדשים שהותוו בהלכה.

      לפי גישה זו, ניתן לדון מחדש בתיק מזונות בו גם אם לא חל בנסיבות שינוי כלשהו, אלא רק מעצם קיומו של פסק הדין של בית המשפט העליון.

      כיצד מתייחסת הגישה השנייה לשאלה? הגישה השנייה מבקשת ליצור שוויון, מצד אחד, והגינות, מצד שני, ושואבת את השראתה מהדין האזרחי. השופטים הנוהגים על פי גישה זו אינם רואים לנכון לפתוח תיקי מזונות שנסגרו, אלא אם חל שינוי כלשהו בנסיבות.

      אם בעבר, לפני ההלכה החדשה, נדרש שינוי מהותי בנסיבות, כגון הרעה משמעותית במצב הכלכלי או הבריאותי, בכדי שתהיה עילה לדיון מחדש, הרי שכיום, בעקבות פסק הדין של העליון, גם שינוי נסיבות קל מהווה עילה כזו.

      איזו מבין הגישות עדיפה?

      זרם הפניות לבתי המשפט לענייני משפחה בבקשות שונות להפחית או לבטל דמי מזונות צפוי להתגבר ולהציף את המערכת בתביעות לדיון מחדש בתיקים סגורים. לאור זאת, דרך המלך היא גישה מתונה, שמאזנת בין הצורך לעשות צדק ולדאוג לחלוקה הוגנת בנטל דמי המזונות, לבין הצורך לשמור על יציבות מערכת בתי המשפט ולהימנע מהצפתה בתביעות סרק.

      עורך דין שמגיע אליו לקוח עם בקשה לפתוח מחדש תיק מזונות, ראוי שיבחן היטב את פרטי התיק לגופם. עליו לבחון האם יש בכלל סיכוי לשינוי סכום המזונות, ולוודא כי לא מדובר בתביעה שברור מראש שתסתיים בלא כלום.

      על עורך הדין לאמוד את סיכויי התביעה לאור פרמטרים שונים, כגון יכולת ההשתכרות של שני ההורים, זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מהם ומידת האחריות ההורית, מעבר לזמני השהיה, שכל הורה לוקח על עצמו. לסיכום, ייתכן בהחלט שתהיו זכאים להפחתת דמי המזונות שאתם משלמים בשל ההלכה החדשה, אך יש לבחון כל מקרה לגופו ולהגיש תביעה לפתיחת התיק רק לאחר ייעוץ נכון ומקיף תוך בחינת מכלול הנסיבות הספציפיות אשר יצדיקו פנייה לערכאות.

      עו"ד ענבל כספי גאון, מתמחה בדיני משפחה וירושה
      טלפון ליצירת קשר: 053-9380382

      הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי