פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      דעה קדומה כאות קין בהליך הפלילי

      בחברה רוב האנשים שומרי החוק המגדירים עצמם כ"נורמטיביים", יסתכלו בעין בוחנת, חושדת ולא אהודה כלפי בעלי עבר פלילי. מה קורה כאשר בעל העבר הפלילי עובר עבירה נוספת?

      אישה עם אזיקים 22 ביוני 2017 (AP)
      (אילוסטרציה: AP)

      תארו לכם עולם בו כל בני האדם עירומים, מכל פרט מזהה. הם אינם יודעם מהיכן הגיעו - ולאן פניהם מועדות; הם אינם יודעים מה צבע עורם או מוצאם; אינם מודעים לרמת האינטליגנציה שלהם ואינם יודעים דבר על עברם. אין שום פרט שבגינו הם יכולים לשפוט את עצמם או בני אדם אחרים, על בסיס דעות קדומות.

      זוהי תפיסת העולם הנדרשת, לצורך יצירת עולם צודק, המבוסס על חוקי השוויון וההגינות. עם זאת, לא ניתן ליצור עולם כזה - אם לא נשים לב לנטייה הטבעית שבליבנו, לשפוט כל אדם ההולך בדרך חיים השונה משלנו, לפי דעות קדומות ולא לפי מי שהוא ולפי נסיבות חייו ומעשיו.

      הדעה הקדומה היא תופעה החולשת על כל תחומי חיינו. אנו מושפעים מהשונה מאתנו, לטוב ולרע. אנו "שופטים" אחד את השני, מבלי להכיר היכרות אישית ולעיתים אף ללא כוונה.

      דעה קדומה וההליך הפלילי- לטענת הח"מ, לרוב בני האדם יש נטייה לחשוב שבעלי עבר פלילי החשודים בעבירה ובפרט בעלי עבר פלילי החשודים כעת באותה סוג עבירה, הם אשמים עוד לפני שהוכחה אשמתם. הבעיה מתחילה מהצמדת אות הקלון למצחם, החל מהאזרח הפשוט, התקשורת הנפלאה, שוטרי הסיור, חוקרי המשטרה, תביעה/פרקליטות, סנגורים מלומדים ועד לכבודו היושב בכס במשפט.

      האם ייתכן כי דעה קדומה תטה את כף המאזניים, אפילו במעט? כמובן, התשובה המתבקשת היא תשובה שלילית. עם זאת, במקרים רבים המציאות שונה.

      במאמר זה, נבחן אוכלוסייה שרובנו נוטים לדחוק לשולי התודעה - אנשים בעלי עבר פלילי.

      הארכת מעצרם של שישה תושבי באר שבע, בהם חיילים וקטין, נאשמים בתקיפת ערבים ממניע גזעני 23 באפריל 2017 (בני בן סימון )
      (צילום ארכיון: בני בן סימון)

      כיצד עבר פלילי עלול להטות את ההליך הפלילי לרעתו של אדם?

      רוב בני האדם נוטים לחשוב שאנשים בעלי עבר פלילי, החשודים בעבירה חדשה - ובפרט כאשר הם חשודים באותה עבירה שבגינה הורשעו בעבר - הם בבחינת אשמים, עוד לפני שהוכחה אשמתם.

      זוהי תפיסה שאינה תואמת את ההגינות ואינה עולה בקנה אחד עם משפט צדק, המניח מראש דווקא את חפותו של אדם (ולא את אשמתו). חזקת החפות היא עקרון יסוד של מערכת המשפט.

      הבעיה נעוצה בכך שלעיתים העבר הפלילי משמש את מערכת המשפט כראיה סמויה, לאשמתו של אדם. במקרים רבים, הדבר נעשה שלא במודע; במקרים מעטים ומצערים, הדבר אף נעשה במודע.
      דוגמה מצערת עוד יותר היא בעל עבר פלילי הנחשד, נאשם ומורשע בעבירה שאותה לא ביצע בעבר. מקרה מהעת האחרונה, אדם שבכדי לשמור על פרטיותו נקרא לו ביש מזל.

      ביש מזל, ביצע בגיל צעיר עבירות רכוש, באחרונה שבהן הוא נשפט, הורשע ונשלח ל-22 חודשי מאסר בפועל בבית הסוהר. עבר הזמן, ביש מזל השתחרר לאחר שביצע 3/4 ממאסרו, עבר תוכנית שיקום אינטנסיבית בין כותלי בית הסוהר ומחוצה לו, התחתן, הביא ילדים לעולם ועובד בעבודה מסודרת. לאחר 10 שנים כאשר הוא חיי חיים נורמטיביים לחלוטין, ביש מזל שלנו נתפס בביצוע עבירת תעבורה, עבירה שמעולם לא הורשע בה, הוא נעצר, הוגש נגדו כתב אישום והוא נשפט לשמונה חודשי מאסר בפועל. אין להקל ראש בעבירת תעבורה, אך עדיין ניתן היה גם לא להחמיר עימו ולא לשלחו מאחורי סורג ובריח. אחד הנימוקים שהופיעו בגזר הדין כ"תירוץ" למאסר --בין היתר היו עברו הפלילי. הוגש ערעור לבית המשפט המחווזי, שם בית המשפט "התרשם" מטיעוני ההגנה שחזרו על עצמם שוב ושוב, שאין להתייחס לעברו הפלילי כתירוץ למאסר. שחלוף הזמן ושינוי כל אורח חייו, שיקומו צריכים לעמוד לזכותו, והפחית חודש מאסר.

      נכנס ביש מזל לרצות את מאסרו בגין אותה עבירת תעבורה, ובטוח היה כי מצבו יהיה אחרת בין כותלי בית הסוהר. גם שם, בשל עברו הפלילי נתקל בקשיים רבים, בין היתר, סיווגו, מסוכנותו לפי הערכת קצין מודיעין ומיקומו באגפים הפתוחים בבית הסוהר מעשיהו.

      הגיע העת, הזמן חלף וביש מזל עמד בפני ועדת שחרורים, בבקשה לקצר את מאסרו. והינה להפתעתו המוחלטת, לרוע מזלו, בראש הוועדה עמדה אותה השופטת שהרשיעה אותו לפני 10 שנים ושלחה אותו ל-22 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. היא זיהתה אותו כמעט מייד ופסקה כי הוא אינו זכאי לקיצור עונשו. נימוקה היה קצר ואינו משכנע כלל, היא לא כתבה מילה על שיקומו הארוך, על כך שזנח את העולם העברייני ושינה את כל אורחות חייו, על כך שבעברו כאשר היה במעגל החיים העברייני, הוא זכה לשחרורו מוקדם, היא לא התייחסה לכך שכעת ביש מזל הוא בעל משפחה ולו ילדים, והחמור מכל היא אמרה לביש מזל שכל שיקומו במשך 10 שנים וכל שינוי אורחות חייו נהרסו וכי המערכת לא מאמינה בו, כל זאת בשל תיק תעבורה. עבירה שכל אזרח, גם הנורמטיבי ביותר, עלול לעבור.
      .
      מעבר לכך: גם העובדה שהתנהגותו הייתה למופת בין כותלי בית הסוהר ולא קיבל אף דוח משמעת בתקופת המאסר, הרצון לעבור שיקום מטעם בית הסוהר וכן מחוצה לו לא הזיזו את ראש ועדת השחרורים מקביעתה. במהלך הדיון הקרימינולוג, היושב לצידה בוועדה, נתן דעתו החיובית, על תוכנית השיקום שהוצגה, ולמרות זאת היא סירבה בתוקף לראות את האדם העומד בפניה, כאדם שעשה טעיות בעברו, חזר לדרך המוטב במשך שנים רבות ומעד ועבר עבירת עבורה. היא ראתה אותו כעבריין המנהל אורח חיים עברייני מתמשך, אותו אדם שהופיע למולה לפני 12 שנים. היא ראתה את ביש מזל כמי שהרס את שיקומו וחזר לפעילות עבריינית.

      האומנם?

      ביש מזל כמקרה מבחן

      מה שהכריע את הכף לביש מזל הן בתיק התעבורה בבית המשפט והן בוועדת השחרורים, היה הדעה הקדומה לפיה אדם שפשע בעבר יחזור ויפשע גם בעתיד. השאלה המתבקשת היא האם לנצח לא נסלח לאדם על פשעי העבר שלו? האם נותיר את אות הקין על מצחו?. מה הוא הזמן שצריך לחלוף בכדי שאדם ינקה עצמו מעברו?

      המושג רצידיביזם הוטמע בקרימינולוגיה ופירושו נטייה לפשע חוזר. כשאומרים על אדם שהוא רצידיביסט הכוונה היא שנוטה הוא לחזור למעגל הפשיעה. משפטנים דגולים משתמשים במושג בנקל ואינם מודעים לסכנה הגלומה בכך. רבים הולכים שולל אחרי המושג רצידיביזם ומאמינים כי כל פורע חוק הופך הוא לרצידיביסט. בעייתי הוא הדבר שכן מחקרים קרימינולוגים רבים מראים תוצאות שונות באשר לרצידיביזם בסוגים שונים של עבירות.

      בכל מקרה יש לבדוק את המקרה לגופו. בדוגמה לעיל, נטען כלפי חבירנו ביש מזל, שהוא רצידבסט, אך שכחו למפות את עברו הפלילי, להשכיל ולראות כי העבירות בעברו אינן קשורות כלל לעבירת התעבורה אותה ביצע לאחר 10 שנים.

      ישנם מושגים בעולם הקרימינולוגיה שהם מבורכים ועוזרים למלומדי המשפט על מנת להביא לשיקומו של אדם ולפענח את דרכו העבריינות, אך בשום אופן אל לנו להשתמש בהם ללא ידע מעמיק ובקלות שכזו שלבסוף מביאה לשלילת חירותו של אדם..

      אותו אדם שהמערכת בעצמה עודדה את שיקומו, נתנה לו כלים, האמינה בו בעבר היא המערכת ששוב בשל דעה קדומה שינתה את עורה כלפיו. והוא, האם הוא מאמין במערכת הזו שוב? מה היא בעצם מטרת השיקום? האם אין באמת הזדמנות שנייה?

      חשיפת רשת מאורגנת לעסקי הימורים בלתי חוקיים שפעלה בירושלים. פברואר 2017 (חטיבת דובר המשטרה)
      (צילום ארכיון: חטיבת דובר המשטרה)

      סוף דבר

      הדעה הקדומה בהליך הפלילי הינה רחבה מאוד ובעלת היקף ובעייתיות רבה בהליך הפלילי על כל רבדיו. במסגרת מאמר זה רצינו לתעד בתמצית עד כמה בעייתית ומסוכנת הדעה הקדומה כלפי אדם באמצעות דוגמה מהמציאות היומיומית.

      הדעה הקדומה היא נישה רחבה מאוד אך הקושי הגדול הוא למצוא פתרון לרחשי הלב ולמחשבות של אדם.

      משרד עו"ד סנדי אביקזר מתמחה במשפט פלילי.
      טלפון ליצירת קשר:077-2314381
      הכתבה נכתבה בשיתוף אתר zap משפטי